תשורת ש"י שב

מלכנוס לספק לסמוך על הרוב ומי יודע לעת כזאת עכשיו אם לא נשתנה מזמן הב"ש דאפשר גם רובא ליכא עתה או מחמת שינוי המקום

תפג

שלמה אלטר לתורה ובפ"כ אלטר. יש לכתוב שלמה אלטר דמתקרי אלטר אף דבשו"ת מים חיים כתב דקלונימס קלמן לתורה ובפ"כ קלמן וא"י לחתום לכתוב קלונימוס המכונה קלמן הנה מלבד דיש חולקין עליו כמ"ש בשו"ת א"א והובא באה"ש כ"ז ס"ק ל"א וס"ל דיכתוב קלונימס קלמן דמתקרי קלמן כאן י"ל מודה גם המ"ח כיון דאלטר אינו כינוי מיוחד לשלמה רק ניתן לו שם זה לסימן שיאריך ימים דברית כרותה לשפתים אם כן אפשר מעיקרא ניתן להצטרף להיות שניהם עיקרים וכמ"ש בשבלי לקט בטי"ג שבסוף ספר אה"ש סקי"ד דאם נקרא בפ"כ זלמן והגידו לו בני משפחתו ששמו מרדכי זלמן לכתוב מרדכי זלמן דמתקרי זלמן ונראה טעמו משום דזלמן אינו כינוי מיוחד למרדכי

ועוד דחידושי אנ"ש סימן פ"ב פסק בשם אלטר ואלטא כיון דנתנו משום כדי חייו הם עיקר השם כשם מחמת חולי וראוי לכתוב עליהם דמתקרי ולדעת הב"ש דהמכונה קאי על השם אם כן בשלמא בשאר כינוי דהוי כינוי להשם עברי שייך לכתוב המכונה אבל אלטר ואלטא אינו כינוי לשום שם העצם רק הוא שם בפני עצמו לא יתכן לכתוב המכונה עליהם לכן ראוי לכתוב טפי דמתקרי לצאת דעת הב"ש ונהי דהד"ח חולק עליו בשער התשובות מ"מ בנידון דידן י"ל מודה כיון דנצטרף עם שם הקודש דהא בש"נ אות א' סק"ה כתב דיש מצרפין וקורין שם אלטר מעיקר השם כמו אלטר שמעון וכה"ג וכן בנקבה והובא באה"ש ש"נ סוף אות מ'

תפד

גיטל במקום כו"נ ובמקום מולדתה ותחזור לשם אחר הגט נקראת קאטי יש לכתוב גיטל דמתקריא קאטי אף דאה"ש בכ"ג סק"ז כתב לכתוב פערל המכונה פעפי אם במקום הכתיבה נקראת פערל ובמה"נ פעפי וכה"ג כתב בכ"ז ס"ק נ"א לכתוב ריזל המכונה טרעזיא כיון דריזל שם המובהק אבל טרעזיא אינו רק כינוי לבנות ישראל כיון שהוא שם גיות וחולק על שו"ת הר המר עיי"ש נ"ל עיקר כהר המר דהא כתב רמ"א סימן קכ"ט סי"ד דאם נקרא בפי ישראל בשם אחד ובפי כותים בשם אחר כותבין שם ישראל דמתקרי שם כותים וכתב הב"ש דמש"ה דמתקרי ולא המכונה משום דגם שם הישראל אינו שם הקודש רק שם לעז והתם מיירי דגם רוב ישראל קוראים אותו בשם כותים כמ"ש הג"פ בס"ק ס"ד דמקור הדין ברמב"ן מבואר דרובא דישראל קורין לו בשם גוים ועוד דהר המר נימוקו וטעמו עמו דלו והא ספק אם לכתוב המכונה או דמתקרי כותבין דמתקרי כמ"ש בשו"ת רמ"א ועיין פ"ת סימן קכ"ט ס"ק ל״ד

