תשורת ש"י רל

הנה אם יכולין לחזור על מה שהרווחו יש מחלוקת ברמ"א חו"מ סימן קע"ו ס"ג ודעת ש״ך שם דגם לענין מה שהרוויחו כבר דעת כ"פ דוקא אם נשתתפו בקנין ונה"מ שם פסק דא"י לחזור על מה שהרויחו ולא נ"ל להוציא מיד המוחזק כיון דכ״פ חולקים י"ל קי"ל וכ"ד מהרשד"ם בחחו"מ קנ"ד וכ"ד הפרישה וכ"כ כנה"ג וזכל"א ח"ג אות שי"ן ואפשר גם הנה"מ לא אמר רק משום דכתב בר"ס קע"ו דאם אמר קנה לי נעשה שלוחו ובסימן קפ"ג ס"ב כתב דאף דקנה השליח במעותיו מ"מ כיון דאמר לו המשלח זבין לי במעותיך נעשה המעות מלוה על המשלח וכ"כ מח"א בהלכות שלוחין סח"י ואם כן דוקא אם המקח על אחריות המשלח גם בגו"א ואונסין נעשה לוה על המעות אבל כאן שלא נשתתפו רק על מה שירווחו ואפילו גם על מה שיהא היזק מחמת שיוזל השער אבל שאר אחריות לא קבלו עליהם וכל אחד שקנה במעותיו קנה לעצמו אין בו משום שליחות ואין שום אחד נעשה לוה על המעות שנתן שותפו בעד קמחו מודה גם הנתיבות די"ל קי"ל גם על מה שהרוויחו כבר ויש ראיה לזה ממהרי"ק שורש קי"ט והובא ביו"ד סימן קע"ז ס"ב ובש"ך שם דאף דאחריות זולא על הנותן אם אחריות גו"א ואונס על המקבל חשוב המעות כולו של לוה וכשנותן ח"ר הוי רבית ואם כן ה"נ אם אחריות אונסין וגו"א אינו על המשלח לא חשוב לוה על המעות ובשו"ת ד"ח ח"א חחו"מ סכ"ח כתב דגם לענין מה שהרויחו יכול המוחזק לומר קי"ל עיי"ש ובאמת מ״ש המח"א ונה"מ דחשוב המעות של משלח מבואר ברמב"ן פ"ק דב"ב דף טי"ת דלא כוותייהו ועיין בא"ח סימן רמ"ו ס"ד וס"ה

ולכאורה י"ל עוד לפימ"ש הנתיבות בסי' קע"ו ס"ז דלא אמרינן איידי דבעי לקנות גמר ומקני רק בדשלב"ל כיון דל"מ בו קנין אבל בדבר דמועיל בו קנין ולא קנו בקנין ל"ל איידי וכן הוכיח בסימן קע"ז סי"ג ואם כן בכאן דנכתב חיוב בשטר השותפות שמחויבים לחלוק בריוח ודעת בעה"ת דחיוב בדשלב"ל לא מועיל רק בקנין וכ"ד הש"ע ותומים בסימן סמ"ך ס"ו ואם כן כיון דמועיל קנין ל"ל איידי כשלא עשו קנין אלא דהכתיבות בסי' קע"ו שם כתב במחייבים א"ע נמי אמרינן איידי וצ"ע

ועוד כיון דרו"ש עברו על תנאם והוזילו בלא ידיעת לוי הרי עיקר התקשרותם שלא לקלקל המכירה והרי עברו ובטל השטר שותפת ואולי אם היו מודיעים ללוי לא היה מסכים דהרי קמן דלוי לא רצה להוזיל ועמד מצפה על היוקר

וכ"ז על מה שהיה ריוח קודם שחזר לוי מכ"ש אחר חזרתו דנהי דאחר כלות זמן השותפות התנהגו כמקדם עוד כמה שנים ומבואר ברמ"א חו"מ ס"ס של"ג בש"ץ ששכרוהו על שנה ע"ת שיפטר גם מהמסים וחזרו ושכרוהו בשנה שנית סתם ועמד עמהם שנה שנית אמרינן ע"ת ראשון נשכר ופטור מהמס ודעת ש״ך וטו"ז אפילו רק עמהם בשתיקה שנה שנית כך הדין כמ"ש הריב"ש מ"מ י"ל כ"ז לענין השכר אבל לא לענין משך הזמן די"ל מה שהתנהגו אחר כלות שנה ראשונה כמקדם היינו כ"ז שיאותו להיות בשותפות ולא ירצה שום אחד לחזור אבל לא שיוכרחו להשלים עוד שנה דאין ראיות הריב"ש מכריחות על זה ובשלמא אם יש זמן קבוע כמו בשכירות בתים י"ל כיון דלא מצוי שוכר ומשכיר בית באמצע שנה אזי אם נשאר בתחלת שנה שניה נשאר על כל השנה אבל שותפות אין לו זמן קבוע ומי יודע לאיזה טעם התנה תחלה על שנה ועוד על להבא גם הנתיבות מודה דיכול לחזור

