תשורת ש"י רמב

חתום בחת"י כדרך שטרות העולים בערכאות עכשיו ועיין בסמ"ע סימן קצ"א סק"ז

תח

שייך לתשובה שכתבתי לעיל סימן ת"ו השיבני על ראיה שהבאתי מהג"א פרק איזהו נשך דמחילה שלא בפני הלוה מהני דבקרית מלך רב דחה דמשום איסור רבית גמר ומקנה ועוד דמחל בפני עדים אין ת"י ספר זה ולכאורה יש ראיה לדבריו ממ"ש תוספת בפ"ב דבכורות דף י"ח ע"ב בד"ה אקנויי אקני ליה מקום בחצרו ואפילו בלא קנין קא קני דגמר ומשעבד נפשו משום דניחא לו דליתעביד מצוה בממוניה אבל א"כ למה ליה למימר אני מוחל לו לימא אני מקנה לו החוב ומשום איסור גמר ומקנה והוי יותר רבותא

והטעם שני דמשום עדים נמי אינו דעדים אין עושין קנין היכא דאינו קנין דלא איברי סהדי אלא לשקרי כדאיתא בקידושין דף ס"ה ע"ב ובתוספת פחז"ה דף מ"ם בד"ה קנין בפני שנים

מה שתמה על הג"א וש"ך יו"ד סימן קע"ג סק"ח דמקור הדין בשו"ת מיימני ספר משפטים סל"א דאיתא שם דאמר לאותו שקנה ממנו החוב אכי מוחל לך כל מה שהוא חייב לי ולא אודיענו ואתננו לך ולא אזכה בו לצורך עצמי עכ"ל הרי דאינו מוחל להלוה רק לזה שקנה ממנו החוב אני אומר מה שייך מחילה להקונה דאינו חייב כלום ואם מוחל מה שיקח הקונה אח"כ מן הגוי הרי אומר ואתננו לך הרי בעצמו יתן לו במתנה אז ועוד לא מהני מחילה למה שיטול ממנו אח"כ דהוי דשלב"ל כמ"ש בחו"מ סימן רמ"א ס"ג ואם ס"ל כמ"ש החיו"ד סימן קס"ט סקל"ח דלענין איסור רבית שרי מכירה גם דשלב"ל ואף שלא נתקיים בקנין אם כן למה יאמר אני מוחל לך החוב דאינו לשון מכירה יותר יאמר אני מוכר לך החוב ולשון מוחל אינו מכירה מעכשיו רק מוחל כשיבא למלוה שני בזה וודאי גם החוו"ד מודה דאסור דאטו אם יאמר לוה למלוה בשעת פסיקת הרבית אני מוחל לך הרבית שאתן לך יהא שרי וראיות החוו"ד אין מכריחן רק כשאומר אני מוכר לך עכשיו הדשלב"ל אע"כ ט"ס בתשובת מיימני וצ"ל אני מוחל לו החוב או פירוש לך בשבילך ודברי הג"א וש"ך מתוקנים ומה שפירש מעלתו אני מוחל לך והגוי ידור ליתן לך החוב בעבור זה אינו דא"כ מה זה שאמר ולא אודיענו ואתננו לך ועיין מהרי"ק שרש י"ז דכ"ע מודים דאסור לומר הלוינו ואני אתן או מוחל לך מה שאתן לך יותר ואפילו הקנה לו בקנין גמור

מ"ש דמחילה ע"כ אינו הקנאה רק סילוק כיון דהחוב עדיין לא בא ליד מלוה הוי דשלב"ל כבר כתבתי בערך ש"י על חו"מ סימן ס"ו סכ"ו בד"ה אמנם דלדעת מלחמות פ"ה דב"ק הוי מלוה דשלב"ל וצ"ל מחילה מטעם סילוק ולדעת הרז"ה שם ומהרי"ק שרש פ"ט יכול למחול מלוה בתורת הקנאה דחשוב דבר שבא לעולם

מ"ש למה מועיל סילוק שלא בפני הלוה דהא הלוה לא מתכוין לקנות ודעת אחרת מקנה לא שייך בסילוק לכן העלה דלא מהני רק אם נודע אח"כ ללוה זה אינו כיון דמלוה מסלק את עצמו ממילא זכה הלוה דחצרו וידו ורשותו קונה לו שלא מדעתו וכמ"ש ראב"ן שבמרדכי פ"ק דסנהדרין דמחילה א"צ קנין כיון שהחוב ביד הלוה זכה במה שבידו כאותה ששנינו ברשות לוקח כיון שקיבל עליו המוכר קנה לוקח ויותר דמיד שסילק מלוה את עצמו מהחוב הוי כגר שיש לו משכון ומת הגר ובא אחר והחזיק במשכון דמוציאין ממנו כדאיתא בב"ק ובחו"מ סימן ע"ב סל"ו ול"ז ובסי' ער"ה ולא חלקו בין אם נודע ללוה ממיתת הגר קודם שהחזיק אחר במשכון ואף דהמשכון אינו ביד הלוה מ"מ ממלא פקע שעבודו וה"ט כיון דגוף המשכון של לוה וגם כיון שפקע שעבוד גופו של לוה ממילא פקע השעבוד של משכון בכל מקום שהוא

