תשורת ש"י קצד

והוי נראה בחוץ ושוה מבפנים דמסיק הש"ס שם בדף יו"ד דנידון משום לחי ונהי דאם מחיצות החצרות משכן ד"א צריך לחי אחר כדאיתא בדף יו"ד ובדף ה' שם מ"מ איך פסיק ותני סתם דצריך לחי ואדרבה סתמא אין נמשכין לתוך חלל ר"ה יותר מדרך דשאר חצרות רק מעט ועיין ת"ח דהוכיח דמיירי דעומדין בחלל ר"ה נמשכין יותר מדרי דשאר בתי לכן הגיה הש"ס שתי בתים וכותלי בית אין עולין משום לחי לעולם אפילו אין במשכן דיא ותוספת שפרשו דהיינו חצרות ר"ל דיש חצרות לאותן בתים והבתים עומדין בצדי ר"ה ופתחות לר"ה ולחצרות ואם כן מוכח דכותל בית אינו עולה משום לחי דאל"כ תקשי עדיין למה פסיק ותני סתמא דצריך לחי אף זולת ההכרח מכח מה דשינה הגמרא לשון התוספתא דאף די"ל סתם בית היינו דע"ד כדאיתא בפ"ק דסוכה דף ג' ע"ב מ"מ היינו תוכן אבל להיותן בולטין לחלל ר"ה יותר מדרי דשאר בתי סתמא לאו הכי ול"ל דצריך לחי למעט הפתח מן יותר מעשרה כמ"ש תוספת שם דף וא"ו ע"א על ברייתא הקודמת דהא כאן ר' יהודא הוא והוא ס"ל פ"ק דא"צ למעט כמבואר שם דף יו"ד ומצינו ר"פ לולב הגזול דפריך הש"ס קפסיק ותני כ"ש כאן דבא לומר רבותא יתר ע"כ דה"ל לומר רבותא יותר

וגם בחצר נ"ל דאין בית עולה משום לחי דאין זה היכר כלל דגם בחצר צריך היכר כמ"ש תוס' בפ"ק דעירובין דף יו"ד בסד"ה משני טפחים וכן משמעות דברי רש"י בדף ה' ע"ב בד"ה אינו דין דגם בחצר אין מועיל פס ד"א דליכא בזה היכר וכמו שהבין הגאון רעק"א זלה"ה שבב"מ סי' שס"ג סי"א וכ"כ הגאון יעקב דמשמעות דברי רש"י דפס ד"א גם בחצר אינו מועיל וכן נ"ל מדכתב רש"י כיון דלאו לשם לחי הוקבע שם ולא לשם תיקון פס הוקבע שם כי היכי דיצא מתורת לחי יצא מתורת פס ולא מנכרא מלתא ולא נעשה בו תיקון להתירו עכ"ל והא היינו לחי היינו פס רק דגבי מבוי רגיל הש"ס לינקוט לשון לחי וגבי חצר לשון פס כמ"ש תוספת שם בדף י"ב בד"ה בפסי חצר וע"כ דלפיכך האריך רש"י דגם בחצר לא מועיל פס ד"א דלא מנכרא מלתא דהיתרא ומ"ש הריטב"א אחר דברי רש"י וז"ל ונראה שבחצר שנפרצה כיוצא בזה מתיר אם נשארו שם גפופי ד"א שלא נעשה לשם כך אלא דהכא גבי מבוי בעינן היכר לחי או היכר פס עכ"ל י"ל דדעתיה דנפשיה קאמר דפס ד"א מתיר בחצר אבל אין כונות רש"י כן

