תשורת ש"י שד

שאם נקרא הרשל בפתח ואינו חותם ביוד דהסכים לכתוב המכונה הרשל אבל אם היה חותם הירשל ביו"ד צריך לכתוב צבי המכונה הירש דהקשו עליו האחרונים הא צריך לכתוב כמו שנקרא בפ"כ ולעד"נ משום דיש ספק אם לכתוב ביו"ד כחתימתו או בלא יו"ד כמו שנקרא בפתח לכן בחר להשמיט השם געגועין כיון דשם חד הוא וכבר כתב שם העיקר וסברתו דגם על שם החתימה שייך דמתקרי או המכונה דהקורא חתימתו קורא כמו שהוא חותם וכמ"ש בחת"ס ס"כ וכיון דהירש נכתב בכל ס"ג ביו"ד ואין בו ספק לכן יכתוב רק המכונה הירש ומ"ש אם היה חותם הירשל הוא ט"ס וצ"ל הירש אח"כ מצאתי בקונטרס השמות לפ"ת אות ה' שכתב דאם במקום הנתינה נקרא הירש א"צ לכתוב עוד המכונה הירשל משום מקום הכתיבה

תצא

שם וועלזיל נראה לכתוב ביו"ד לפני הלמ"ד דנ' מ"ש הגאונים בס"ג זנוויל ביו"ד מן הסתם א דאין מדגישין החירק משום דצריך לברר היטב היכא דיכולין לטעות כמ"ש רמ"א סימן קכ"ט סל"א וה"נ כיון דכותבין חד וא"ו במקום פא רפויה יש לטעות דוא"ו שניה של זנוול לנקודת חולם או מלואפם ווא"ו ראשונה בשביל אות פא רפויה ומתורץ קושית מהר"ם חריף הובא בטי"ג אות זיי"ן בש"א ס"ק כ"ד למה כותבין זנוויל ביו"ד הא אין מדגישין החירק ומ"ש מן איכל מיכל פראדל ריקל דאין כותבין ביוד כיון שאין מדגישין החירק וכ"ש כאן דוועלוול שם קטנות של וואלף דודאי י"ל דוא"ו אחת במקום פא רפויה ווא"ו שניה לנקודת חולם או מלואפם וכיון דהרבה דברים שנכתבו ביו"ד ואינו נדגש בפי העולם אין שינוי בהוספת יו"ד לכן יש לכתוב מן הסתם ביו"ד

תצב

שם פרדל לפי הכללים דכל פתח אינו באלף אם אין ממשיכין את הפתח כמ"ש נו"ב בשם רדוויל ה"נ פרדל אך בחאנ"ש סימן מ"ם כתב בשמות ראלא וטשארנא א"ל שכיח באותן מקומות שם זה בקמץ רק בפתח יש לכתוב באלף לפרש הפתח ובשו"ת אמרי א"ש חאה"ע ס"ס ע"ה כתב אם כזה השם נמצא גם כן בציירי או בסגול כגון גנאנדל דנמצא גם שם גינענדל יש לכתוב הפתח באלף להבדיל מן גינענדיל ולפ"ז כיין דלא נמצא פראדל בקמץ ונמצא פרידל בצרי יש לכתוב פראדל באלף אך כיון דיש מקומות שמושכין הפתח ואז צריך אלף יש להבדיל שם אשה דלא ממשיכין הפתח שלא לכתוב אלף דיותר יש לטעות בזה מלטעות דשמה בצירי דבצירי כותבין תמיד ביוד אבל אם יכתבו באלף יש לטעות שהאשה ממקום אחר שממשיכין הפתח כמ"ש בטי"ג בשם זעליג ואף דיש לחלק דשאני אשה דגיטה שבידה מוכחת עליה ועכשיו דקורעין הגט ונשאר ביד המסדר הגט ממ"נ אם יתנו הב"ד לה ראיה הרי הראיה מוכחת עליה ואם לא יתנו לה ראיה בלא"ה אין לה ראיה דנתגרשה עד שתביא ראיה אלא דא"כ מה חשו הנהו רבנן שיטעו שהיא אשה אחרת ששמה בקמץ או בצירי ועוד דהב"ש כתב בשם סדר מהר"ם דאם קורין זליג הזיי"ן בפתח כותבין בלא אלף ולמה לא כתב לכתוב זאליג באלף כיון דלא נמצא זליג בקמץ ולשו"ת אמרי אש י"ל דס"מ מיירי דבכל המדינה קורין רק בפתח ולא נמצא בסגול אבל לחאנ"ש קשה וא"ל דס"מ ידע שנמצא שקורין ג"כ בקמץ דא"כ כמ"ש דאם קורין בפתח ואם קורין בסגול הל"ל אם קורין בקמ"ץ עו"ק על חאנ"ש ממ"ש הב"ש והטי"ג דשם זלטא יש לכתוב בלא אלף כיון שהלמ"ד בפתח וא"כ גם פרדל אם לא מושכין הריש כמו באלף אין לכתוב אלף וא"ל דיטעו שהריש בשבא דא"כ גם בזלטא ניחוש להכי שיטעו שהלמ"ד בשו"א אע"כ כיון דלא נמצא שם כזה לא אתי למטעי

