עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתשורת ש"י

תשורת ש"י רצט

Teshurat 299 · תשורת ש"י · free full Hebrew text

Open in the reader →

אלעזר כלל ודלא כחידושי אנ"ש סימן קס"ז ושו"ת ד"ח ת"א סימן ס"ג עיי"ש

ובנ"ד נראה דכ"ע מודו כיון דהקפידה בפירוש כ"פ רק עתה שותקת מחמת דנלאת והרי גם עתה לא ניחא לה ועכ"פ נראה דאם יכתבו גם שם יוטא יש חשש פסול וגם אין לכתוב שני גיטין רק מדוחק גדול מכמה טעמים כמ"ש בשו"ת רמ"א סימן פ"ד לכן יכתוב רק עיקר השם דהוא שם עריסה ורובא קרו לה הכי ועיין פ"ת סימן קכ"ט סק"ה ובאה"ש כלל א' ס"ק כ"ז דהיכא דאם גירש כשר בדיעבד סגי באותו גט דכשר דיעבד ואין להצריך לכתחלה שני גיטין

תעד

אשה נקראת בפי כל בראנא וחותמת בריינא הנה בד"ח בשער הנקודות ניקוד צירי סיים בצ"ע איך לכתוב בגט אמנם בשו"ת קרית חנה ססל"ח והובא בפ"ת בקוה"ש בשם בילא כתב דחתימת אשה לא מעלה ולא מוריד כי נעשה שלא בהשכל ויותר מזה כתב בשו"ת עה"ג סימן מ"ב בשם מרקיל ובג"פ סימן קכ"ט ס"ק קכ"ו בשם מהרח"ש וראנ"ח ואחרון אחרון בעל גט מקושר הובא בקוה"ש לפ"ת בשם מתתיה ובכללים אות א' דאין להשגיח בחתימה כלל אם אינו חותם כראוי לפי מה שנקרא וכ"כ טו"ז גבי שם אליעזר וכ"כ בחא"ש סימן קפ"ג דאם נקרא מאשל בקמץ וחותם מישל ביו"ד אין להשגיח על החתימה ויכתבו מאשל באלף אחר המ"ם כי עיקר הדבר בגט שיהא נכתב כפי מה שנקרא בלשון וכ"כ בשו"ת הרי בשמים סימן קע"ט בשם שו"ת ארי' דבי עילאי חאה"ע סימן ל"ב דאם נקראת שינדל בחד יו"ד וחותמת שיינדל בשני יודין דסגי בגט אחד לכתוב שינדל בחד יו"ד וכ"כ בחא"ש סימן קצ"ב באשה שנקראת טאבא וחותמת טויבא דאין להשגיח בחתימתה כיון דהקריאה בקמץ ואם נכתב טויבא יהא נקרא בחולם הוי שינוי השם וכל היכא דניכר שהחתימה בטעות אין לחוש לו עיי"ש ואם כן בשם טאבא אשר בס"ג נכתב טויבא וכמה פוסקים ס"ל שלא לשנות מאשר הונח שם זה בס"ג וכן דרך לכתוב בספרי אשכנז מ"מ כתב בחא"ש דכיון דהאשה זאת נקראת בקמץ אין לכתוב כחתימתה כלל רק כקריאתה כ"ש בשם בראנא ואין לומר דיכתוב שתי השמות בגט דזה אי אפשר דאם יכתוב בראנא דמתקריא בריינא כבר הסכימו האחרונים להטו"ז דעל שם החתימה אין לכתוב דמתקרי או דמתקריא או המכונה ואם יכתוב בריינא דמתקריא בראנא גם כן אי אפשר כיון דשם בריינא הוא בטעות איך נעשהו לעיקר השם ואח"כ מצאתי בקונטרס השמות להרב הגאון מהוסאטין שכ"כ מי ששמו בפ"כ אברם וכן שמו מעריסה ועולה לתורה אך חותם אברהם אין להשגיח על חתימתו בטעות ויכתוב אברם לבד כיון שחותם בטעות ע"י שהוא משתבש ליכא למימר שמחזיק שם זה לעצמו ואי אפשר לכתוב שם זה לעשותו לעיקר כיון שעיקר חתימתו בטעות וגם לכתבו בדמתקרי א"א כיון שאין קורין אותו כן ע"כ נכון יותר להשמיטו לגמרי משא"כ אם היה עולה לתורה בשם אברהם אף שהוא ע"י טעות שטועה הש"ץ מ"מ כיון שמוחזק כן בפני העולם ששומעים עלייתו בשם זה אין נ"מ מה שהוא ע"י טעות שייך לכתוב עליו דמתקרי כיון דמ"מ נקרא כן לתורה עייש"ה ובאשה דליכא עליה לתורה ואינה נותנת טעם מה שחותמת כן רק כסבורה שכן נכון לחתום או אחרים למדוה לחתום כן זה הוא טעות ואינו מן השם ועיין בנוב"ת סימן קכ"ד דאם נרגש במבטא החילוק שבין החתימה ובין קריאת העולם הוי עכ"פ קריאת העולם חניכא שכשר בו לבדו ועיין בשם יוסף שבספר אה"ש כלל טי"ת אות י"ג ובחאנ"ש סימן מ"ה פסק באחד שנקרא זנוויל בפתח תחת הזיי"ן וחותם בשני יודי"ן אחר הזיי"ן דיכתוב בגט זנוויל בלא יודי"ן דאם יכתוב ביודי"ן יהא שינוי השם דיהא נקרא בצירי דכל היכא דחתימתו בטעות אין להשגיח על חתימתו ואם יכתוב זנוויל בלא יודי"ן לא גרע מחניכה שהכל קורין בו דכשר וכן הסכימו עמו חכמי העיר

