תשורת ש"י רעט

בנאה הימנה עכ"ל ונראה שהיינו הך אלא שלא זכר הלשון ואם כן ודאי יותר נכון לכתוב דף חדש מלדבק טלאי על הישן ומפרט שע"י הטלאי אמר הסופר שיוכרח להקטין כמה אותיות יותר משאר הכתב כדי שלא יהא איזה אותיות קצתן על המטלית וקצתן על הדף ויהא הפסק בתוך האות

ובזה אזדא מה שכתב השואל בחת"ס סימן רנ"ז להוכיח דגניזת דפין כשרים מס"ת לא מיחשב דיעבד מהאי דמ"ס וביו"ד סימן ר"פ דס"ת שבלה ממנו יריעה אחת צריך לחדש ג' יריעות מכתב אחד שלא יהא מנומר והרי מנומר כשר בדיעבד כמ"ש הטו"ז שם ואס"ד דגניזה חשוב כדיעבד אם כן לא משכחת להאי דינא כלל דלעולם מביאים שתי יריעות כשרות לגניזה וקלסיה החת"ס ואי לאו דקלסיה גברא רבה ה"א לעולם גניזה הוי כדיעבד כמ"ש הח"מ וב"ש ושאר אחרונים ושאני הא דמ"ס לפימ"ש בשו"ת דבר שמואל סימן ש"ו על מה סמכו הסופרים כשאירע איזה פיסול שא"א לתקנו בדף אחד של ס"ת לסלק אותו יריעה לבד ואין איש שם על לב דבמ"ס ופסקו כה"פ דס"ת שבלה ממנו יריעה צריך להחליף שלש דדוקא כשבלתה היריעה אחת הרבה ונפסל הס"ת מחמת הבילוי ומסתמא שאר היריעות שנשארו בהכשרן היו גם כן קצת בלויות כיון שנטפלו כאחד אם יסירו יריעה אחת וישימו אחרת חדשה תחתיה גנאי הוא למראית העין לראות יריעה חדשה לבדה בין שאר היריעות הישינות שהוכהה מראיתן לפי רוב השנים הלכך הצריכו להחליף לפחות שלש יריעות שוות במראה חדושן שבהתחבר יחד ממעטטות הגנות שינוי חילוק מראה שלפניהם ושלאחריהם משא"כ כשהדפין והיריעות שוין במראיתן עכ"ל ולפ"ז מה"ט נמי לא איכפת להו בגניזת שתי יריעות כשרים כיון דמסתמא גם הם קצת בלויות כיון שנטפלו כאחד וגם הוכהה מראיתן מחמת יושנן דלכתחלה מותר להביאן לידי גניזה כדי להחליפן משום זה אלי ואנווהו כמ"ש בס"ח משא"כ אם הכשרים שנשארו יפים ומהודרים ואותו יריעה שנפסל הוא מחמת איזה טעות שפיר יש לומר דחשוב דיעבד ואם כן לפי דברי תשב"ץ ומרדכי הנ"ל דבשעת הדחק סגי בהחלפת דף אחד ממילא ה"נ כיון דלגנוז שתי דפים או יותר הוי כדיעבד סגי להחליף דף הפסול לבד אפילו בלאו שעת הדחק כיון דבדיעבד כשר בחילוף דף אחד וגניזת השתי דפים כשרים גם כן חשוב דיעבד ומה דהתשב"ץ לא התיר להחליף דף אחד רק בשעת הדחק משום דקאי התם להדיא בנתקלקל מחמת יושנו ואם כן אין חשש לגנוז יותר ולהחליף בחדשים ונהי דגם הדבר שמואל מסיק בנמצא פסול בדף אחד להחליף כל היריעה ושכן נראה משאר פוסקים ושכן נהגו הסופרים כמ"ש בדב"ש שם מ"מ אם הוא שעה"ד ומשום זה נתיר לתקן בטלאי יותר טוב להחליף רק דף אחד מלדבק טלאי

