תשורת ש"י רצו

אשכנז היו ג"כ קורין פראסניטץ דחזינין דשינוי הלשון גורם וכסברא זו כתבו התוס'. פרק המצניע דף צ"ב ב' והובא במג"א סימן ש"כ ובזה ניחא למה לא הקדים שם פראסניטץ כיון דהחשובים עיקר וכמו דמקדימין שם העליה או שם חולי דה"ט דאם החשובים היו מדברים רק בלשון פיהם היו קורין ג"כ פראסטיאווע לבד וגם עתה כשמדברים בלשון פיהם קורין כהמון עם ובנו"ב חאה"ע סימן פ"ח פסק דאם שם העיר פילץ רק מיעוטא דמיעוטא קורין כן ונכתב בגט פילץ פסול ובשו"ת בית שלמה חיו"ד סימן קס"ה השיג עליו דמיעוטא דמיעוטא ה"ד בתרי ענייני כמ"ש ר"ב במרדכי פרק הזרוע והובא בדברי אברהם ולענ"ד לא אמרו ר"ב רק לפי מה דס"ל התם דמדאורייתא חייש ר"מ למיעוטא והקדים נמי התם דמודה ר"מ ברובא דאיתא קמן ובביטול ברוב ושיש חילוק בביטול ברוב בין הוכר הרוב תחלה בפ"ע דכל זה אינה מסברא אלא דכך גזרה תורה לכן ה"נ י"ל דוקא במיעוטא דמיעוטא בתרי ענייני מודה ר"מ אף דמסברא אם חייש שיזדמן המיעוט אחד מאלף בחד עניינא כל שכן שיש לחוש שיזדמן ממאה מני אלף בתרי ענייני ובזה מדויק מה שהאריך ר"ב בהקדמות הללו שאינם ענין כלל על מה שהשיב לרבינו משולם שם על קושייתו עיי"ש וא"כ אינו ענין כלל לדברי הנו"ב דהא קי"ל דלמיעוטא ל"ח ומ"מ אם המיעוט קורין פילץ ונכתב כן בגט כשר הרי דלא תליא במה שגזרה תורה לילך אחר הרוב רק אחר הסברא אתחזיק בשם זה לכן במיעוטא דמיעוטא דמסברא כמאן דליתא כך בחד עניינא כמו בתרי ענייני

ועוד אפילו לתוס' בפ"ק דחולין דף י"ב דרק מדרבנן חייש ר"מ למיעוטא מ"מ הא דל"ח למיעוטא דמיעוטא דוקא בתרי ענייני לפימ"ש הריטב"א בע"ז דף ל"ד דהכי מוכח לישנא דמיעוטא דמיעוטא עיי"ש נ"ל הטעם משום דלא נתנו דבריהם לשיעורין ולא חלקו בחד עניינא דבקל אתי למטעי משא"כ בתרי ענייני לא אתו לאחלופי במיעוט דחד עניינא וכעין זה כתבו תוס' בפ"ק דגיטין דף ה' בד"ה שלא תחלוק בשליחות פירש בשליחות דחד דגזרינן חד דלא שכיח אטו חד דשכיח אבל בי תרי אטו חד לא גזרינן וא"כ דוקא להחמיר י"ל כן משא"כ נידון הנו"ב וא"כ לפימ"ש לעיל דבמיעוטא דמיעוטא חששו הטי"ג ואנ"ש דחשוב נשתקע ואינו מן השם אפילו לכתבו בדמתקרי דלא חשוב איתחזיק בשם זה וכמאן דליתא הוא ודאי דאין לחלק בין אם הוא מיעוטא דמיעוטא בחד עניינא או בתרי ענייני דמשום לא פלוג לא נחדש קולא להתיר מה שאסור מן הדין

תעא

אהרן צבי לתורה וחתימה ונקרא בפי רוב אהרן הרש בפתח ובפי מיעוט אהרן הירש בסגול דפסק החת"ס לכתוב הירש אף דחותם ונקרא הרש בפתח איך יקרא המסדר בפתח או בסגול והשבתי לענין הקריאה דעת הנו"ב לדקדק כמו שנכתב בגט אבל ס"ש פסק לקרות כמו שנקרא בפי כל הובא באה"ש כלל טי"ת סקי"ג ובד"ח ש"א אות וא"ו סק"ד משמע גם כן הכי אמנם כיון דהחת"ס באבן העזר סכ"ה לא החליט לכתוב הירש ביו"ד רק משום דמהר"ם פיסלש עשה מעשה והחת"ס עצמו כתב טעמא לא ידענא רק מחמת שכ"כ השם בס"ג אין חשש לכן אין לך בו רק חידושו דבנידון מהרמ"פ לח היה לו רק שם אחד צבי וכינויו הרש ולא היה אפשר לכתוב המכונה הרש והמכונה הירש דאז היה נראה דיש לו שני כינוים ובאמת זה אין לו רק כינוי אחד לכן בחר לו לכתוב הירש ביו"ד כמו שנכתב בס"ג אבל בנ"ד דבאמת נקרא הרש והירש דאפשר לצאת ידי שניהם יותר טוב לכתוב שניהם ולהקדים שם הרוב כמבואר בגיטין ברובא מרים ופורתא שרה ואם כן כמו שנכתב הוא נקרא כשמסדר הגט

