תשורת ש"י קצז

שמז

שאלה מקוה עמוקה והעמידו תוכה שלחן נקוב וע"י שרויפין מעלין ומורידין אותו ועתה חשש למ"ש הח"ס ביו"ד סימן ר"ו ואמרי אש סימן ע"ח דזה ל"ח קביעות ומעלתו תמה הא התירו האחרונים לתלות קאסטין בשלשלת שיוכלו להעלות ולהוריד והשבתי לפימ"ש רמב"ם פכ"ו מכלים ה״ו תיבה שנפתחה מלמטה טהורה מכל טומאה אעפ"י שאפשר לישב עליה מפני שעיקר מעשיה לקבלה וכבר ביטל העיקר בטל הטפלה וכ"כ במי השילוח הובא בשמלה סימן ר"א ס"ק כ"ה משא"כ שלחן דלא נעשה לקבלה אעפ"י שניקב ראוי למדרס ובזה מיושב דברי ח"ס דבסימן ר"א בנסרים נקובים שעל הרצפה כתב דעדיין ראוי למדרס ובסימן ר"ו כתב בגיגית נקוב דבטל ממנו גם טומאת מדרס אלא משום דבסימן ר"א אין הנסרים כלי קיבול בלאו הנקבים רק עם כותלי המקוה שהם קרקע עולם ואינו כלי

ומ"ש אמרי אש שם להניח טבלא של אבן על השלחן לא ראה בשו"ת גא"ב ריש סי' ל"ו דזה אינו מועיל רק בקבוע והרי השלחן אינו קבוע לפ"ד הא"א כיון שעשוי להעלותו ולהורידו ואפשר לזה נתחכם הה"ג ז"ל שם ועשה הרבה נקבים בנסרים שעל השלחן וכל נקב גדול משפ״ה דהיינו יותר משתי אצבעות ובין נקב לנקב ליכא שיעור נקב דנמצא הפרוץ מרובה על העומד וכשעומד אדם עליהן רוב הרגל על הפרוץ כדאיתא בסוכה ט"ו ב' בסיכך בארוכות המטה דמק"ט אם הפרוץ מרובה על העומד כשר משום דפסול בטל ברוב כמו שפרש"י שם

ועיין מג"א סימן תרכ"ז סק"ו בשם שו"ת רשב"א והא דבר"ן פא"ט בד"ה ניקבה כנפה מצטרפת לרובה דכתב משום דאין בין נקב לנקב כמלא נקב אין השלם מתקיים ורואין אותו כאולו אינו ול"כ משום דהשלם בטל ברוב ה"ט דהתם נשאר מיעוט גרגרת שלם לגמרי ועם מה שבין הנקבים יהא רוב שלם לכן צ"ל דאינו מתקיים ורואין אותו כאלו אינו וכיון דכל הפסול כאן לראב"ד משום גזרה דמרחצאות כשראוי לטומאת מדרס י"ל מנלן דבפרוץ מרובה יקבל טומאת מדרס וכמו דכשר בסכך ומפרט כאן דהרבה פוסקים חולקים אראב"ד ולטו"ז ומהר"פ וגא"ב וש"ך ביו"ד סימן קצ"ח יש כמה טעמים להקל אף דלא נקבעו הנסרים וכיון דהוא שעת הדחק קי"ל דכדאי היחיד לסמוך עליו בדרבנן כדאיתא בפ"ק דנדה ובש"ך יו"ד ס"ס רמ"ב בדיני או"ה כ"ש כאן דרוב מתירין וחזי לאצטרופי נמי שכבר הורה חכם הרב ז"ל ועשה מעשה לא מהדרינן עובדא וכעין שכתבו הפוסקים לענין כבד הובא בטו"ז וש"ך יו"ד סימן ע"ג סק"ט וק"ו הכא דאיכא חשש לעז טובא על הראשונים שטבלו נשותיהם באותו מקוה זה עשרים שנה

