תשורת ש"י רפג

יחודי הקק"י שרוצים לחלוק חפצי הקדש מסבת קטטות הדין עמהם אף אם אין הרבים מרוצים לחלוק עכ"ל אך בשו"ת באר יצחק שהביא פ"ת לחו"מ סימן קס"ב סק"ו כתב דדוקא אם הוצרכו לחלוק מחמת סיבה דהיינו שלא היה מחזיק אותם מקום בהכנ"ס וכה"ג אבל אם חלקו א"ע מחמת חילוקי דעות אין יכולים לתבוע חלקם לפי דהוי כנשתתפו לכל זמן שיהא קיים הבהכנ"ס וכמו בשותפין שנשתתפו בעת שהיו אוהבים זה את זה ואח"ז נתהוה קטטה ביניהם אטו יכולים לבטל השותפות כו' לכן הזכות עם הרוב עכ"ל וקשה דלפי טעמו דהוי תוך זמן השותפות אפילו הן מחצה על מחצה וצ"ל משום דהמעשה שנשאל עליה נשארו הרוב בבית הכנסת ישן או בא לאפוקי אם הרוב היו יוצאים ורוצים לחלוק משום דבבני עיר הולכין אחר הרוב דרשאים להסיע על קיצתן אם החכם שבעיר מסכים עמהם אבל ודאי בשאר שותפין תו"ז גם הרוב אין יכולים לכוף המיעוט לחלוק אם לא התנו בתחלת השותפות לילך גם בזה בתר הרוב

והנה הספר תו"ח ובאר יצחק אין לי אך כבר ביארתי בקונטרס עין משפט אות ל"ב והבאתי שם מן החו"י סימן קנ"ז ושו"ת בית שלמה חיו"ד סי' י"ט ועוד ראיות דשותפות הקהל הוי לעולם תוך זמן שותפות ואין יכולים ליחלק מחמת קטטות וממילא היוצאים לחוץ מבית הכנסת הישן מחמת קטטות אין יכולים לתבוע חלקם מהבית הכנסת ומהס"ת ושאר חפצי הקדש

וממילא דאין יכולים לומר נמי גוד או אגוד דפשיטא דגא"א הוא רק בזמן דיכולים לחלוק השותפות ואין שום אחד מהשותפים יכולים לעכב מלחלוק וכן מוכח בש"ך סימן קע"ו סט"ז ס"ק כ"ט דכתב פשיטא די"ל גוד או אגוד וזה קאי אהא דלא קצבו זמן השותפות ויכולים לחלוק ואין שום אחד יכול לעכב מלחלוק השותפות ולמה לא כתב בסט"ו הקודם כן אע"כ משום דהתם קצבו זמן לשותפות ורוצים איזה מהם לבטל השותפות תוך זמנו דאין הדין לבטל השותפות ה"נ ליכא טענת גוד או אגוד וכן מצאתי בנתיבות שם סט"ו דגוד או אגוד מטעם חלוקה הוא וכל שא"י לחלוק אינו יכול לטעון גא"א

ובהיותי בזה ראיתי בזכל"א חחו"מ אות ג' ז"ל דינא דגא"א אינו אלא כשרוצה אותה לעצמו להשתמש בה לבדו אבל אם רוצה להשכירו לא כנה"ג אות ט"ז ובספר ד"ג כלל כ"ב אות י"א הביא משו"ת השיב משה סס"י צ"ד וז"ל שם נ"ל ברור דבדבר שאינו עשוי להחזיק לעצמו רק למכור לא שייך כלל גוד או אגוד עכ"ל ובש"ך סימן קע"ו סט"ז ס"ק כ"ט בד"ה הרי אלו מוכרים אותה כתב פירש כשאין אחד מהם אומר גא"א אבל פשיטא די"ל גוד או אגוד עכ"ל והרי התם קאי על שותפים בסחורה למשא ומתן לקנות ולמכור כמ"ש ויטול כ"א מהסחורה ואם לא היה באותה סחורה וכו' הרי פשיטא להש"ך לאידך גיסא דגם בסחורה העשוי למכור שייך דינא דגא"א ואין זה ענין למ"ש בסימן קע"א ס"ו בסמ"ע וש"ך בשם הרא"ש דלא אמרינן גוד או אגוד אלא כשאומר אקנה חלקך לתשמישי ולא כשאומר אגוד הכל ע"י מכירה ואתן לך חצי הדמים כדי שימכור חלקו יותר ביוקר דהתם כשאין להאומר גא"ג מעות רק בא לומר גא"א כולו כאשר אמכרנו ואדרבה משם ראיה להיפך דדוקא כשאין לו מעות עד אחר שימכרנו ואי לא תימא הכי יהיו דברי הש"ך סתראי ממ"ש שם סק"ז למ"ש בסימן קע"ו ס"ק כ"ט ול"ל דבסימן קע"ו קאי הש"ך על דברי המחבר דלית לו האי סברא רק הרא"ש שהוא הי"א שבהג"ה סימן קע"א ס"ו דבזה לא היה הש"ך כותב פשיטא די"ל גא"א והל"ל לדעת המחבר שבסי' קע"א ס"ו י"ל גא"א

