תשורת ש"י קצו

דדוקא התם בים הגדול דמימיו מלוחים וכבדים לא מתערב עם הנשפך עליו אבל בשאר מים רואים בחוש שמתערב העליונו בתחתונו ובשמות רבה ריש פ' תצוה איתא כל המשקים אדם מערה בהם ואין אתה יודע איזה עליון ואיזה תחתון גם המשב"ז בא"ח שם חולק אטו"ז דלח בלח נבלל מיד

שלישית כתב אף דלא נפלו הג"ל רק ביותר מד' פעמים ובהפסקה מצטרפין לפסול כיון דמתחלה נתכוין לערות ולא די דתפס לחומרא בג"ל מ"ש דרבנן נגד רוב הפוסקים דלא פרשו הכי עש"ך סי' ר"א סט"ו ס"ק מ"ט אלא גם פירש פירש זר בכונת המחמיר דהא במשנה תנן נתכוין לרבות ופירש מהר"ם שבתוי"ט שם מ"ד פ"ג דמקואות שהיה בדעתו לערות למחר יותר אפילו קורטב בכל פעם וזה יתכן שנתכוין לערות השאובין לתוך המקוה אבל כאן נתכוין להריק ושלא ברצונו נופל למקוה זה חשוב נופל ממילא וזה מוכרח ומבואר בש"ך שם ס"ק מ"ו דאלת"ה לפסול דהרי בא ע"י אדם ולהט"ז ס"ק מ"ז לא צריכין אנו לכל הנזכר כיון דהדלי נקוב ולא נפסק הניצוק ל"ח שאובין כלל ואין לחוש כאן דאחר שנתרוקן כל המים שבדלי שלמעלה מהנקב ונפסק הניצוק ל"ח שאובין כלל ואין לחוש כאן דאחר שנתרוקן כל המים שבדלי שלמעלה מהנקב ונפסק הניצוק חזר וכפל המים שלמטה מהנקב להמקוה דזה ודאי אינו דהא שואב ומוליך הדלי עם המים להלאה מהמקוה בעוד הרבה מים בתוך הדלי

וכ"ז במקוה אבל במעין כנ"ד הלא פסק רמ"א דבטורח גדול או בדיעבד אף דלא שאב בכלי נקוב כשר וסימני מעין מבואר בג"ט הובא בלחו"ש וא"ל יוכל לעמוד על הבירור אם הוא מעין כתב בג"ט דהוכיח דבג"ל מ"ש אף ספק חסרון ידיעה כשר עיי"ש תשובה ב'

אמנם בפנ"י ריש מכות דף ד' כתב דספק חסרון ידיעה בג"ל מ"ש אסור ועיין במקואות פ"ב מ"ג אפילו נפלו ספק יש בהן מ"ס משמע אף דספק יש עכשיו והוי חס"י מותר להמשיך עד מ"ס וכן בפ"ו משנה זיין ספק שאינה כשפ"ה פסולה מפני שהוא מה"ת משמע דלענין שאובין דרבנן גם ספק חס"י דאינו יודע לצמצם כשר

שמו

שאל באיש עני שנשתטית אשתו זה כמה שנים ואין בידו ליחד לה דירה ולשמרה כי מוכרח לילך למקומות אחרים להיות שכיר יום אם אפשר להתיר לו לישא אחרת ע"י היתר מאה רבנים וכונתו למש"כ הב"ח בא"ע סימן קי"ט ס"ז דחייב ליחד לה בית בפ"ע ושישמרוה ממנהג הפקר ונראה דיצא להב"ח זה מפ' חרש סימן קי"ג ב' מ"ט נשתטית אינה מגורשת שלא ינהגו לה מנהג הפקר ופירש הב"ח כדי שישמרוה אך בשו"ת רח"כ חא"ע סימן ג' חולק על הב"ח ופסק דא"צ רק להשליש כתובה ואם אין לו נהגו בשט"ח

ולע"ד נראה ג"כ דהיתר לישא אחרת אינו תלוי כלל ביחוד בית ושמירה דהא לא גזרו חכז"ל בש"ס דנשתטית לא לישא אחרת עליה ומשום דאפילו לא ישא אחרת אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת וכדאיתא בר"פ חרש דמה"ט לא תקנו נשואין לשוטה וכ"כ הרמב"ם ספ"י מה"ג דאם נשתטית אינו מוציאה כדי שלא תהא הפקר לפרוצין שהרי אינה יכולה לשמור עצמה לפיכך מניחה ונושא אחרת שאין כח בבן דעת לדור עם השוטים בבית אחד עכ"ל וא"כ מה חילוק לענין השמירה בין נושא אחרת או לא