ומ"מ נ"ל אם אפשר יעשו אנגלין חדשים ויתקעו היטב בכותלי המקוה תחתיים שנים ושלישם כפי המשוער שצריך לפעמים להעלות ולהוריד השלחן וחלק השני מהאנגלין יקבע בשלחן ע"י שרויפין או מסמורים באופן שלא יהא אפשר להעלותו ולהורידו רק ע"י סתירה דהיינו הוצאות המסמורים או השרויפין דודאי בזה מודו הח"ס ואמרי אש דהא מבואר בירושלמי פכ"ג ה"ב ור"פ הבונה דבנין לשעה הוי בנין וכן הוא בש"ע א"ח סימן שי"ד ס"י ויעיין במג"א סימן ש"ח ס"ק כ"ב ובמג"ד סימן שי"ג סק"ה וע"כ דלא שמרו הח"ס ואמרי אש רק התלוי בשלשלת דמיטלטל מעלה מטה בלא שום סתירה זה ל"ח בנין קבוע אפילו לשעה וכמ"ש ברמב"ם רפכ"ו מה"כ דלבטל מטומאת כלים צריך קביעות ובנין וחשש לעז ליכא בזה דאפשר למתלי שעשו כן כדי לקבוע השלחן היטב ולא משום חשש פסול וכעין שכתב בשו"ת הרשב"א סימן אלף קץ הובא בראנ"ח ח"ב סי"א דהיכא דיש לתלות השינוי בלתי האיסור ליכא חשש לעז ועיין פרק השוחט דף כ"ט בד"ה דכ"ע בתוספת שכתבו ושמא יש לחלק דהכא איסור וטומאה והתם לענין מחיצות ול"ד עכ"ל היינו לענין מע"מ אינו כרוב לענין איסור וטומאה אבל ברוב אין חילוק ועוד נהי דמחיצות קיל מאיסור וטומאה למ"ד מע"מ כרוב במחיצות וסכך מ"מ לאידך מ"ד דגם במחיצות מע"מ אינו כרוב מ"מ רוב מהני לכ"ע וגם למ"ד במחיצות וסכך מע"מ אינו כרוב מ"מ אם יש רוב אזלינן אחר הרוב וגם מ"ד במחיצות מע"מ כרוב מודה דאם רוב פרוץ בטל מיעוט העומד וכן בסכך בטל המיעוט ברוב אף דהשפודן וארוכות המטה תחת הסכך כשר ומעמידין הסכך כשר מ"מ בטלין לסכך כשר כמבואר ברש"י במשנה שם בד"ה המקרה סוכתו וגם מ"ד פרוץ כעומד מותר היינו דלא אסרה תורה רק אם הפרוץ מרובה דמבטל העומד

הנה אף דברמב"ם רפכ"ו מכלים כתב דאינו בטל מתורת כלי רק בקבעה במסמרים ובנה עליו מ"מ כאן נמי המים שצפין עליו הוי כבנה עליו כמבואר במהר"פ וסד"ט סימן צ"ח ס"ק ס"ג ומהר"ם פדווה לא הצריך קביעת במסמרים רק ליתר שאת כמ"ש סד"ט ונראה די"ל עוד הא דאינו בטל רק אם קבעה במסמרים משום דכופת דרכו ליטול מתוך הבנין ואינו מבטלו לכן צריך קביעת מסמרים אבל כאן מבטלו לגמרי להמקוה דגם כשמגביה או מוריד גם כן נשאר במקוה מחובר למעלה ומטה ואינו מוציאו מהמקוה ואח"כ מצאתי בשו"ת כתב סופר חיו"ד סי' צ"ח פקפק אם מסמרים הוי קביעת בנין ופשיטא לו בעשוי להוציא המסמרים לפי תגבורת המים להעלות הגיגית דלא חשוב בנין קבוע ואין דבריו מוכרחים וגם הוא לא אמר רק לענין גיגית מחשש כלי עיי"ש אבל מחשש מדרס הרי מבואר במהר"פ וב"ח וסד"ט ועוד פוסקים דע"י מסמרים חשוב קבוע ובנין עם המים שעליהם ואפילו בלא מסמרים נאמרו כמה היתרים כמבואר בטו"ז וש"ך ואחרונים סי' קצ"ח לכן עכ"פ במסמרים ע"ד שכתבתי יש לסמוך

שמח

שאלה גט נשלח מאמעריקא ונקרעו איזה אותיות לשנים דהיינו צוואר של למד בתיבת בדלא אניסנא ועוד איזה אותיות הנה תיבה בדלא אניסנא רק מטופס ואם נמחקו לגמרי כשר כדאיתא בא"ע סימן קכ"ה סי"ט אך י"ל זה גרע דבלא הצוואר משמעותיה בדכא אניסנא וכעין זה כתב מהר"א ששון שאלה למ"ד מ"מ אינו רק פסול דרבנן משום לעז וערעור דלא גרע מכל הנהו דפרק המגרש דף פ"ה ע"ב וכיון שכן סגי להראות לתנוק דל"ח ול"ט שני חלקי האות כמו שהוא נקרע ואם יאמר שהוא למד כשר אף דדעת טו"ז במג"ד סימן ל"ב סק"י בנפסק האות יכסה חלק דלמטה מן התינוק וכ"פ הפוסקים ומה דפסול בס"ת פסול גם בגט כמ"ש טו"ז וב"ש שם סקל"ו מ"מ כיון דדעת המאירי והטור בא"ח שם דא"צ לכסות מה דלמטה כדאי הם בשעה"ד