תשורת ש"י שז

ויש להשמיט החתימה ועיי"ש עוד ס"ק ל"ו דפסק להשמיט החתימה מחמת דיש גמגום בכתיבת החתימה ובאה"ש כלל ד' סק"י כתב ג"כ דאם עולה אברהם יצחק וחותם רק באחד אין לכתוב בגט רק אברהם יצחק ועיי"ש בסק"ט ועיין בד"ח בש"א אות א' סקט"ו

תקג

אחד שמו לתורה יוסף יעקב ובפ"כ יעקב בסגול תחת היו"ד דיש לחוש אם נכתוב דמתקרי יעקב דיחשבו הרואים בגט דהוא אחר ששמו יעקב בפתח תחת היו"ד מחמת שכתבו דמתקרי כמו שכותבין על שם קודש נ"ל דצריך לכתוב דמתקרי וראיה ממ"ש בשו"ת ד"ח ח"ב סימן ק"כ הובא באה"ש באות מ"ם דאם נקרא לתורה צבי אלימלך ובפ"כ נקרא מילך בציירי תחת המ"ם אף דהוי מילך כשם לעז מ"מ צריך לכתוב דמתקרי מלך כיון דשם הקודש אלימלך מסתמא מה שקורין אותו בציירי מילך כונתם על מלך שבלשון הקודש וקצת שינוי המבטא אין קפידא עיי"ש והרי גם שם יש לטעות כיון דכתב דמתקרי מלך יאמרו דהוא אחר ששמו מלך בסגול תחת המ"ם וראיה להד"ח ממ"ש מהר"ם בסה"ג לכתוב יודית ביו"ד אחר הד' אף דהעולם אין דוחקין הד' בחירק מ"מ כיון דעיקר השם יהודית הוא שם לה"ק והכינוי קרוב לשם עברי אין לשנות ממה שכותבין עיקר השם והובא באה"ש בש"נ אות יו"ד והרי יש לטעות שהיא אחרת שנקראת בחיר"ק מ"מ כותבין ביו"ד ה"נ אף דנקרא בפ"כ מילך בציירי ובזה נדחה מ"ש באה"ש בש"א סס"ק ס"ב דאין לכתוב אליהו דמתקרי אליה במקומות שנקרא בפ"כ אליו או עליא אף שהוא חותם א"ע אליה כיון שעל החתימה אין לכתוב דמתקרי עיי"ש והרי לך יודת ומילך דכותבין יודית ומלך אף דבקריאת העולם אינו כן דבכה"ג אזלינן בתר עיקר השם ובשעת סידור הגט יקרא הקורא דמתקרי יעקב בסגול תחת היו"ד וכ"כ בס"ש בשם חנה דנקראת חנה בסגול תחת החית לכתוב חנה ובשעת הנתינה יקראו בשמה חנה בסגול תחת החי"ת וכן עשו הרבה גדולים והובא באה"ש כלל טי"ת סקי"ג

תקד

אחד עולה לתורה בשם משלם זוסיא וחתימתו רק משלם וכן נקרא בפ"כ. נראה לכתוב בגט משלם דמתקרי משלם זוסיא דאיתא בג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ח דאם עליה לתורה וחתימתו סותרין אהדדי אזי יכריע שם הנקרא בפ"כ לעשותו עיקר והובא בטי"ג בש"א אות א' סקל"ו ושאר אחרונים וכ"ש כאן דשם משלם נזכר בעליה לתורה וחתימה ובפ"כ ושם זוסיא לא נזכר רק לתורה וכסברא זו כתב בטי"ג שם וכ"ש כאן דשם זוסיא רק כינוי לשם משלם והוא שם לעז ועיין שו"ת בית אפרים חאה"ע סימן צ"א ובלק"ש לי"ג סי"ב גבי מי שעולה לתורה וחותם יהושע העשל ובפ"כ העשל דהורה לכתוב יהושע המכונה העשל והרי כיון דיהושע שם הקודש והעשל כיניו לבד לא עשה עיקר לשם העשל לצרפו עם יהושע ולכתוב יהושע העשל דמתקרי העשל ואף דזה כתב הטי"ג טרם שראה הגט מפ"ב המובא שם ס"ק ל"ד דנכתב בגט אליעזר ליפא דמתקרי ליפא כיון דעלה וחתם אליעזר ליפא ובפ"כ נקרא רק ליפא כיון שהחזיק לעצמו לצרף שם ליפא בעליה וחתימה נעשה עיקר עיי"ש מ"מ ה"ד התם כיון דבחתימה ג"כ מצרפו וכדמוכח מלשונו שם וכ"כ בשו"ת מים חיים סימן סמ"ך הובא בפ"ת לס"ג סק"ט ואף דיש חולקין בזה בשו"ת אמרי א"ש חאה"ע סימן ע"ד והובא באה"ש כלל זיי"ן ס"ק ל"א היינו כיון דעכ"פ החתימה אינו סותרו כגון דא"י לחתום או א"י חתימת שם האב אבל כשחותם רק בשם הקודש ורובא דעלמא קרו לו הכי ודאי זה לבדו עיקר ומ"ש באה"ש שם סי"ב ג"כ מיירי דאינו חותם כלל ועוד דלעיל סימן תצ"ו הבאתי מערערים על כלל זה דאם נצטרף שם לעז עם שם קודש לכתוב על השם לעז דמתקרי ולחנם צרף צורף

