עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתשורת ש"י

תשורת ש"י ריח

Teshurat 218 · תשורת ש"י · free full Hebrew text

Open in the reader →

או מעין שיש בו כשפ"ה אלא שהוקשה להם הא דאמרינן בירושלמי יומא פרק א"ל הממונה גבי ים שעשה שלמה שהיו כהנים טובלים בו דפריך ולאו כלי הוא ומתרץ רגלי השוורים היו פתוחין כמוציא רימון ויצא מתורת כלי ותירץ הרב רבינו אלחנן לכך הוצרך שם כמוציא רימון להוציאו מתורת כלי לפי שמעין עיטם הנכנס שם פעמים היה קטן וכל שפע המעין נכנס לתוך אותו ים וה"ה נראה להם כטובל בתוך כלי גמור ולפיכך נקבוהו כמוציא רימון ולא סגי כשפ"ה עכ"ל וכ"כ סמ"ג בשם הר"ר אלחנן הובא בב"י בד"ה וסמ"ג הרי שהרגישו באותו סברא אם אין במעין שתחת התיבה מ"ס רק בצירוף מים שבתיבה הוי כטובל תוך כלי אף דניקב כשפ"ה והוי חיבור ומ"מ אם ניקב כמ"ר תו לא הוי טובל בתוך כלי כלל ולא נזכר כלל שהיש"ש היה בנוי בקרקע או נסתם איזה נקב בסיד וצרורות ועוד דאם כן נתבטל מתורת כלי ע"י הבנין וסגי בנקב כשפ"ה לחברו להמעין כדאיתא במשנה בשידה ותיבה שבים דסגי בשפ"ה לענין חיבור ואף דיש"ש מוצק ברגלי השוורים נקובים מ"מ מוכח עכ"פ אם נפחת שולי התיבה כמ"ר טרם שנתחבר לתיבה כשר לטבול בתוכו אף דאין במקוה ומעין שתחתיו מ"ס רק בצירוף מים שבתיבה

שעד

שאלה חדר קטן ובו עופת לנים ובבקר נמצא עוף אחד בחדר מת וחוץ לחדר סמוך נמצא גם כן אחד מת ונפצע ובכותל החדר למטה חור קטן שבדוחק יכול עוף אחד לצאת הנה לומר שחור זה יציל על כולם דנתלה שיכולים היו לברוח כבר סתר זה במאיר נתיבים סימן נ"ג דל"ד להא דמחבואה אחת מצלת על כולם עיי"ש ועוד כיון דנמצאו בחדר נהי דמיראת הדורס דחקו לברוח דרך החור מי הכניסם וכה"ג כתב החת"ס. והנה י"ל זה הנמצא מת בחדר מת מעצמו כיון שלא נראה בו פצע וחבורה והנמצא בחוץ פצוע נדרס בחוץ ולא על הדורס אלא לא נכנס העוף בערב אף דרגילים להכניס כולם ומשום די"ל כאן נמצא הנדרס כאן היה אף דגודרת אין להם חזקה היינו היכי די"ל מעצמה הלכה לרשות אחר כדאיתא בחו"מ סימן ע"ב סעיף כ"א וסימן קל"ה ס"א אבל הכא אם היתה בתוך החדר לא יצאה מעצמה זולת ע"י גרירת הדורס אך בד"ק סימן נ"ז ס"ט כתב דל"ל בזה כנכ"ה דעשוי להשתנות ע"י שהדורס דרכו לגרור

ומ"מ נהי דל"ל כנכ"ה מ"מ יהא כספק על דמותר אך נ"ל כיון דנמצא גם בתוך החדר מת עוף אחד רגל"ד דהדורס שדרס העוף הנמצא בחוץ דרס גם כן העוף הנמצא בפנים ומן דורס אחד מתו שניהם והא דבפנים לא נפצע והחיצון נפצע יהוא ע"י הגרירה לחוץ נפצע ואף דהב"ש באה"ע סימן י"ז סכ"ד סס"ק ס"ט כתב דאם נמצא מת וארנקי סמוך לו אין סומכין על סימן הארנקי די"ל הארנקי מן אחר י"ל משום חזקת א"א החמיר וכן מצאתי בחת"ס חאה"ע סימן נ"ד והרבה תשובות אחרונים פליגי על הב"ש ובדיק סימן נ"ז סי"ג בד"ה מגוי הביא ראיה דאם אחד ניכר בו שנדרס ואחד מת דאמרינן דגם המת מן הדורס מת וראייתו מיו"ד סימן קכ"ט סעיף י"ט ותמהני על הב"ש והאחרונים שלא הביאו מזה כלום אם לא כמ"ש דשאני בא"א דיש חזקת א"א אבל לכ"ע מוכיחין הדברים לתלות שניהם שנפלו מאחד ולא לומר דשתי סבות הן

