תשורת ש"י שא

שחותמת בה' אף דשם לעז דינו באל"ף מ"מ אין לשנות גם באשה מחתימתה דאינו טעות כל כך אך חינקה אין לכתוב יו"ד בין קו"ף לה' דזה ודאי טעות גמור כיון דלא נרגש היו"ד בקריאת העולם ועיין אה"ש כלל יו"ד סק"ל

תפ

שם בעריל אם ביו"ד אחר הרי"ש באה"ש כתב בלא יו"ד ונ"ל לכתבו ביו"ד דבסדר מהר"ם ובס"ג של מהר"ש איתא ביו"ד וכ"כ ב"ש אך טי"ג ס"ק כ"ז כתב דלא מכרעא כי מהר"ם חריף כתב בלא יו"ד אבל נ"ש וד"ח כתבו ביו"ד וכ"כ וועלקיל שעריל ביו"ד וכתבו אחרונים וכ"כ ד"ח בשם הינדא דאין לשנות ממ"ש מסדרי האחרונים אם אין חילוק והרגש גדול עתה במבטא דאל"כ בחנם חברו לנו דיני השמות דנחזי אנן איך המבטא עתה וכן שעפסיל כתבו בסדר מהר"ם וב"ש דסתמא ביו"ד ובחאנ"ש סי' י"א כתב נמי בעריל ביו"ד אף דלא כתב לכתוב ביו"ד מ"מ כיון דכתבו ביו"ד נראה דהכי ס"ל וכן זעליג זנוויל כתבו ב"ש וס"ג סתמא ביו"ד ועיין טי"ג בשם זעליג ס"ק ח"י לכן נראה עכ"פ דשם בעריל יכול לכתוב ביו"ד או בלא יו"ד א"ל נודע חתימתו

תפא

שם אבי האשה מעריסה ניסן צבי וכן עולה לתורה ובפי רובא דרובא נקרא ניסן הירש רק מקצת דמקצת קוראין לו נתן הירש ולפעמים משיב דשמו ניסן הירש. נראה להשמיט שם נתן הירש דהא בשנים או שלשה קוראין אותו בשם אחר דעת חא"ש סי' ב' דא"צ לכתבו רק ד"ח בלקוטי שו"ת הגיה עליו דצ"ע ומשום דרובא מרים ופורתא שרה דמבואר בש"ס דצריכין לכתוב שניהן ה"נ אפשר הוי פורתא ע"י שנים ושלשה אבל בנ"ד גרע דבשלמא מרים ושרה שתי שמות נפרדות זו מזו ואין להן שייכות להדדי וכיון דקרו לה ועני מחזקת עצמה גם בשם שרה אבל זה דמקצת קורין לו נתן הירש אשתרבב משם ניסן דיש דוגשין מלואפום כקמץ והברת ניסן בפי העולם במלאפום ומחמת דקרובים השמות אינו מקפיד תמיד לומר שאין זה שמו וקורין לו ועני מחמת דקרובים השני שמות יודע שאותו קורין

ועוד דבסדר מהר"ם גבי אבי שלום כתב דאין להחזיק שמו מחמת שהש"ץ קורא אותו בשם זה ועולה אם לא שמצוה להש"ץ לקרותו כן וכ"כ בטי"ג גבי ישעיהו ישעיה וכ"כ עוד בלק"ש סעיף י"ט ובס"ק כ"ף שם כתב דאם אין העליה לס"ת בשם שמעיהו רק על דרך המיעוט א"צ לכתבו שקריאת הפורתא לס"ת אינו עושה רושם דעושה הש"ץ כן מעצמו עיי"ש והרי אבי שלום ואבשלום וכן שמעיה ושמעיהו שתי שמות חלוקין ומ"מ אם הש"ץ לפעמים קורא אותו מעצמו אף שעולה ע"י קריאתו כן אין זה מחזיק שמו ועכצ"ל דל"ד לפורתא שרה

ועוד דיש כאן לפקפק איך לכתוב נתן בתי"ו או בסמ"ך כיון דאשתרבב משם ניסן כמו דפליגי הפוסקים בשעריל אם לכתוב בשי"ן או בסמ"ך ובטי"ג גבי נתן וקורין אותו נטע גמגם למה לא כותבין נתה בתי"ו כיון דאשתרבב מן נתן ודעת הג"מ גבי שעיה צלאל שיע שלא להשגיח בקריאת העולם וכשכותבין על שמות הללו דמתקרי יש לכתוב דמתקרי ישעיה בצלאל יהושע כיון דעיקר שמו כך וה"נ בנ"ד כיון דנכתב עיקר שמו שעולה לתורה וחניכה שהרוב קורין אותו סגי ואם לא נתן לא עיכב משא"כ בשינוי ויתר יש חשש דיעבד לכן מוטב לכנוס בספק חסרון כמ"ש רמ"א בסימן קכ"ח ועיין רמ"א סי' קכ"ט ס"א

