תשורת ש"י ש

תעו

מגרש שנקרא לתורה ובפ"כ לאזר וא"י לחתום נראה לכתוב בגט לאזר ולא אלעזר אף דמחמת מהירות פולטין האלף מ"מ כיון דלפעמים הוא כינוי לאליעזר יש חשש כשיכתוב אלעזר שמא שמו היה אליעזר מעריסה הגם דעל פי הרוב סתמא הוא קוצה"ש מן אלעזר מ"מ למה נכניס בתרי חששות שמא לא היה לו מעולם שם אלעזר רק שם לאזר מאיזה סיבה כגון הקורא שמו לא ידע דעיקר השם אלעזר כגון שקראו אחר אחד שהיה נקרא לאזר ולא ידע דעיקר שמו היה אלעזר או אליעזר או דידע בנפשו דאינו כדאי להטיל שם אל בשם בנו וכדומה ושמא נקרא עיקר שמו מעריסה אליעזר אף דכל חשש מאלו שתי חששות מיעוטא מ"מ תרי מיעוטא כרובא כדאיתא בברכות פא"ד דף נ"ג

תעז

אשה שמה מעריסה חנה ובפי העולם יש קוראין אותה הנלא ויש קוראין אותה האני נראה דצ"ל שני הכינוים כיון דאין הכינוים שוין בנקודות רק באות ה' ראשונה וגם בזה אין שוין לגמרי דפתח של האני ממשיכין בא' אחר הה' משא"כ הנלא ואף דהנלא והאני שם אחד וכ"ש כשכותב גם שם חנה העיקר דיש לומר כמו הא שכתב רמ"א בסי' קכ"ט ס"א דאין להקפיד על כנוים כ"כ הרי כתב הטוי"ג גבי וולק וועלקיל אף דכותבין שם הקודש לעיקר צריכין לכתוב המכונה ולק והמכונה וועלקיל וכן בש"נ סוף אות סמ"ך כתב דאם קורין אותה זלטא וגם יש קורין אותה זלטקא כותבין שתיהן ומקדימין הרוב וכבר מבואר בג"פ הובא בד"ח ש"א אות א' סק"ד דאין כלל ברור איזה הוה קיצור השם ואיזה שנקראת בפי הרוב יקדים ויכתוב הכלה בה' לבסוף כיון דיוצא משם חנה וכיון דכותב גם שם חנה יכתוב על הכלה והאני המכונה והמכונה ול"ד לשם מירל מירוש דכתב מהרמ"ל לכתוב דמתקריא דכאן הן שתיהן כינוין לחנה כיון דמעריסה נקראת חנה ואם א"י אם מעריסה נקראת חנה לא יכתוב כלל שם חנה רק שתי שמות הלעז ודמתקריא על שם השני ומ"מ יכתוב הכלה בה' לבסוף כיון דיש ספק האיך נקראת מעריסה דשמא היתה נקראת חנה ונעשה באשה זאת הכלה כינוי לחנה ובספק אם יכתוב ה' או א' קי"ל דיכתוב ה' דמעלין בקודש משא"כ אם לכתוב דמתקריא או המכונה קי"ל בספק יש לכתוב דמתקריא כמ"ש בשו"ת רמ"א

תעח

מגרש הנקרא בפי רוב הירשל ומיעוט קורין אותו הירש וא"י לחתום איך לכתוב אם הערשל בעין או הירשל ביו"ד או לכתוב רק שם הירש כיון דיש ספק אם לכתוב הירשל בעין או ביו"ד וכמו דמחלק החת"ס בין נקרא הירש או הרשל. הנה כבר הורה זקן זלה"ה בחאנ"ש סימן קע"ו דפשוט לכתוב הירשל ביו"ד אם אינו חותם בעין