תקה

אחד נקרא מעריסה יוסף ומחמת חולי נתברך ליוסף אלטר וכן עולה לתורה בשניהם וחותם יוסף אלטיר ביו"ד. נראה לכתוב בגט יוסף אלטיר אף דשם מ"ח עיקר להקדימו מ"מ כיון דעולה לתורה וחותם בשניהם ומקדים שם יוסף אם יכתוב בגט אלטיר יוסף הוי שינוי השם ממש ועוד כיון דכתברך ליוסף אלטיר הרי מעיקרא לא רצו לעשות שם יוסף לטפל ועשו אותו גם עכשיו לעיקר וכבודו במקומו מונח ואלטיר יש לכתוב ביו"ד שלא לשנות מחתימתו כיון דאין זה שיבוש כ"כ אף דאין דוגשין הטי"ת בחיר"ק וכן בקריאת העולם נים ניסן פינחס ביש איש איסר ברית איצק דנכתב ונחתם ביו"ד ובקריאת העולם אין דוגשין החיר"ק ולא כמו שנכתב נקרא

ועיין פ"ת סימן קכ"ט ס"ק נ"ב ועד כאן לא פליגי אלא היכא דאינו כותב בגט שתי השמות ביחד רק כותב דמתקרי ביניהם דאזי ליכא שינוי השם רק דנין איזה עיקר ואיזה טפל בזה דעת מהרי"ו וסדר מהר"ם שהעיקר שם מ"ח דמה שהוא בעצמו מקדים שם העריסה בעליה לתורה וחתימה טועה וגם בזה גמגם הג"פ ודעת תו"ג להקדים שם העריסה אבל כשנתברך ע"ד לקראו בשניהם יחד דנוהגין כהטי"ג שלא לכתוב דמתקרי ביניהם וא"כ אם בגט יהפוך סדרן ולא כמו שהוא נקרא הוא נכתב הוי שינוי השם ממש והכל מודים בכה"ג דיקדים הראשון אף דבפ"כ נקרא רק בשני לבד

תקו

אשה מעריסה קראוה בילא ואח"כ מחמת חולי גמרו לקראה אלטא ומאז נקראת בבית אביה ושכנים הסמוכים רק אלטא ואנשי מקומה קוראין אותה אלטא בילא וא"י לחתום. נראה לכתוב בגט אלטא דמתקריא אלטא בילא כיון שא"י אם כשקראוה אלטא היה הכונה לעקור שם בילא לגמרי ולקרותה רק אלטא וכנראה ממה דבבית אביה מאז קוראין אותה רק אלטא לכן אף דרובא קורין אותה אלטא בילא שם אלטא לחוד עיקר להקדים דהיא שם מ"ח ומ"מ כיון דרובא קורין אלטא בילא שניהם ביחד ואפשר נמי מעיקרא היה הכונה כן רק להוסיף ולצרף שניהם אלא דאח"כ קצרו בבית אביה לכן אין לכתוב דמתקריא בילא ועוד דשם בילא לבדו הוי כנשתקע כיון דאין קורין בילא לבד אין ידוע להעולם כלל שנקראת מעריסה בילא לבד

תקז

עוזב דת נקרא ביהודותו בפ"כ לאזר וא"י איך עלה לתורה ואם הוא כהן או לוי או ישראל ושם אביה חזקאל בפ"כ ועולה לתורה יחזקאל. יש לכתוב