שעה

מעשה ראובן היה לו בית ושילם סיקראטציא כדי שיקבל עליו הסיקראנט אחריות שרפה ומכר אח"כ הבית לשמעון ונשרף הבית וטען שמעון כיון דהתשלומין בעד הבית והרי כעת היה שלו

נ"ל דפרעון הסיקראטציא של ראובן אף דבב"מ דף ל"ה ע"ב בשוכר פרה והשאילה לאחר ומתה כדרכה אר"י דמשלם שואל לבעל הפרה דכיצד אדם עושה סחורה בפרתו של חברו מ"מ התוספת כתבו שם הטעם דלא קני שוכר הפרה אלא בשבועה או בעדים שמתה כדרכה ואומר המשכיר דל אנת ושבועתך ועדים שלך ולכן אם ראה המשכיר בעצמו שמתה כדרכה משלם שואל לשוכר וכ"כ בהג"א אך הפוסקים לא ס"ל הכי וכ' הרא"ש שם הטעם משום דחשיב שוכר כאלו השאילו בשליחות המשכיר הלכך דין המשכיר עם השואל ואם כן התינח דשוכר מסר פרה של משכיר לשואל הוי כשלוחו ופרתו של משכיר תחת יד השואל משא"כ הכא ראובן לא מסר הבית להסיקראכט ואין הבית תחת יד הסיקראנט שיהא בע"ד של שמעון ומה שנתן ראובן סיקראטציא שלו נתן ולא שלחו שמעון וכ"כ הריטב"א משום דכל זמן שהפרה היתה בעין היה ממונו של משכיר אצל השואל בעל דברים דידיה הוא

וא"ל כיון שמכר לו הבית והחזיק בו ממילא קני שטר הסיקראטציא דמהיכי תיתי כיון שלא התנו בפירש כן ואפילו התנו לא קנה בלא כתיבה קני לך איהו וכל שיעבודיה עיין בחו"מ סימן ס"ו ס"י ובש"ך שם ועכ"פ לכ"ע צ"ל קני הבית ואגבו השטר כדפרש"י בפ"ק דקידושין דף כ"ז ובכס"מ פ"ו מהלכות מכירה הי"ד ותלי"ת מצאתי שכ"כ בשו"ת המיוחסות לרמב"ן סוף שאלה צ"ו בראובן שגזל שדה ומכרה ללוי באחריות ונתנה לשמעון שלא באחריות וטרף הנגזל השדה מן שמעון דאין שמעון זוכה באחריות שיש ללוי על הגזלן דלא אמרינן כשקנה שמעון השדה במתנה קנה כל זכות ושעבוד שיש ללוי מחמת אותו שדה דאלו שני ענינים חלוקין ואין אחריות נגרר אחר השדה ואם השדה קנה אחריות השעבוד לא קנה אף במכר אא"כ בא עליו מצד אחריות שיש לו על לוי ומדר"כ לכן נהג לכתוב במתנת קרקע ואפילו אם מוכרו אג"ק זה אני נותן ללוקח או למקבל מתנה זה כל שטרי אונות שיש לי על קרקע זה ויזכה בהם ובכל שעבודם את"ד והובא בקיצור בחו"מ סימן רמ"א סי"ב בהג"ה ואף דרמב"ן שם מיירי בגזל שדה דנמצא כשטרפה הנגזל בטלה המתנה למפרע מ"מ מדהביאו רמ"א בסתם משמע דמיירי אף שטרפה בע"ח דמכאן ולהבא גובה ומשום דזיל בתר טעמא שכתב רמב"ן דשייך גם כשטרפה מלוה וכן בסיקראוציא

שעו

שאלה ראובן מכר לשמעון בית בעד מאה זהו' ונתן לו שמנים ונתן ראובן לשמעון כתב כשיפרע העשרים ז"כ מחויב ליתן שטר בערכאות שיוכל להעלות הבית בפינקס הערכי על שם שמעון דהיינו טאבלירין וארכו הימים עד שלוה לו ראובן מאה זהו' מעכו"ם ולא פרע וטרף העכו"ם הבית מתחת יד שמעון אף שכבר ישב בה מחמת חוב ראובן שכך הוא חוקי המדינה שיוכל לטרוף כל זמן שלא נכתב בספר הערכי על שם לוקח.