תעה מגרש נקרא לתורה צבי ובפ"כ הירש אחר כך נקרא הערמאן אחר כך נקרא ענדרע נראה אם כל זה במקום מולדתו אם נשתקעו שם הירש והערמאן יכתוב רק צבי המכונה ענדרע אם חותם בעין לבסוף או מדגישין הריש בסגול אבל אם מדגישין הריש בחירק יכתוב ביו"ד לבסוף ואם לא מדגישין לא סגול ולא חירק יכתוב אל"ף בסוף ואין לכתוב דמתקרי ענדרע אף דהוא שם חדש ואין לו שייכות לשם צבי כדמוכח ממ"ש מהר"ם מינץ כשנקרא משלם לתורה ובפ"כ זלמן ואח"כ מחמת יופיו נקרא זעמל לכתוב המכונה על שם זעמיל ודלא כשו"ת הר המר סימן ל"ד וכ"ש שם ענדרע דהוא שם גוים וכ"כ באה"ש כ"ז ס"ק כ"א

ואם לא נשתקעו שם הירש ושם הערמאן אף דבפי רוב נקרא ענדרע יקדים שם הירש כיון דמקדים שם צבי שהוא שם הקודש ועולה בו לתורה והירש כינוי לשם צבי וכמ"ש מהר"ם מינץ משלם המכונה זלמן והמכונה זעמל אף דבאחרוכה נקרא זעמל בפי רוב והובא באה"ש כ"ז ס"ק כ"א ע"כ יקדים נמי שם הערמאן לשם ענדרע כיון דדרכי לועזים לקרוא הערמאן למי ששמו הירש אבל ענדרע אין לו שייכות לא לשם הירש ולא לשם הערמאן

ואם שם הערמאן נקרא במקום שאינו מולדתו והיה שם כמה שנים ואין ידוע שם מן שם הירש מ"מ יכתוב מקודם המכונה הירש כנראה ממ"ש מהרמ"ל גבי מירל ומירוש הובא בב"ש בש"נ ומה שהשיג עליו הטי"ג דחה הד"ח בראיה ברורה ואף דמהרמ"ל כתב דאם שם העריסה במקום מולדתה מירל והלכה למקום אחר ונקראת שם מירוש לכתוב מירוש דמתקריא מירל כיון דשניהם שם לעז והקדים שם מירוש שאני הכא דכותב תחלה שם צבי לכן צריך להקדים כינוי הירש דהוא כינוי לצבי אבל הערמאן לועזים רק לשם הירש וידוע דהוא לעז של הירש ושם הירש חשוב יותר שם יהדות מן שם הערמאן ועיין באה"ש כ"ג סק"ז וכ"ז סקנ"א ומה"ט יקדים גם כן שם הערמאן לשם ענדרע אף דבמקום שמגרש אשתו נקרא רק ענדרע כיון דהערמאן לעז של הירש שהוא כינוי לצבי שכבר הקדימו אך באה"ש כ"ג סקי"ד כתב דפשוט דאם יש לו במקום דמגרש שם טפל או כינוי צריכין להקדימו לשם העיקר שיש לו במקום אחר ושם סק"ז כתב דאם במקום הנתינה נקרא אלטר או אדאלף ובמקום הכתיבה אברהם יש לכתוב אברהם המכונה אדאלף הרי מחלק בין אם מקום הכו"נ במקום הכינוי ובין אם מקום הנתינה לבד במקום הכינוי ושם העיקר במקום הכתיבה וצ"ע.