תשורת ש"י רפט

אחת יקראו אותה פרשה שאחריה בשבת שניה הוא מן הא"ז ושם בהלכות שבת סימן מ"ה אמרו רבנן בטעמא כי מימות משה רבינו ע"ה נתקן לקרות התורה בפרשיותיה ולהשלימה בכל שנה ושנה כדי להשמיע לעם מצות וחקים ואין לך לומר כיון שעבר זמן קריאתה הלכה לה אותה פרשה לפי כי אין קבע בפרשיות לקרות פרשה זו בשבת זו וזו בשבת זו עיי"ש וכיון דאין קבע לקרות פרשה זו בשבת זו דוקא אלא התקנה להשלים כל התורה בכל שנה אם כן מה בכך שלא היה להם מנין בשבת אחת לומר דלא חל עליהם חובת קריאה דהא עיקר התקנה להשלים בכל שנה כל התורה וחיוב זה עדיין לא אזדא

תס

רו"ש שותפים בחצר וחלקו והחזיק זה בצד מזרח וזה בצד מערב ובנה אחד עוד על חלקו ולא כתבו שטר ואחר זמן תבע אחד מחברו שטר ולא רצה ליתן לו ודעת ריטב"א הובא במהר"א ששון סימן ק"ו דגם חזקה וק"ס אינו קונה בלא שטר באתרא דכתבו שטרא ובשו"ת ד"ח ח"ב סכ"ב כתב דהמוכר הוי מוחזק וי"ל דאינו נקנה בלא שטר ובשו"ת הר הכרמל ס"כ כתב דהלוקח נקרא בזה מוחזק אך בכאן דהלוקח כבר החזיק בקרקע בודאי דהלוקח חשוב מוחזק לכ"ע כמ"ש נה"מ בדיני תפיסה אות כ"ב אך כאן לענין ליתן שטר יכול לומר קי"ל דאינו נקנה בלא שטר חשוב מוחזק שלא ליתן שטר עכ"פ ואף שהוסיפו בניינים מובא בשם ספר תורת חסד דגם זה לא מועיל לומר סמכא דעתו וכ"נ דעת בית שלמה בחחו"מ סימן ס"ד אולם כ"ז במכר אבל בחלוקת שותפים נראה דלא שייך דין זה כי חלוקה אינה כמכר כמבואר ברמ"א סימן רפ"ט לענין פחות מבן עשרים ובודאי סמכ"ד כיון דעכ"פ מגיע לו החצי הנה שאלתו חצי תשובה וכל יקר ראתה עינו אך מה דמדמה להך דסימן רפ"ט מה דמות יערוך לו דבפחות מבן עשרים דאין מכירתו מכירה משום שמא ימכור בזול מפני שדעתו נוטה אחר המעות ועדיין לא נתיישבה דעתו בדרכי העולם כדאיתא בחו"מ סימן רל"ה ס"ט וזה לא שייך בחלוקה קרקע נגד קרקע אבל במה דלא סמכ"ד בלא שטר אין לחלק וזה מוכח משו"ת רשב"א סימן אלף רכ"ו דהביא הא דפ"ק דב"ב דף ג' ע"א בחלוקת חצר השותפין דקנו דאמר רב אשי כגון שהלך זה בתוך שלו והחזיק וז"ל ורגילין אנו לפרש דר"א בא לחדש דכל שנתרצו באותה חלוקה וקדם אחד והחזיק בפני חברו באותו חלק גם השני קנה החלק השני ואין אלו חליפין גמורין אלא כעין דמים דקנה זה שדה ראובן בדמי שדהו שנתן לו וקרקע נקנה בכסף ובשוה כסף ושמא אף זה במקום שכותבין את השטר ואי נמי כאן הוה ליה כמוכר שדהו מפני רעתה לפי שכל אחד מהם רוצה בתוס' החלוף את"ד ונראה כונתו מ"ש ושמא אף זה במקום שכותבין את השטר דבמקום שכותבין אינו קונה בכסף או בשוה כסף רק בחזקה כדעת כ"פ לכן צ"ל אף זה השני החזיק ולא סגי אם רק אחד החזיק אי נמי י"ל דבזה א"צ שטר דהוי כמוכר שדהו מפני רעתה דרוצה בתוס' החילוף ובשו"ת רבצ"א סח"י גורס במקום שאין כותבין את השטר ועכ"פ אתי עלה מטעם אחר לומר דא"צ שטר משום דהוה כמוכר שדהו מפני רעתה וג"ז לא ס"ל לבעל העיטור שהביא הסמ"ע בסימן קע"ה סמ"ב ס"ק ע"ה דלא נקרא רע ויפה אלא כשניכר לכל שהוא רע או יפה אבל רע לזה ויפה לזה או איפכא לא והש"ך שם סקל"ח מדמי לענין בר מצרא הך דינא דאין כסף קונה בלא שטר עיי"ש וכיון דגם בחלוקת שותפין אין ברור דסגי בלא שטר יכול המוחזק לומר קי"ל ואין מחויב ליתן שטר וכ"ש אם בשעת חלוקה לא קבלו על עצמם ליתן שטר דבלא"ה לכ"ע אינו מחויב ליתן שטר אפילו כשודאי זכה הלוקח בקרקע וכשקבלו ליתן שטר גם כן רק דעת י"א בסימן רמ"ג ס"ט דמחויב ליתן שטר

