תשורת ש"י כז

מכבר רק עתה פולט מחדש ואוסר אם ליכא ששים מ"מ בפעם ראשון כ"ז שלא הורק חשבינן הבלוע בקדרה מכבר עם הבלוע מעתה ועם מה שהוא בעין בקדרה מחובר הכל יחד ותערובת אחד ולא אמרינן שפולט אחר שנבלע מהחלב לאסור מב"מ וא"כ ה"כ כיון לפני הפסח נתבטל כל הבלוע בששים וחשוב הכל חיבור אחד הבלוע עם מה שבתוכו בעין ממילא זה שנשאר בכלי תוך הפסח אינו חוזר וניעור כיון שמעורב ועומד מזמן שנתבטל דלח בלח אינו חוזר וניעור אף אם ינענע אותו הרבה בפסח

מז

מה ששאל עמ"ש הד"ח ח"ב ביו"ד סימן צ"ז בשליבות שבתיבה דהוי קטפרס ואין לטבול עליהם זולת אם יש ארבעים סאה זולתם בתוך התיבה לבד ויטבול רק בתוך התיבה עיי"ש ולע"ד ממ"ש ביו"ד סימן ר"א סעיף סמ"ך לא משמע כך דכתב שם שאין הנזחלין מערבין אא"כ עמדו והוא מרמב"ם פ"ח דמקואות וכתב שם הכ"מ והובא בבאה"ג משום דקטפרס אינו חיבור א"כ מבואר דבעמדו הוי חיבור ומדלא כתב רק שאין הנזחלין מערבין או עכ"פ הל"ל אלא עומדין דהוי משמע שצריך להיות עומד מתחלה רק כתב אא"כ עמדו משמע אפילו באו ע"י זחילה מחמת שהוא משופע מ"מ כשעמדו מערבין ובריב"ש סימן רצ"ב ז"ל בערוב מקואות צריך שהמים המערבין שני המקואות הם מערבין אותם בהשקט בעומדם במקומם הטבעי שזהו אשבורן לא בהיותם זוחלין שזהו נקרא קטפרס עכ"ל אלא דבד"ח שם סימן פ"ח כתב דאפי' עמדו ע"י תחבולה כיון שאינו טבעי כהנחת מים על מים הוי קטפרס דבסור המכריחו יפול למטה בודאי לא הוי רק כמו שעומד באויר ולפ"ז אפשר גם במים שעל השליבות הוי כעומד באויר דאם יסיר השליבה יפול המים למטה אלא די"ל כיון דגם בסור השליבה לא יתפרד מים שעל השליבה מהמים של המקוה שהיה מחובר עמו בשטח המים מלמעלה אלא יפול למטה עם מים שעל שטח המקוה שהיה חוץ לשליבה אם כן הוי חיבור יפה משא"כ מים שבחצר המתחבר עם מים שבגג ע"י צינור או שיפוע בסור הצינור או הגג יפול רק מים שעל הגג ושעל הקרקע במקומה תעמוד לכן מים שעל הגג כעומד באויר ולא חשוב חיבור

ובש"ע של התניא בעשיית המקוה הורה לעשות התיבה רוחב שש טפחים בריוח ואורך ח"י טפחים ורוחב השליבה ד' טפחים בתוך התיבה ולא נשאר רק אורך י"ד טפחים וגובה המים שבעה טפחים וכשתטבול תעמוד על שולי התיבה ותתפשט גופה וראשה תנוח על השליבה הרי מעשה רב ליטבול על השליבה שאין עליו מ"ם סאה זולת בהצטורפו עם מים שבתיבה דהרי ראשה טובלת על השליבה וגם כשתחשוב לא תמצא בתוך התיבה שיעור אמה על אמה ברום ג' אמות זולת עם מים שעל השליבה ועל כרחך כיון שמים שעל השליבה מחובר עם מים שבתיבה בשטח שוה אף שאינו זה על גב זה רק זה אצל זה הוי חיבור טבעי כשעומד ועוד דמים שעל השליבה בא ממים שבתיבה ובסור השליבה ישיבו לתיבה והוי כמ"ש הריב"ש דגם בשיפוע וזוחל אם בסור המכריח ישיבו למקוה ממקום שבאו הוי חיבור עם מי המקוה אלא דמ"מ יש חשש כשמטילין חמין הרבה עד שמגיע המים על שליבה שלא היה שם תחלה מים מהמקוה נהי דבסור השליבה יפלו למקוה עצמה מ"מ משם לא באו תחלה ואז אין לטבול על שליבה עליונה להד"ח אבל זה לא שכיח כלל שתטבול אפילו קצת מגופה או אבריה על אותו שליבה ולפי מה שכתבתי כיון דעכשיו עמדו המים ונתחברו בשטח שוה עם מים שבתיבה אשר חוץ לשליבה ובסור השליבה לא יתפרדו וינועו גם מים שבתוך התיבה הוי חיבור טבעי ואריך