תפה

אפרים אריה לתורה וחותם אפרים ליב רק בפ"כ פרים ליב חסר אלף של אפרים יש לכתוב אפרים אריה דמתקרי אפרים ליב כי כתב ב"ש בש"א אות סמ"ך דעולה לתורה סעדיה ובפ"כ שעיה וחותם ישעיה יכתוב דמתקרי ישעיה וכן אם עולה לתורה בשם נתנאל ובפ"כ סענדר וחותם אלכסנדר יכתוב המכונה אלכסנדר משום דאלכסנדר שם לעז ואם כן כ"ש אפרים דהא דבפ"כ קורין לו פרים דמרהיטות הלשון פולטין האלף דיש לכתוב כחתימת אפרים אף דכותב מתקרי ועל החתימה אין לכתוב המכונה או דמתקרי כמ"ש הטו"ז ואחרונים מ"מ כאן חשוב שם אחד ושייך דמתקרי או המכונה וכדי שלא להשמיט לגמרי החתימה יותר טוב לכתוב כמו שחותם ויותר מזה דעת הג"מ שלא להשגיח על רהיטת העולם בקריאה ומחסרין אות ראשון מן השם כגון שעיה צלאל שראל שיע וצריך לכתוב דמתקרי ישעיה בצלאל ישראל יהושע אפילו אינו חותם כלל דלשון דמתקרי אינו מורה אלא שנקרא בשם זה ישעיה ואינך אבל אינו מורה שתהא קריאת העולם בדיוק כמו שכותבין בגט והובא בפ"ת בקוה"ש אנשים אות סמ"ך ובכללים אות י"א ונהי דב"ש לא ס"ל הכי מ"מ כשחותם עצמו ישעיה מודה דיש לסמוך יותר על סברא זאת מלהשמיט החתימה או להקדימו לשם הנקרא בעלייתו לתורה וטי"ג וד"ח לא ערערו בזה על הב"ש ודלא כמ"ש באה"ש כ"ו אות כ"א

תפו

אבי האשה נקרא בפ"כ שבתיל וא"י אם נקרא שבתי יש לכתוב רק שבתי וכמ"ש טי"ג גבי פיגלא פערלא לכתוב רק פיגא פערל דזה שנקראת פיגלא פערלא רק שם קטנות לגעגועין וסתמא עיקר שמה פיגא פערל וכ"כ גבי שם איצק דאם לא נודע שמו כותבין רק יצחק וצ"ל דפערלא פיגלא לא דמי לשארקה דיש דעות לכתוב שארקה אם א"י שם העריסה דהתם מצוי ליתן שם שארקה לבד וכ"ש איש דעולה לתורה מסתמא קורין אותו לעלות בשם שבתי

תפז

נפתלי הערץ לתורה וחתימה אבל בפ"כ הערצל נ"ל לכתוב נפתלי הערץ דמתקרי הערצל והטעם כיון דעולה לתורה וחותם נפתלי הערץ קבע לו גם שם הערץ לשם עצם כמ"ש אחרונים גבי חנינא ליפא וצ"ל גם הערצל כיון דבו לבד נקרא וצ"ל דמתקרי כיון דהוא לעז לשם החול הערץ וגם כיון דהערץ והערצל חד שמא ונעשה לו שם עצם לתורה וחתימה ועוד כיון דנתחבר עם שם נפתלי י"ל דהכל חשוב רק שם חול כמ"ש בהגהות שבסוף ספר שבלי לקט ואם כן הן כשני שמות לעז דיש לכתוב דמתקרי ומ"מ אם כתב המכונה הערצל שפיר דמי ועיי"ש בשב"ל ובספר קנה"ש אות טית בחידושים משו"ת ב"א חלק אה"ע סימן ק"ה וחאנ"ש סי' קצ"ו קצ"ז ובספר אה"ש כלל זיי"ן סס"ק כ"ט וסק"ס מ"ש בשם החת"ס ח"ב מאה"ע סימן כ"ד ובקנה"ש סמ"ד כתב מי שעולה לתורה וחותם דוב בער ובפ"כ בערל לכתוב דוב בער דמתקרי בערל והוא כמ"ש לעיל

תפח

מקום שאין בו רק מנין עשרה וקצתם מניחין תפילין בחוה"מ ויש משום לא תתגודדו כמ"ש בשו"ת השיב משה בחיו"ד סימן ל"א ואם כן מתבטל תפלה וקריאת התורה בציבור בחוה"מ. הנה בספר אשל אברהם מהגאה"צ מביטשאטש בסי' תצ"ג כתב דאין בזה משום ל"ת גם אם הוא יחיד נגד רבים שאין מניחים תפילין אין עליו קפידא כיון שאין מורה כן לזולתו ושייך גם כן דהרואה אותם