מ"ש דסילוק לזמן מועיל ואחר הזמן יוחזר החוב למלוה וכמ"ש הטו"ז יו"ד סי' קס"ט סקכ"ו אינו ראיה כלל דהתם מסלק עצמו המלוה מהרבית שיעלה מאז עד זמן שיחזור המעות שהלוה לו מלוה שני וזה לעולם לא יוחזר למלוה ראשון הוי שפיר סילוק אבל לומר דהחוב שכבר היה חייב הלוה וסילק המלוה א"ע עד איזה זמן יוחזר ויתעורר החוב בזה לא אמר הטו"ז דכיון דיוחזר אח"כ ליכא סילוק כלל ומכ"ש בחוב שלא הגיע ז"פ לפני כלות זמן הסילוק מה פעל בהסילוק אבל אם נזקף מכבר הרבית על הגוי ס"ל להטו"ז דלא מהני סילוק וצריך הקנאה ולא חשוב מכירה אם אינו מכירה לחלוטין וכ"ש כשאינו תלוי במעשה דזמן ממילא קאתי מה פעל בסילוק לזמן דהוה כאלו הלוה חייב לו עתה וכמ"ש המל"מ פ"ד מה"א ונה"מ סי' רי"א דמחיסר זמן לא חשוב דשלב"ל והכי נמי כשנשבע הרי אינו מחוסר מעשה ואיך ישבע שאין לו חוב והוי רק כחוב שלא הגיע עדיין ז"פ ותיכף יגיע

ולהבין חילוקו של הטו"ז בין סילוק אליביה דתה"ד' בין סילוק ובין קנין נראה לפימ"ש התוס' בפ"ק דפסחים ריש דף וא"ו דע"י דמצי לסלוקי בזוזי נשאר הדבר כדמעיקרא שלא יצא מרשותו אבל אין נכנס ברשותו ע"י הואיל ומצי לסלוקי בזוזי ומינה למד התה"ד בסימן של"ט במי שגבה קרקע בחובו מן הגוי ובדיניהם דכשיחזור הלוה החוב יוחזר לו הקרקע דאינו חשוב כלל קרקע של המלוה אלא חוב יש לו על הגוי ואין דינו כקרקע להשתעבד לכתובה וה"נ אם לא נזקף הרבית רק בכל יום נולד חיוב רבית על הגוי אם מסלק עצמו מלוה ראשון מהרבית שיעלה עד שיפרע הוא למלוה שני אף דמצי לסלוקי למלוה שני בזוזי מ"מ כל זמן דלא פרע למלוה שני אין נכנס הרבית לרשות מלוה ראשון נמצא מלוה שני לא שקיל מן מלוה ראשון רבית אלא מן הגוי משא"כ אם כבר נזקף הרבית רק מקנהו למלוה שני וכיון דמצי לסלק למלוה שני כשיפרע לו החוב לא יצא מרשותו הרבית שהיה לו חוב על הגוי ועם כל זה מסיק הטו"ז דגם סילוק לזמן לא מהני וכ"ש בנידון דידן שסילק עצמו מהחוב שכבר היו חייבים לו כיון דסילק עצמו רק עד שישבע לא יצא החוב מרשותו

מ"ש דגם אם נאמר דמחילה מטעם הקנאה גם קנין לזמן הוי קנין כמ"ש הסמ"ע בסי' ר"ז ס"ה סקי"א מלבד דהאחרונים לא ס"ל הכי גם הסמ"ע לא אמר רק דחשוב מכירה ולא הלואה משום דעכ"פ חשוב קנין פירות אף דלא חשוב קנין הגוף וכמ"ש הר"ן בנדרים דף כ"ט וכן הכריח הנה"מ בסי' רמ"א סק"ה וה"נ כאן בחוב אם לא הגיע ז"פ לא הקנה כלום ללוה ואם הגיע ז"פ הקנה רק ק"פ כהרחבת ז"פ אבל קנין הגוף בהחוב לא קנה הלוה כיון דאינו רק על זמן

ומלבד דאין צריכין ראיה יותר ממה שהביא נה"מ=