וביש"ש דגיטין פ"ד סימן ל"א ס"א כתב אצל שם הוא בד"ה ואם כינוי שלו איצל וידוע בקבלה ששמו המובהק אצל כותבין אצל ואם א"י רק על פיו שאומר כך היו קוראין אותו לס"ת אצל נראה שיש לכתוב איצל מאחר שאפילו לא נכתב רק הכינוי כשר א"כ מוטב לכתוב איצל דשמא קראוהו בטעות אצל ושם העיקר שלו היה יצחק ונמצא שינה שמו ממש עכ"ל וקשה הא מ"מ קרו ליה לתורה אצל ועולה ויהא כהחזיק שמו ונהי דאיצל כינוי ליצחק מ"מ יכתוב שניהם אצל ואיצל כרובא מרים ופורתא שרה אע"כ מה שנקרא בטעות ושלא מדעתו וצוואתו אין לכתבו וכך לי נתן וניסן כאצל ואיצל ואף דבביאור לברכת המים חולק איש"ש וס"ל דאם רגיל לעלות לס"ת אצל יש לכתוב כן אפילו אם קראוהו בטעות דמ"מ מחזיק שמו כן כיון שעולה בשם זה תמיד היינו כיון שעולה לתורה בשם זה תמיד דוקא ולע"ד דעת היש"ש דבשלמא אם היו כותבין בגט איצל דמתקרי אצל הוי א"ש כיון דנקרא בשם זה לתורה שייך שפיר דמתקרי אפילו יהא על פי טעות דהא אמת דמתקרי כן אבל חשש היש"ש איך לכתוב אם איצל דמתקרי אצל שמא שמו מלידה ועיקר כמו שעולה לתורה אף דאיצל נקרא בפי כל כיון דאצל שם הקודש ומלידה ולתורה זה שמו העיקר וצריך להקדימו ואם יקדים אצל בלא יו"ד שמא אין זה עיקר שמו וכיון שנקרא בטעות ושם איצל לא נמשך רק משם יצחק ונקרא בפי כל צריך להקדים שם איצל דאיך יעשה העיקר לשם שנקרא בטעות ויציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ועיין מ"ש לעיל סימן תע"ד וסימן תע"ח

תפב

שם אביה בפי העולם ליזר וא"י עלייתו לתורה וחתימתו לכאורה יש לכתוב אליעזר המכונה ליזר לפימ"ש הב"ש בש"א באות א' ובאות למ"ד דרוב ליזר ביו"ד שמו הקודש אליעזר ואיתא בתה"ד סימן רל"ג דאם א"י אם שמו אליה או אליהו יכתוב אליהו דרובם נקראים על שם אליהו וכ"פ בש"ע סימן קכ"ט סכ"ב אך צ"ע לפימ"ש התוספת בספ"ק דב"מ דף כ"ף ע"ב בד"ה איסורא דבאשת איש החמירו דלא ליזל בתר רובא ואפשר בשם אלי' עדיף כמ"ש תה"ד שם סתמא דמלתא האחרונים כולם או רובם לא נקראו אלא על שם אליהו עיי"ש וכיון דאפשר סתמא דמלתא כן עדיף מהיכא דודאי איכא מיעוטא ובפ"ק דגיטין אמר סתם ספרי דדיינו מגמר גמירי ואפילו ר"מ מודה ומחמת דאין לכתוב שני גיטין רק מדוחק כמבואר בהג"ה סימן קכ"ט סי"ט וגם לא נכון לכתוב רק שם אלי' לומר דחניכא שהכל קורין אותו הוא דכשר לכתחלה כמ"ש תה"ד שם חדא דלא כתב בתה"ד שם דמיירי כשהכל קורין אותו כן אלי' בלא וא"ו ועוד חניכא שאינו שם עצם רק תמיד כינוי לשם הקודש והכל יודעים שהוא רק כינוי עדיף מן שם שהוא לפעמים שם עצם דיסברו שזה שמו העצם ואין לו שם אחר וכמ"ש בטי"ג בש"א אות א' סקל"ב

ולפ"ז בשם ליזר נהי דהעיד הב"ש דרובם שם הקודש אליעזר מ"מ לא כתב דאפשר סתמא כן ועוד כיון דליזר ודאי רק כינוי וחניכא וקיצור השם דכשר לכתחלה עדיף לכתוב רק ליזר בלא אל"ף