ועוד הרי בשו"ת הרא"ש כלל צ"ח ס"ד ובטור בסי' קע"א סיים ולא נדחה האחר מלהסתפח בנחלתו בשביל תוספת דמים של האחר אלא ימכור חלקו כמו שיוכל והלוקח ישתתף עם האחר עכ"ל הרי דזה כדי שישאר האחר בנחלתו אבל בסחורה העומדת למכור ושניהם לא יחזיקה לששתמש בה למה לא יוכל לומר איני רוצה לטרוח בשביל חלקך או אני אוליכנה למקום אחר או אמכרנה בהקפה וכדומה כשיהא הכל שלי לכן גוד או אגוד כולה ותעשה אתה בכולה כרצונך או אכי

ועדיין יל"ד עמ"ש הש"ך פשיטא די"ל גוד או אגוד הא בר"ס קע"א הביא דעת פוסקים דבשותפין שקנו א"י לומר גאא"ג ודוחק לומר דבסימן קע"ו קאי לשיטת המחבר ורמ"א דלא מחלקי דלא יתכן לומר פשיטא דה"ל לפרש ועוד דמשמע דדינא משתעי והרי לדינא אינו פשיטא וגם באה"ט ונתיבות כתבו זה לפסק הלכה וגם כן כתבו פשיטא ונראה דדעת אלו שאין אומרים בשותפין שקנו גאא"ג דוקא אם קנו לעצמם לדור בו וכמ"ש הרשב"א הובא בב"י חו"מ סי' קע"א מחודש ל"ג כי מתחלה שיעבד כל אחד חלקו לחברו להיות עומד כן לעולם בשיתוף אבל אם קנו סחורה בשותפות למכור ולהרויח לכ"ע י"ל מכור חלקך לי או קנה חלקי ממנו דהא על משא ומתן קנו וזה דרך מו"מ לקנות ולמכור ויכול אחד לומר לחברו אם לא תרצה לקנות חלקי מכור לי חלקך דהרי ע"ד למכור קנית למה אגרע מאחר ואדרבה אני בעל המיצר יותר וכדאיתא בחו"מ סימן קע"ה סנ"ג בהג"ה וסעיף ה' והא דכתב הש"ך בסימן קע"ו ס"כ סק"מ אהא דכתב רמ"א דבשט"ח י"ל גאא"ג עיי"ש ר"ס קע"א די"ח דאין אומרים בשותפים גוד אגוד שאני התם דשט"ח אין עשויין למכור אלא להמתין עד שיפרעו החובות וכמ"ש הרא"ש בתשובה והמחבר בחו"מ סימן סמ"ך ס"א ובש"ך שם סק"ז ואם כן כשהלוו השותפים לאחרים לא אדעתא למכור השט"ח הלוו

ונחזור לענין ראשון דמלבד מהטעם שכתבתי דאין להיוצאים זכות לתבוע חלק מהס"ת ושאר חפצי הקדש עוד יש טעם לפימ"ש רשד"ם בחיו"ד סימן קפ"ב על קהל שנפרדו ויצאו מבית הכנסת הישן ותובעים חלק מן ביהכנ"ס הישן כי נבנה מממון כולם וטוענים גאא"ג וכתב רשד"ם דלא מצי למימר הכי דכיון ששנינו בפרק הנזקין מערבין בבית ישן ומטעם אותה משנה כתב מהרי"ק ז"ל בשרש קי"ג שאין לשנות מקום בית הכנסת ממקומו ואפילו יש טעם שרוצים לשנות אם כן איך יאמרו החדשים לישנים גוד או אגוד שהרי יאמרו אין אתם יכולים לומר לא לנו ולכם לשנות מקום מקדש אבותינו עכ"ל הרי למ"ד רשד"ם ממהרי"ק לנדונו אף דמהרי"ק מיירי שכל הקהל רוצים לשנות ביהכנ"ס ממה שהיה מקודם בבית איש אחד ואלו רשד"ם מיירי דנתחלקו הקהל ונשארו גם בבית הכנסת ישן ומשום דהטעם דמערבין בבית ישן משום חשד שיאמרו שבני ביתו של בעל ביהכנ"ס ישן אין מהוגנים זה שייך נמי אם מתחלקין הקהל ויוצאים חלק מהם להתפלל במקום אחר אם כן טעם זה כולל הן לענין גוף הבהכנ"ס ישן הן לענין ס"ת