ולע"ד אין כונת הגמרא דאינה מגורשת כדי שישמר אותה אלא משום דבדלין יותר מא"א ממן פנויה וזה מקרא מלא בישעי' ד' רק יקרא שמך עלינו אסוף חרפתינו ופרש"י שהאשה כשהיא נשואה אין נוהגין בה מנהג הפקר ולזה נתכוין הה"מ בספ"י מה"ג הכ"ג

וראיה לזה מירושלמי ר"פ חרש דאמר דלטעם משום גרירה לא יגרשה אפילו יש לה בן אב אח אסור וקשה למה לא יוכלו אביה ובנה ואחיה לשמרה כמו הבעל והא כתבו תוס' בפ' חרש קי"ג ב' דאם יש לה אב חשוב משלחה ואינה חוזרת דאביה משמרה מלחזור וא"כ נימא נמי דלא ינהגו בה מנהג הפקר דאביה משמרה אע"כ כונת הש"ס דאם הוא פנויה יותר מופקרת דאין בדלין מפנויה כמו מא"א

ונראה דגם הב"ח אין כונתו לומר דהיתר לישא אחרת תלוי בזה דוקא ליחד לה בית שישמרוה אלא זה ענין בפ"ע מחמת שכתב דישליש כתובתה ויתן גט לשליח הולכה ה"א דכבר נפטר מלטפל עמה קמ"ל דלא נפטר מזה וכמו בחיוב מזונת ושאר תנאי כתובה אם ידו משגת אבל אין זה מעכב מלהתיר לו לישא אחרת דחדרגמ"ה שלא לישא אחרת לא משום שישמרוה דהא עיקר תקנתו בפקחות דא"צ שמירה

ואפשר אפילו ידו משגת ליחד לה בית ולשמרה ואינו עושה כן מ"מ לא נאמר דמשום זה לא יזדקקו לו מאה רבנים להתיר לו לישא אחרת וכההיא דבני רוכל בפ' מי שמת דף קנ"ו דשאני התם דמשום קנס קנסוהו שלא יזדקקו לו בממון דהפקר ב"ד הפקר אבל כאן מזדקקין לו משום מצוה ומשום איסור שלא יבא להרהורי עברה וכל ישראל ערבים זב"ז ואטו מי שאכל שום וכו'

ובנוב"ק ס"ג דסידר התנהגות ההיתר ולא הזכיר שחייב ליחד לה בית ושומר ואף דמיירי התם דהיא בבית אביה מ"מ אין זה מספיק כמבואר בירושלמי דחשש גרירה היא אפילו יש לה אב ובן ואח אע"כ דאין זה מתנאים הצריכים להיתר חדרגמ"ה

שו"ר בשו"מ קמא ח"א סימן קט"ו שהשיג על הרב ר"מ תאומים למה לא הזכיר שייחד לה מקום ובית בפ"ע לשמור אותה ממנהג הפקר שזה עיקר גדול בדין זה דאל"כ יש לחוש לגרירה כדאמרו בירושלמי משום גרירה ורמז לעיין בשו"ת פנים מאירות ח"א ס"ד ועיינתי שם ואדרבה מצאתי שם תלי"ת כמ"ש דא"א לא ינהגו בה מנהג הפקר שכ"א פורש מא"א ושו"מ עצמו שם בסימן ק"כ ובמהדורא תליתאה ח"א סי' קמ"א כתב דכשאינו מגרשה ליכא חשש גרירה וכמ"ש הפנים מאירות שם

וא"כ עכ"פ בנ"ד דאנוס הוא שאין לו בית ליחד לה ומוכרח לכתת רגליו למצוא טרף ודאי אין זה מעכב מלהתיר לו לישא אחרת

ובשו"ת יד מאיר ס"ו כתב דאם אין לו להשליש הכתובה ישבע שאין לו ואזי סגי בהשלשת שט"ח ולי נראה דזה לפי ראות עיני הדיין וכמבואר בחו"מ סי' צ"ט ס"ד ובשו"ת תפ"צ סל"ט פסק נמי דאם אין לו סגי בהשלשת שט"ח על הכתובה.