מ"ש דשותפות בשטר קנו מטעם סטימתא דכן נהגו הנה לפני באו כמה שטרי שותפות מעודי דיין וכ"פ כתוב בהן חיזוקים וכ"פ חוזרים ובאים לדון וגדר המנהג כתוב בריב"ש סימן תע"ה דצ"ל מנהג ברור בהסכמת הקהל או שנהגו כן משנים קדמוניות ונהגו לדון עפ"י המנהג ההוא ובמהרשד"ם הנ"ל סימן קנ"ד נעשה השותפות בשטר ומ"מ פסק דיכולין לחזור גם על מה שהרויחו כבר

ולדבריו דהוי סטימתא או במקום דיש מנהג ברור מ"מ בנ"ד אדרבה מגרע גרע דהא השטר לא כעשה מתחלה רק על שנה וכשעבר השנה נמחל שעבודו והוי כחספא לדעת הש"ך בחו"מ סימן מ"ח ודעת הטו"ז שם דאם חזר ולוה בו לא סגי במה שנשאר ביד המלוה רק צריך מסירה מיד לוה ליד מלוה מחדש וכ"כ הב"ח בתשובה ל"ד בב"ח הישנות וכ"ז בשטר הלואה או חיוב דאף שנפרע מ"מ לא נזכר הפרעון בשטר וכשחזר ולוה עליו הוי ראיה גם על הלואה חדשה משא"כ כאן דכתוב בשטר חיוב השותפות על שנת תר"ן מיד שעבר השנה ניכר ביטולו בתוך השטר ותו אין בו שום ראיה מאז והלאה דמה איכפת להו להניח השטרות כיון דביטולם מבואר בתוכם וכיון שאין מן השטרות ראיה לאו שם שטר עליהן ואין קנין וחיוב בשטר כזה כמ"ש תומים ונה"מ סימן מ"ה סק"ב ואם כן אאת"ל כדעת הפוסקים דאם נשתתפו על מה שירוויחו א"צ קנין מ"מ במקום דנהגו להשתתף בשטר והוי סטימתא הא כתב הבית מאיר באהע"ז סימן נו"ן כמו דסטימתא קונה בדבר דמדינא אינו קנין ה"נ להיפך אם מדינא א"צ קנין אם נהגו בקנין אינו מועיל בלא קנין אם כן ה"נ אם נהגו בשטר תו לא קנו בלא שטר והרי הכא אחר שנה ראשונה תו ליכא שטר כמ"ש

מ"ש אם רו"ש צריכין לישבע שלא מחלו ללוי כיון דלא תבעוהו עד אח"ז הרבה הא מבואר בכתובו' דף ק"ד דאלמנה שלא תבעה כתובתה כ"ה שנים מחלה אבל גרושה או בע"ח לא הוי מחילה וכ"כ בש"ע חו"מ סימן צ"ח ואפילו יודו רו"ש שמחלו בלבם לא מהני דהוי דברים שבלב כמ"ש קצו"ח ונתיבות סימן י"ב אך בנ"ד בלא"ה אין להוציא מן לוי וכמ"ש

חזר השואל והשיב שלא נמצא בכל הגליל שם מוכרי קמח הרבה ביחד רק אלו השלשה ומהם לוקחים החנונים קטנים ואם כן הוי כבני אומנת אחד שבסימן רל"א

והשבתי לו דג"ז אינו מועיל אם יש רב אב"ד בעיר ועשו שלא בהסכמתו כמבואר בחו"מ שם ובריש ב"ב דף טי"ת וגם אם רק בתחלה כשנשתתפו היה אב"ד ואח"כ הלך לו מ"מ כיון דהקשר שעשו מתחלה היה שלא כדין ונתבטל תו לא מהני שתיקה אחר כך כמבואר בריב"ש הובא בש"ך חו"מ ס"ס של"ג

עוד כתב דחקר מהרבה אנשים דאין שותפות מתקיים שם בשום קנין רק בשטר ואם כן הוי סטימתא. והשבתי דעדיין צריך בירור אם בכגון נ"ד שאין השותפות על גוף הקמח שיהא לכולם חלק בו באחריות אונסין וגנבה ואבדה נהגו בשטר לבד דלא דמי לשותפות בגוף הסחורה דיש לומר כיון דאמרו זה לזה זיל זבין לנו במעותיך נעשו כל אחד לוה על חצי המעות ונקנה לכל אחד חצי הסחורה במעותיו והשטר רק לראיה.