ועיין בתשובה מאהבה סימן ר"פ וספר יד שאול שם שהסכימו לדברי החכ"צ הנ"ל ולא כדברי השבו"י החולק על החכ"צ ובפו"כ של תה"ד סי' צ"ג כתב על ס"ת שנמצא בכמה מקומות שלש אותיות חוץ לדף אין להקפיד בדיעבד אף בתיבה בת חמש אותיות דלכ"ע לא יכתוב דהגמרא וכל החיבורים כתבו בלשון לא יכתוב ולא קאמר ולא יהיו כתובים משמע דוקא אסופר קאי שלכתחלה לא יכתוב כך ואם היינו מונעים לקרות בה אפילו כשיש אחרת כשרה היינו פוגמים את זאת והוי כמו דיעבד עיי"ש ולפ"ז ה"נ דש"ס וכה"פ כתבו לא יעשה יריעה פחות מג' דפין ג"כ רק אסופר מדלא קאמר לא יהא עשוי ומזה הפו"כ החזיק היד שאול כדעת החכ"צ וז"ל דהאיך אפשר לזלזל שתי יריעות בשביל אחת שבלתה בשלמא לענין הדפין כיון דאין עושין יריעה פחות מג' דפין ע"כ צריך לסלק כל היריעה משא"כ ג' יריעות למה יסלק השתי יריעות הקדושות שאין בהן דופי בפרט שהטו"ז כתב דבדיעבד אינו פוסל ולפסול יריעות קדושות הוי דיעבד כמ"ש הב"י סימן רע"ג עכ"ל נראה שכונתו למ"ש הב"י בבד"ה דברי הפו"כ הנ"ל ואף דבפו"כ ל"כ רק אם ימנעו לקרות בכל הס"ת מ"מ פשיטא לו להיד שאול דה"נ בגניזת יריעות כשרות חשוב דיעבד

אמנם קשה דהא מוכח דגם יריעה בת דף אחד כשר דיעבד כמו שהוכיח הפו"כ מלשון לא יכתוב וכמ"ש אם כן למה יחליף כל היריעה שהוא משלשה דפין או יותר כשבלתה רק דף אחד והלא השני דפין אין בהן דופי ועכצ"ל כמ"ש לעיל דאם יחליף רק דף אחד יהא שני ריעתות חדא דעושה יריעה פחות מג' דפין וחדא דהוי כמנומר לכן אף דכל ריעותא בפ"ע רק לכתחלה לא יעשה מ"מ בשתים חמיר טפי מגניזה

או מטעם שכתבתי לעיל כיון שהתחיל לבלות עומד לבלות גם השתי יריעות דכל העומד לכך כאלו כבר נעשה כדאיתא בכ"ד ובתבואת שור סימן כ"ח ס"ק ח"י בשם הרא"ה ורשב"א לענין כסוי אם עומד להנטל כאלו כבר ניטל דמי. תנ

אשה באה להתגרש ואמרה שם אביה שנקרא בפ"כ יעקב שעיה וחקרו אחר חתימתו ונמצא יעקב ישעה בלא יוד אחר העין וביוד לפני השין הנה דעת יש"ש כששמו הקודש ישעיה ונקרא שעיה פשיטא שכותבין ישעיה ותו לא אפילו נקרא שעיה ובספר אה"ש ס"ק ל"ג בש"א אות יוד כתב דלכאורה צ"ע דהרי שעיה היו קיצוה"ש גם מישעיהו ואינו דומה לשם חיאל דהתם אין לשם חיאל שם הקודש רק שם יחיאל לכן פסק דצ"ל ישעיה דמתקרי שעיה והנה ביש"ש הובא בטי"ג אות א' ס"ק כ"ח מבואר אהא דליצחק אין כותבין המכונה אייזק ולשלתיאל כותבין כתב וז"ל א"כ מאחר שאין מוכח שבא השם מיצחק ואינו הברה אחת אמאי אין כותבין המכונה אייזק ונראה לתרץ דאזלינן בתר רובא עכ"ל מבואר דאם יש לכינוי שם הקודש אחר דצריך לכתוב הכינוי דוקא אם אינו הברה אחת כמו אייזק ליצחק אף שכיח כינוי אייזק לשלתיאל כמו ליצחק אם היה הברה אחת א"צ לכתוב הכינוי ועיין בד"ח בשער התשובות בהשגתו על תשובות אנשי שם סי' קכ"ד ע"ד הגט שלא כתבו חזקאל רק כתבו יחזקאל כיון דנבלע ממש ואינו חסר רק היוד א"צ לכתוב אפילו אם יש לשם חזקאל שם הקודש אחר ובפרט במקום דל"ש שם זה עכ"ל מבואר דאפילו שכיח גם חזקאל לשם חזקיה א"צ לכתבו והנה בטו"ז סימן קכ"ט סט"ו ס"ק כ"א אהא דצ"ל שלמה המכונה זלמן כיון דיש לזלמן שם משולם כתב שאין בזה שום חיוב רק ע"ל היו"ט לתקן כל מה דאפשר אבל אין בזה קפידא עכ"ל וא"כ נראה דקפיד היש"ש בשמו הקודש ישעיה ונקרא בפ"כ שעיה שלא לכתוב דמתקרי שעיה משום דנראה לשם אחד וכמ"ש בטי"ג אות סמך סק"ב דגבי ישעיה כיון שדרך לפלוט היוד הוי כאלו נקרא ביוד ואין קריאת ישעיה עושה