תצג

מנחם ישראל לתורה ובפ"כ מענדל שראל יש לכתוב מנחם ישראל המכונה מענדל שראל ולא דמתקרי אף דכותבין דמתקרי שעי' שם יש שני טעמים חדא דגם שעיה יש לו פתרון בלה"ק לשון שעה ועוד דהדרך לפלוט היו"ד מחמת מהירות וכאן ליכא טעם ראשון ועוד דעת כ"פ דאם נקרא בשם קודש עם שם חול ביחד כגון משה ליב בפ"כ רק לתורה נקרא משה יהודה לכתוב המכונה משה ליב כיון דמעורב בו חול ובישועת יעקב כתב לכתוב יהודה משה המכונה ליב משה וטעמו שייך נמי כאן

ועוד בשלמא שעיה לבד יש לומר דהוא ממש שם ישעיה כיון דאינו רק פליטת יו"ד מחמת מהירות אבל כאן דנקרא גם מענדל ביחד עם שראל דכל אחד רק חצי השם ובצירופין הם שם אחד כמ"ש ראנ"ח סי"א א"כ ל"ל דהוי ממש שם ישראל דהא מנחם ישראל הויין שם אחד ומענדל שראל כינוי אחד וע"כ אין השמות והכינויין שוין והוי מענדל שראל כולו רק כינוי אחד ושייך המכונה ועיין באה"ש כ"ז ס"ק ל"ז ובתוף שבלי הלקט ובישועת יעקב סי' קכ"ט ס"ק ט"ז פסק לכתוב משה יהודה המכונה משה ליב וכתב שהסכימו עמו כל חכמי הזמן בעת ההוא ועיין פ"ת סימן קכ"ט סקל"ו לכן אף דנוהגין עכשיו לכתוב דמתקרי כהנו"ב וטי"ג מ"מ בכגון נ"ד יש לכתוב המכונה

תצד

צבי אליעזר לתורה וחתימה ואשתו קוראת אותו הירש ליזר ובפ"כ ליזר הירש יש לכתוב צבי אליעזר המכונה ליזר הירש והמכונה הירש ליזר אף דבשו"ת פמ"א ח"א סח"י כתב דהא דבש"ס רובא מרים ופורתא שרה דוקא כשאינו מיעוטא דמיעוטא אזי צריך לכתוב שניהן מ"מ בסי"ט שם בתשובת הגאון מהר"ג ובסכ"א בתשובת הגאון מהרא"ב לא ס"ל הכי ופמ"א שם סכ"ב לא סמך על דעתו רק בצירוף טעם אחר וגם לא החליט רק דא"צ לכתבו אבל אינו מזיק אם כותבו ותמוה לי על בעל טי"ג בשבלי לקט סח"י שכתב אף אם נקרא לבני ביתו אין זה בכלל פורתא וחשוב נשתקע משמע דיש קפידא מלכתבו כשם הנשתקע ובשער התשובות לד"ח ס"א השיג על חאנ"ש דכתב נמי אם רק שנים או שלשה קוראין לו בשם זה חשוב נשתקע והד"ח כתב דפורתא שרה משמע אפילו כה"ג צריכין לכתבו

ונראה דגם לחאנ"ש י"ל רק שנים או שלשה דעלמא משא"כ אשתו כיון דבעלה מצוי אצלה יותר חשוב מיעוט עכ"פ נגד רובא דעלמא ובנ"ד בלא"ה עדיף דודאי כיון דעכ"פ אחד או שנים קורין אותו ועני בשם זה למה לא שייך על זה המכונה או דמתקרי כיון דבאמת נקרא ומכונה גם בזה וצ"ל משום דבטלה דעתו אצל כל אדם וכמבואר כה"ג בשבת דף קמ"ד ועיין תוספת פרק המצניע דף צ"ב ע"ב בד"ה ואת"ל דחד גברא נגד רובא דעלמא