ובספר בית מאיר סימן ר"א סעיף ס"ב כתב דתשובת ריב"ש חידוש דמשמע מדבריו דאם המים זוחלין נקרא קטפרס ומהב"י בד"ה כתב המרדכי בשבועות בשם התוספתא משמע דקטפרס היינו אם משופע אם לא שנאמר לחלק בין משופע קצת או הרבה עיי"ש משמע דמשופע הרבה הוי קטפרס אפילו עומדין ולא ידעתי איך יפרנס הך דשלשה גממיות דסעיף סמ"ך ומ"מ גם לדבריו דוקא במשופע דאין חיבור למים שלמעלה בשטח שוה עם שאר מים ואם היו מסירין השיפוע היו מים שלמעלה לבד כופלין ותחתונים כדקיימי קיימי זה לא חשוב חיבור משא"כ אם מים שעל השליבה מחובר בשטח השוה למים עליונים שעל המקוה ואם יסור השליבה ינועו כל המים עליונים שעל המקוה שכנגד השליבה עם מים שעל השליבה אם כן הוי חיבור יפה מים שעל השליבה עם מים שאצלם ומים שאצלם מחוברים עליונים בתחתונים חיבור טבעי מונחים זע"ז

מח

שאלה עכו"ם היה לו יער עצים סמוך ליער של ישראל וקצצו פועלי ישראל עצים מן יער של העכו"ם הסמוך למיצר ומכר העכו"ם היער לישראל אחר וכתב בשטר מכירה שמוכר לו גם העצים שקצצו על המיצר ועתה תובע הקונה מן ישראל ראשון שבאו לידו העצים נ"ל די"ל לאו בע"ד דידי את כיון דגזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם א"י להקדישו דגזל אינו ברשות נגזל כדאיתא במרובה וה"ה דא"י למוכרו ואי דבדיניהם יבול למכור הא בחו"מ סימן קנ"ד סח"י איתא פלוגתא אי למעליותא אמרינן הבא מכח עכו"ם הוא כעכו"ם והוי ספ"ד וכמ"ש בתומים סימן ס"ו סכ"ה וטעם שכתב הנתיבות בסי' ס"ו משום דנתחייב לוה בשט"ח לעכו"ם כל זכותו שיש לו בדד"מ לא שייך כאן וגם אם נתן העכו"ם כח הרשאה לישראל נראה דל"מ אף דמהני הרשאה גם על פקדון דכפריה כדאיתא בחו"מ סימן קכ"ג ס"א היינו מן התקנה ותקנתא לעכו"ם לא עבדינן כדאיתא בב"ק דף צ"ו ואף דעכשיו שייך לישראל הקונה הוי בעיא ולא מפקינן וכדאיתא בחו"מ סימן שס"ב סה"ו ועוד דגם ממון העכו"ם אינו דא"צ להחזיר רק מכח קדוש השם כדאיתא בא"ע סימן כ"ח ס"א בהג"ה ועיין נתיבות ר"ס שמ"ח ואם כן כ"ז שלא החזיר אין לעכו"ם שום זכות בו וכ"ש כאן דאפילו יחזור לישראל זה לא יתקדש השם דלא יבא עוד ליד העכו"ם וכבר הוכרח ליתנו לישראל בחצי שויו וכ"ש כשאין עדים על שבאו העצים ליד ישראל ובדיניהם אין מטילין שבועה דאומרים דחשוד לגנוב חשוד על השבועה ואולו היה לעכו"ם זכות בדיניהם לא היה שותק והיה תובע כבר בדיניהם ועוד אפשר דגם עכו"ם המוכר לא היה שלו כדאיתא ר"פ לולב הגזול סתם עכו"ם גזלני ארעתא נינהו וקרקע אינה נגזלת והובא בא"ח סימן תרמ"ט ס"א בהג"ה וצ"ע