תשורת ש"י רעח

דאסר בספר תורה חיבור הטלאי בדבק וכתיבה עליו שמא יש בו חשש פיסול דאורייתא כיון שלא נכתבה יריעה או אפילו דף אחד ממנו ונתפר כהלכתו בגידין משום חסרון לבלתי יצא בעלי' ידי קיום מ"ע של תורה מלבד איסור הקריאה בצבור וברכותיה שנחלקו בו מהרי"ק ומוהרשד"ם את"ד דלזה יותר נכון להחליף דף אחד דלכ"ע אינו רק מצוה לכתחלה לעשות כל יריעה משלשה דפין ולכ"ע בדיעבד כשר מלהכניס עצמינו בחשש פיסול דאורייתא ופיסול דיעבד וק"ו אם מהודר יותר בחילוף דף אחד מלדבק טלאי וא"ת א"כ יחליף כל היריעה זה אינו חדא דזה הפסד מרובה וחשש ביטול כמה דפין מהמצוה די"ל זה חשוב דיעבד אף דיש דעות דזה ל"ח דיעבד וכ"כ החת"ס חיו"ד סימן רנ"ז מ"מ הרי קמן דהחיים שאל ידע ג"כ דעת רבוותא דלא חשו לגניזה ומ"מ לא ניחא ליה וגם העקרי ד"ט חשש טובא לחטאת לגנוז גם בעל בארות המים וגם הבית שמואל סי' קכ"ה וחמ"ח שם ס"ו כתבו דהיכא דצריך גניזה חשוב דיעבד והובא בחת"ס שם אלא דנדחק החת"ס לחלק משום דהוכיח דזה דצריך גניזה ל"ח דיעבד ממאי דאיתא במ"ס וביו"ד סי' ר"פ דס"ת שבלה יריעה אחד צריך לחדש שלשה יריעות מכתב אחד אף דא"כ באו שני יריעות לגניזה והרי בדיעבד כשר אפילו לא חידש רק אותו יריעה עיי"ש ולע"ד אינו ראיה דהתם חזינן דקפדו חכמים יותר לעשות שלשה יריעות אף דיבואו שתי יריעות לגניזה משא"כ בהא דאחז"ל דלכתחלה לא יעשה דף אחד לבד אינו מבואר דמיירי היכא דיצטרך גניזה לשאר דפין דלא מיירי רק כשעושה ספר מתחלה וכמ"ש תשב"ץ שם ועוד ס"ת שבלה מעצמו מחמת יושנו דחזינן שהתחיל לבלות אין קפידא כל כך על גניזת עוד יריעות דעומדין בלא"ה לבלות בקרוב משא"כ אם אכלו עכברים דהנשאר יוכל לעמוד ימים רבים ואם יחליף רק דף אחד לא מחזי כמנומר כיון דשאר היריעות אינן ישן כל כך אין לדמות תק"ח זה לזה ובחינוך ב"י סימן ע"ו כתב אהא דמנהג הסופרים בס"ת שבלה יריעה שלא לחדש ג' יריעות כיון שקלף שלנו לבן מאד לכן לא מחזי כמנומר אינו דומה לקלף של הראשונים שלא היה לבן כל כך והביא מתשובת שארית יוסף טעם שאין נוהגין סופרים שלנו לחוש למנומר בסלוק יריעה פסולה לסלק בשביל זה עוד שתי ירועות עיי"ש

ועוד לפי דעת הח"צ בסי' י"ט בבלתה ס"ת א"צ לחדש שלשה יריעות רק שלשה דפין א"כ י"ל משום הכי הקפידו כל כך דיש שתי ריעותות אם יחליף רק דף אחד חדא דיהא מנומר יעוד דלכתחלה אין לעשות יריעה מדף אחד דלא נאה כשיהיו תפירות מקורבין כ"כ לכן בחרו יותר לגנוז משא"כ עכשיו דהקלפים לבנים וליכא חשש מנומר כמ"ש חינוך ב"י או משום דאין הס"ת ישן כל כך כמ"ש הח"ס אזי נשאר רק חשש דלא יעשה לכתחילה יריעה מדף אחד שפיר י"ל דזה דוקא בתחלת עשיית הספר שא"צ לגנוז איזה דפין