ונ"ל להשמיט כינוי הירש כמ"ש יש"ש ומהר"ם וב"ש דאם רוב קורין וועלקיל ומיעוט ולק יכתוב רק וועלקיל ודעת טי"ג גם כן הכי אם א"י אם שם העריסה היה ולק ודעת אה"ש בכ"ז ס"ק נ"ח גם בידוע שם עריסה ולק יכתוב רק וועלקיל ואף דלא נזכר בדבריהם דיש קפידא מלכתוב גם ולק וי"ל דסגי בוועלקיל אבל אם ירצה לכתוב גם ולק מה טוב נ"ל ע"ד דיש קפידא כיון דיש לפקפק כשיכתוב שניהם איזה יקדים אם הירש דהוא עיקר הכינוי או הירשל דהוא הרוב די"ל הרוב עדיף וי"ל כיון דהירשל רק שם געגועין ויוצא משם הירש וקרוב דמעריסה נקרא בעיקר הכינוי הירש לכן הירש עדיף וטי"ג וד"ח כתבו גבי שם ולק וועלקיל דכשכותב שניהם יקדים ולק אף דוועלקיל הרוב אך לפ"ד הג"מ שם עריסה אין לו מקור בש"ס רק רובא ופורתא הובא בפ"ת בקוה"ש אות ב' וגם הד"ח בלק"ש סק"ז כתב דעיקר שם הרוב ולא שם העריסה ונ"ל דלפיכך כתבו יש"ש ומהר"ם וב"ש כשרוב קורין וועלקיל יכתוב וועלקיל דהקשה הטי"ג דה"ל לכתוב ולק המכונה וועלקיל ומה שתירץ דמיירי שא"י אם היה שם עריסה ולק קשה כיון דבידוע שם עריסה מחויב לכתוב שניהם השתא נמי יש לצאת מן הספק כיון דאינו מזיק אם כותב נמי שם המיעוט ככל קוה"ש דא"צ לכתבו ואם רוצה לכתבו יכול לכתבו לכן נראה משום דמפוקפק אם יקדים שם ולק כיון דוועלקיל רק שם געגועין או יקדים וועלקיל דהוא הרוב לכן בחרו לכתוב רק וועלקיל שם הרוב וכעין שכתב הג"מ והובא בפ"ת סימן קכ"ט ס"ק מ"ג דאם כותב שתי השמות ואחד מהם שם הרוב ושם השני חשוב ועיקר ביותר אם כותב רק שם החשוב והשמיט שם הרוב פסול גם דיעבד דכתב שם שאין יודעין בו ביותר ואם כותב שניהם צריך להקדים שם העיקר אף דהוא שם שקורין המיעוט וכ"כ בחאנ"ש סימן קל"א דאף דבכותב שתי השמות מקדימין שם העיקר אף דעפ"י רוב נקרא בשם הטפל מ"מ אם כותב שם העיקר לבד פסול כיון דאין נקרא כן בפי כל יאמרו דאין זה המגרש והוי שינוי השם ואם כתבו רק שם שנקרא בפ"כ ל"ה שינוי השם והיש"ש ומהר"ם וב"ש חששו גם כן שמא יש להקדים שם הרוב ושמא יש להקדים שם העיקר לכן בחרו לכתוב רק שם הרוב כיון דלענין חסרון חמיר שם הרוב לענין דיעבד ודעת הב"י והלבוש בסימן קכ"ט אשה שנקראת בשעת לידה שמחה ואח"כ נקראת וריידל דאם הרוב קורין אותה וריידל כותבין וריידל דמתקריא שמחה אף דשמחה שם הלידה ושם קודש מקדימין שם החול מחמת שקורין אותה הרוב וריידל וגם הרמ"א בסימן קכ"ט סט"ז וד"מ שם דס"ל דמקדימין שם העברי כתב בתו"ג משום דוריידל פירוש שם שמחה אבל אם נקראת שם עברי מלידה כגון אסתר ואח"כ נקראת בפי הרוב פעסליין מקדימין שם פעסליין כמ"ש בשו"ת רמ"א הרי אף דשם עברי וגם היא שם הלידה דהוא עיקר וחשוב מ"מ יש להקדים שם הרוב אלא בשם ולק וועלקיל יש להסתפק כיון דוועלקיל שם געגועין יהא כשם לעז שהוא פירוש שם העברי או דמ"מ יש להקדים שם הרוב לכן בחרו לכתוב רק שם הרוב ולהשמיט שם ולק דהוא שם המיעוט

תעט

אשה שמה מעריסה חינקה ובפ"כ באבא וחותמת באבה חינקיה. נראה דיש לכתוב באבה חיבקה דמתקריא באבה אף דחינקה שם עריסה מ"מ עכשיו לא נקראת חינקה לבד וחתימתה עיקר כמ"ש ב"ש בשם אלזוגוטא וגם א"א לכתוב ע"ש החתימה דמתקריא כמ"ש הטו"ז לכן מוכרח להקדים שם החתימה וא"א לכתוב דמתקריא חינקה כיון דעכשיו לא נקראת כן ויש לכתוב באבה בה' לבסוף לפי