ואף להתוס' שם והריטב"א דס"ל דפס ד"א מתיר מ"מ מודו דצריך היכר אלא דס"ל דבחצר חשוב היכר רק במבוי כיון דמשך ד"א שיעור מבוי נעשה ג"כ מבוי וצריך היכר אחר ובשו"ת פרשת מרדכי כתב נמי דדעת רש"י דגם בחצר לא מהני פס רחב ד"א עיי"ש ונראה ראיה לזה מדף טי"ת ע"ב שם דאמר רבה ומותבינן אשמעתין חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהוא פתחה של גדולה ואם איתא דנראה מבחוץ וש"ב מועיל קטנה נמי תשתרי ופירש"י דהא גדולה בהו משתריא ומה בעי רש"י בזה דאצ"ל להכרית מזה דיש מזה גיפופין לגדולה דזה מבואר בלא"ה מדאמר שהוא פתחה של גדולה דאם ליכא גיפופין לגדולה הוא נפרצה ג"כ במילואה ואינו פתח ונראה משום דלס"ד שם דעדיין לא הביא הש"ס דקטנה בעשר וגדולה בי"א מאי מותיב רבה הא משכחת דמחיצות הגדולה נגד חללה ברוחב ד"א ומועיל לגדולה כיון דריבה סתימתה נגד חללה אבל לקטנה דהמחיצות אינן סותמין חללה אין עולין לפס אבל פחות מד"א מהני גם נראה מבחוץ ושוה בפנים מתירת פס אע"כ צ"ל דגם ד"א בחצר אינו עולה לשום פס אף דריבה סתימתה וזה שפרש"י דהא גדולה בהו משתריא ועדיין יל"ד למה לא מתרץ הש"ס דגדולה מותרת דיש בה עומד מרובה של הפרוץ דמהני בחצר לכ"ע אף ברוחב מד"א כדאיתא בפ"ק שם ה' ע"ב והוא משום סתימה ולא משום לחי ותיקון כדפרש"י התם לכן לענין הגדולה דהעומד סותמה מבפנים מהני משא"כ קטנה דנפרצה במילואה נהי דנראה בחוץ וש"ב מהני היינו מתורת היכר אבל סתימה ליכא אע"כ צ"ל דידע הברייתא דמייתי אח"כ דקטנה בעשרה וגדולה אחת עשרה אך בירושלמי ג"כ פריך אהא דנראה מבחוץ ושוה מבפנים דמועיל משום לחי מהך משנה דחצר קטנה שנפרצה לגדולה ומתרץ רבה בר"ה גופא תיפתר במשוכין יותר מעשר ופרשו ק"ע ופ"מ דהיינו דנכנסין כותלי קטנה תוך כותלי גדולה הרבה ותמוה א"כ למה נקט יותר מעשר אך לע"ד פשוט דמתרץ דכותלי גדולה עומד רובה על הפרוץ וכיון דתנן דקטנה פתחה של גדולה ובעשר אמות עדיין הוי פתח לכן אמר דכותלי גדולה משוכין יותר מעשר והוי עומד מרובה על הפרוץ ואהני לגדולה דחשוב סתימה לא משום תיקון פס ולחי אבל קטנה אסורה כיון דמשום לחי ופס לא מהני דכותלי גדולה יותר מארבע אמות מכל צד ומשום סתימה ליכא לקטנה דכל חללה פרוץ וא"כ מוכח דגם בחצר אינו מועיל פס רחב ד"א כל שפרוץ מרובה על העומד ואפילו בפס רחב ד"א מצד אחד ופס רחב ד"א ג"כ כנגדו מצד שני לא מהני ובגאון יעקב דף ה' ע"ב מסתפק בזה ולפמ"ש מוכח דלא מהני דאל"כ למה הוכרח הירושלמי לומר דמשוכין יותר מעשר הא סגי בכותלי גדולה משוכין ד"א מכל צד ומהני לגדולה כיון דיש גיפופין מכל צד חשוב כפתח ואם תאמר דכה"ג יועיל גם לקטנה אף דנראה רק מבחוץ א"כ מאי הועיל בתירוצו דמשוכין יותר מעשר עדיין תקשי א"כ גם קטנה תשתרי וקשה הר"י שבתוס' דס"ל דד"א מועיל בחצר איך יפרנס את הירושלמי ונראה דלשיטתו א"ש דבתוס' דף טי"ת ע"ב בד"ה כותל שצדו ס"ל דאם אין הלחי נראה לצד חלל המבוי אלא לעומדים אחרי המבוי לא מהני והוא דעת ר"י כמבואר בחידושי אנ"ש במרדכי פ"ק דעירובין והקשה מהרש"א דלפ"ז לחי שמעמידו מן הצד לצד חוץ כצורת $$ציור בספר$$ כ״ש דל"ה לחי דאין נראה כלל לצד חלל המבוי וא"כ מה פריך מחצר קטנה דלישתרי בנראה מבחוץ דהא נמי לא נראה לקטנה אלא מן הצד לצד חוצה לה ותירץ דהתם מקרי נראה לקטנה כיון דגדולה נמי משתריא בהו אבל ודאי אל"ה נמי גדולה ל"ה לקטנה נראה מבחוץ כה"ג כיון שאין נראה לצד חלל המבוי כלל אלא דנראה הכל מעובי הכתלים עכ"ל והרלב"ח הבין דגם לרש"י לא מועיל לחי מן הצד כצורת $$ציור בספר$$ ולכן הוצרך רש"י להאריך ולהמתיק הענין דהא גדולה בהו משתריא עיי"ש סי' י"ד ובקרבן נתנאל השיג על מהרלב"ח דבסוכה דף י"ט מבואר ברש"י דלחי כזה מועיל עיי"ש וכבר כתבתי לעיל בכונת רש"י שהאריך דגדולה בהו משתריא אבל לתוס' מוכרח כמ"ש המהרש"א והתינח אם הגדולה פרוץ מרובה על העומד וצריך ללחי וגדולה בו משתריא מתורת לחי שפיר י"ל כסברת מהרש"א ורלב"ח דאהני