ובמרדכי פרק הקומץ סימן תתקנ"ד כתב הא דמ"ס עירב האותיות או שהפסיק באמצע השם יותר ממלא אות קטנה לא יקרא אמאי לא יקרא ימחק או יאריך האותיות ואם היינו מפרשים לא יקרא עד שיתקן ניחא וכן משמע מדלא תני יגנז ומיהא איכא למידק לחומרא מדלא תני יתקן ועוד דאי הוה תני יגנז ה"א דפסול לגמרי וזה אינו דאפשר להסיר הדף או היריעה עכ"ל הרי דלאו דוקא שמחויב לסלק כל היריעה כיון שאינו בתחלת עשיית הספר וכהתשב״ץ ואפשר מספ"ל או דדוקא בשעת הדחק סגי להחליף דף אחד לבד ויותר נ"ל דאם היריעה רק משלשה דפין דאזי אם יסלק דף אחד לבד ויחליף נעשה שתי ריעתות שישאר יריעה משני דפין ויעשה עוד יריעה מדף אחד וגם ביריעה הנשארת משתי דפין יהא בעצמה הריעותא לכן יותר טוב לגנוז כל היריעה ויעשה רק חד ריעותא לגונזה ונחזיק הרע במיעוטו משא"כ אם היריעה מארבע דפין ויותר דכשנסלק ממנה דף אחד תשאר אותה יריעה בלא שום ריעותא רק היריעה שיעשה מחדש מדף אחד יהא ריעותא אזי כיון דגניזה אינו נכון לא תדחה משום דף שנפסל דמה חזית ויותר טוב שתשאר היריעה בשלשה דפין בחזקת קדושתה לזה כתב המרדכי דאפשר להסיר הדף כשישאר שלשה דפין או היריעה כשאינה מכבר רק משלשה דפין וגם יש הפסד מרובה לסלק יריעה מהרבה דפין ומפרט כפרים וישובים דכתב בשו"ת חוט השני סימן פ"ו דחשוב שעת הדחק וכל שעת הדחק שוה לדיעבד וכ"כ בתשב"ץ הנ"ל

עוי"ל דברי המרדכי לפימ"ש בגבעת שאול סנ"ה דאם הספר נכתב כתיבה גסה באופן שבשני דפין אם היה כותב כתיבה דקה כמו בתפילין ומזוזות היה יכול לעשותן ג' דפין אין קפידא כיון דכל הקפידא כפרש"י שלא יהא התפירות מקורבין יותר מדאי וכיון דבשלשה דפין של שלשה שלשה משפחותיכם בכתיבה דקה לא היו חשוב התפירות מקורבין ה"נ בשתי דפין אם האותיות גסות עיי"ש לפ"ז גם כשעושה רק דף אחד שיכול לכתוב בו אותיות דקות כמו בתפילין קטנים תשעים אותיות בחד שיטה רק שיהא בהכשר בין האותיות ובין התיבות אזי מותר לכתחלה לעשות יריעה מדף אחד א"כ שפיר כתב המרדכי דף אחד אי יריעה אחת דהיינו דף אחד כשהס"ת נכתב בכתיבה גסה הגס הגס ויכול להוסיף ריוח על שתי אצבעות בין דף לדף כמ"ש בח"ס פ"ב ה"ד והובא בתשובה מאהבה סימן רע"ג ואין קפידא אם הריוח יותר מבשאר יריעות מדלא הזהיר במ"ס שם ה"ז רק מה שהוא מחזיר יהא כמדת כתב ראשון

ואגב אורחא ראיתי בגליוני היו"ד סימן ר"ה הובא מן גן המלך סימן ה' שכתב דכל השם על הטלאי יש לאסור שמא יוסר הטלאי ואף אם יחזור וידבקנו להס"ת יהא פסול משום תעשה ולא מן העשוי ועיי"ש ולפימ"ש המג"א בסימן ט"ו אין בזה פסול משום תולמו"ה כיון שתחלה נעשה בהכשר ולבסוף חזר לאותו ספר אף דבאמצע נתלש לגמרי וכ"כ בסימן תרכ"ו סק"ז אח"כ מצאתי בספר יד שאול סי' ר"פ תמה על הגן מלך מכח ראיות שכתבתי

ומ"מ כיון דע"י חילוף הדף לחדש יהא יותר מהודר ממה שידבק טלאי ולכתוב עליו כאשר אמר הסופר אין לחוש לגניזת דף הישן שאכלו בו העכברים דהא כתב בספר חסידים סימן תתע"ט אם כתב אדם ספר יפה וכתב דף שאינו כ"כ יפה כמו שאר הדפין אע"פ שאין בו טעות אם חפץ יסיר הדף ויגכוז ויכתוב אחר יפה ואין לומר עובר משום בל תשחית לכך נאמר זה אלי ואנוהו ובשו"ת חכ"צ סימן מ"ה כתב ז"ל זכורני שראיתי בספר חסידים שאם היתה יריעה כתיבה בס"ת בכתיבה שאינה יפה ומצא אח"כ סופר אומן ולבלר מובהק שמצוה להחליף היריעה