תסא

ע"ד נישתטית איזה שנים ויושבת בבית החולים והורו ב"ד שהבעל ישליש לה גט וכתובה דאורייתא במזומנים ונדוניא ות"כ שקשה לו לסלק כי לא יהא בידו במה להתפרנס ישליש וועכסיל עם ערב בטוח וכן על הדירה ומזונת אם תצא מבית החולים ישלישו הבעל וערב וועכסיל והסכימו לזה גם כן מגדולו דורינו אך כדי לצאת קצת דעת הסוברים שצריך להשליש מעות מזומן לכן הצריכו ערב בטוח שישליש שט"ח או וועכסיל. הנה בשו"ת רח"כ סימן ג' כתב גם כן דאם אין לו נהגו בשטר חוב וכ"כ קהלת יעקב שעל הלכות כתובות סימן עי"ן ס"ד. ונראה מה שהצריכו שט"ח וכבר יש לה כתובה או ת"כ אפשר משום דצריך להשליש עתה מעות לכן עשו שיהא כאלו פרע וחזרו והלוו לו על שט"ח דנ"מ לענין מה דעדיף שטר חוב מכתובה לענין בינונית או לשלם במעות ולא בשוה כסף או לענין ראוי עיין באה"ע סימן ק'

אמנם עדיין לא הועילו חכמים בתקנתם שישליש הערב שט"ח לפי הנראה מהוראות הב"ד שלא הצריכו רק להשליש הוועכסיל או שט"ח של הערב חדא כיון דלא פטרו להבעל אם כן אין זה שעת מתן מעות דיש פלוגתא בזה בחו"מ סי' קכ"ט ס"ד אם מתחייב בלא קנין ויותר מזה הא כל חיובו של הערב על תנאי אם תצא מן בית החולים ותצטרך דירה ומזונות וגם על הכתובה ונדוניא אם תתרפא ויגרשה או ימות בחייה ויש בזה פלוגתת הפוסקים בחו"מ סי' קל"א ס"י אם ערב או קבלן מתחייב כיון דהוי אסמכתא ועוד מה שמשליש שטר אינו מועיל זולת כשאומר להשליש זכה בשטר זה לפלוני כמ"ש הרשב"א שהביא הב"י בחו"מ ס"ס נ"ו הובא בנה"מ סימן ר"ז סט"ז לכן יתן הערב שטר הודאה בחת"י ועדים יעידו על חת"י שנתינת הוועקסיל או השט"ח נעשה בחיוב וקיבל בקאג"ס מעכשיו ונעשה בבד"ח ואמר להשליש זכה בשט"ח זה לפלונית ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף מן הערב לפי דתוה"ק אף דבדא"ה אין קפידא בכ"ז אנו אין לנו רק דתוה"ק והחת"ס בחאה"ע ח"ב ס"ס ק"כ כתב גם כן להתיר ע"י ערב בטוח אך דבריו סתומים וסמך על השואל שיעשה באופן המועיל ועיין בשו"ת מהריא"ז ענזיל ז"ל ס"ס ל"ג דערב אחר מתן מעות לא מתחייב בטראט

תסב

אחד מבני העיר היה לו דו"ד עם הקהל והלך רה"ק ודן עמו בעיר אחרת ונתחייב רה"ק ומסרבים הקהל לציית הד"ת באמרם שלא שלחוהו לרה"ק לדון

הנה אם נתמנה רה"ק לבדו לפקח בעסקי הקהל מחויבים הקהל לקיים הפסק דכל מה שעשה