ואפשר אלו היה צריך לכתוב דמתקרי גם מהר"פ היה כותב הרש בלא יו"ד כמו שנקרא דא"א לכתוב דמתקרי הירש ביו"ד כיון שנקרא בלא יו"ד רק בנידונו כתב המכונה והמכונה קיל יותר מדמתקרי דיש לפרשו דיש לו כינוי הירש ביו"ד אף דנקרא בלא יו"ד כיון דהירש ביו"ד הונח בס"ג לכינוי וכעין זה כתבו האחרונים לענין חתימה דקיל לכתוב המכונה מדמתקרי עיין בד"ח בש"א אות חי"ת סק"ב ובחידושי אנ"ש סימן קל"א בד"ה הנה דדוקא דמתקרי משמע פירושו רק כמו שנקרא בפי כל אבל המכונה יתכן דקאי על השם דצבי זה יש לו כינוי זה דגם להנו"ב דהמכונה קאי על האדם מ"מ אינו מכחיש דיש לומר דקאי נמי על השם ואפשר לפרשו כך ואפשר לפרשו כך והובא קצת באה"ש ס"ז סק"ד

ועוד בשלמא בנידון מהרמ"פ שפיר פסק לכתוב הירש ביו"ד ויכול המסדר לומר המכונה הרש בלא יו"ד אף דבגט כתוב ביו"ד משום דכן דרך הכתיבה בס"ג אף דנקרא הערש או הרש לכתוב הירש ביו"ד דאזלינן בתר מנהג הכתיבה ולא בתר הקריאה דגבי גט עיקר הכתיבה והקורא יקרא כמו שנקרא בפי כל כמ"ש בד"ח בש"א אות וא"ו סק"ד אבל בנ"ד אם יאמר המסדר דמתקרי אהרן הרש בפתח אף דאינו מזיק מה שנכתב הירש ביו"ד משום דידוע דכן דרך לכתוב מ"מ חיסר מה דמתקרי בפי המיעוט הירש ביו"ד דלכתחלה אין להשמיט המיעוט ומפרט כאן דכל כינוי יש לו מעלה דהירש ביו"ד הונח מתחלה לכינוי על צבי וכן נהגו לכתוב ושם הרש בפתח יש לו מעלה דרובא קרי ליה הכי

ובנידון החת"ס דנקרא הרש בפתח וכותבין בגט ביו"ד לכאורה דהמסדר יקרא הרש בפתח כמ"ש בס"ש הנ"ל וכ"כ בשו"ת ד"ח סימן קי"ב דאשתמיט לנו"ב דברי הס"ש דצריך המסדר לקרות כקריאת העולם ולא ככתוב בגט מדכתב באות חי"ת חנה שלא כתבו רק חנה ובשעת הנתינה קראו הגט חנה בסגול ולא בפתח כדי שתהא נראה מגזרת חכלין אך לע"ד אין השגה על הנו"ב דמיירי בשם טאלצי דטאלצא באלף בסוף אינו סובל כלל לקרות הצדי"ק בחיר"ק ואיך יקרא הגט בשקר ולהכניס שקרא בתיבה וע"כ לא ידגיש החיר"ק ונדע שאין זה כחתימתו ביו"ד בסוף משא"כ תיבת חנה סובל ג"כ נקודות סגול ולפ"ז בנ"ד אם נכתב הירש א"א לקרות הרש בפתח ואין לעשות פלוגתא בחנם

ולכאורה הרש הירש כינוי אחד וסגי לכתוב רק חדא כמ"ש מהריב"ל בשם פאלמת פאלמבה אבל בנו"ב בחלק אה"ע סי' פ"ז פ"ח החמיר מאד גם לענין דיעבד בשם עיר פילץ פילנוץ דלא סגי בחדא הן אמת דהד"ח בשער התשובות השיג על הנו"ב מכח הא דמהריב"ל אבל כיון דרק מסברא אמרה מהריב"ל א"א לדחות דברי הנו"ב גם הנוי"ג החמיר בכיוצא בשם וואלק וועלקיל ובשם עטיא עטיל ובשם שאסיא והד"ח באותן מקומות ובש"א אות