תשורת ש"י קפז

ושם הלכה יו"ד המרכך עור בשמן חייב משום מעבד וכו' וה"מ בחדשים אבל בישנים מותר ובחידושי ר"ן פכ"ג דע"ה ע"ב ובמסתת את האבן חייב משום מכה בפטיש י"מ דמיירי באבן שנתקנה כבר ארכה ורחבה אלא שהוא מתקנה עכשיו דק דק כדי ליפותה והלכך אינו חייב משום מחתך דהא אינו מחתכה ומשום ממחק נמי ליכא דהא אינו אלא כדי ליפותה ואין בזה צורך כלל ואנן בעינין דומיא דממחק עור דמשכן דאית בו צורך עכ"ל וכ"כ מאירי שם ז"ל ודין ממחק אין כאן שאין הכונה בה להחליקה להיות תשמיש שלה נח לו כענין ממרח רטיה ושף בין העמודים ומוחק את השער מן העור להחליקו ואין זה אלא נוי בעלמא ואין כאן אלא משום גמר מלאכה וכבר ביארנו שכל שהוא נעשה לגמר מלאכה אף בלא כונת שום מלאכה חייב משום מכה בפטיש ועיי"ש שכתב שכן עיקר והנה בפרק ב"ט דף נו"ן איתא בכל חפין את הכלים חוץ מכלי כסף בגרתקן פרש"י חפין משפשפין את הכלים בשבת לצחצחן חוץ מכלי כסף בגרתקן אלו"ם והוא עיקר תיקון כלי כסף וגורר אותו שהכסף רך והוא ממחק שהוא אב מלאכה עכ"ל ויש להבין מה בעי רש"י בזה שהוא עיקר תיקון כלי כסף אטו מיירי דוקא בכלי כסף בשעת גמרו הא מיירי רק דרוצה לצחצחו וגם מה בעי רש"י בזה שכתב שהוא אב מלאכה וכי תניא דחייב ונראה משום דבכלי ישן שכבר נגמר תיקונו ועתה רוצה רק לצחצחו ליכא משום ממחק אלא דרבנן אסרו כיון דזה עיקר תיקון כלי כסף ובחדש הוי אב מלאכה לכן אסרו גם בישן

שכט

שאלה הטע"ג אם ראוי לסמוך עליהם להיות במקום צוה"פ הנה לכתחלה יש קפידא מחמת שהחוט שלהם מהצד לא ע"ג דגם אם נעשה עוד חוט ע"ג יש חשש רואין כדאיתא במנ"א ס"ס שס"ב אך אפילו דיעבד ל"מ כיון דהקנים רחוקים מהכתלים וכבר נחלקו בזה האחרונים ומקו"ח ושו"ת ב"א העלו דעכ"פ קנה אחד צריך להיות סמוך לכותל ובשו"ת שו"מ קמא ח"ב סימן פ"ח כתב דאם בקעי בו רבים אף החולקים על בכ"ש מודים דלא מועיל וצריכים שיעשו לחיים קטנים ולעמוד אצל הכותל לחוץ באופן שלא יהיו יכולים לבקוע בו רבים עכ"ל ואינו מבואר אם רק קנה אחד רחוק מהכותל מעכב אם בקעי בו רבים ובחיי אדם כלל מ"ח כתב דאם הרחיק צוה"פ מהכותל ד"ט צריך להעמיד אצל הכותל לחי שהרי יש פרצה בראשה וכן בשו"ת בית שלמה חא"ח סמ"א כתב דאם רחוק הקנה אחד ד"ט מהכותל לכ"ע פסול וראיה דבפ"ק דעירובין ד"ח פליגי ר"כ ורבא במבוי שצידו אחד ארוך ואחד קצר וכתב הרא"ש בשם הראב"ד דיעשה צו"פ באלכסון הרי דוקא באלכסון אבל נגד הארוך ל"מ אף בפחות מד"א ואינו נ"ל ראיה לפרוץ בראשו דהתם אם יעשה נגד הארוך ישאר פרצה מן הצד משא"כ הכא דהפרצה בראשו וכמבואר החילוק בגמרא ומג"א סימן שס"ג סל"ד ס"ק ל"ח וכ"כ באה"ע סימן שס"ה סק"ב ובשו"ת פנים מאירות סימן כ"ה כתב בנפרץ בראשו אפילו בקעי בו רבים הוי כלא בקעי בו רבים וכשר ותמוה לי הא מבואר בסימן שס"ג סל"ד דצריך ליזהר דלא לשבוק פתחא רבא ועייל בזוטא שאם עשה כן בטל תיקון המבוי ושם מיירי בראשו עו"כ הפ"מ דאם עשה צוה"פ אפילו נשאר קצת פתוח לצד הכותל ואין עליו צוה"פ כשר וא"צ אפילו לחי דצוה"פ הוי כסתום לגמרי ול"ד לקורה עיי"ש וכ"כ בגאון יעקב פ"ק דעירובין דף יו"ד ע"ב אמנם בבית מאיר סימן שס"ה הוכיח דאפילו צוה"פ לא מועיל אם נשאר פרצה ואפילו לחי וקורה ל"מ וצריך דוקא צוה"פ גם על הפרצה וזה דלא כחיי אדם ולא כפ"מ אך דמיירי בפרצה מן הצד אמנם בפרצה בראשו מסתמא ל"ח דשבקי פתחא רבה ועברו בפתחא זוטא ומ"מ יש להחמיר חדא כיון דמבואר דצריך ליזהר דלא לשבוק פתחא רבה והן רבים עתה ע"ה ואין לאל ידינו למחות אישתני דינא ועוד כיון דאצל הבתים מרוצף היטב ובאמצע הרחוב יש טיט ורפש ומקום שווקים דעוברים עגלות שבים ורצים וגם רבו העוברים ושבים עכו"ם ודאי סתמא הולכים יותר במן הצד ולא באמצע הרחוב ומ"ש המג"א ס"ס שס"ג סק"מ דאפשר דלא מיקרי רבים בוקעים בפחות מס"ר זה אינו ענין לכאן דהטעם דשבקי פתחא רבה ועברו בפתחא זוטא דזה תלוי ברבים העוברים ושבים שם כמות שהן וא"ל כיון דפליגי פ"מ וג"י עם ב"מ נימא הלכה כדברי המיקל בעירוב דכבר כתב הריב"ש והביא מעה"ק לרשב"א דדוקא בעירוב דאין לו עיקר בדאורייתא ולא במחיצות אפילו בדרבנן כיון דאית לה עיקר בדאורייתא והב"מ לא יחיד הוא לגבי רבים כיון דהוכיח כן מסתימת הפוסקים ומהריב"ש סימן ת"ה ומהריטב"א עיי"ש ועיי"ש עוד בב"מ בד"ה אמכם די"ל מ"ש בנפרץ בראשו דלא שבקי פתחא רבה דז"ד במבוי שהיא קצרה על הרוב לא יותר מכ"ף אמה רחבה משא"כ בעיר שרחבה הרבה ודאי דשייך נמי קיצור דרך אף בחד צד לאותם הדרים מול הפרצה ורחוק הרבה אלכסון של השער ואח"כ מצאתי בשו"ת תפ"צ חא"ח סי"א כתב גם כן דהכא חשוב בקעי רבים גם בלא ס"ר ודלא כתו"ש בס"ס שס"ג עיי"ש ולפענ"ד פשוט דבסימן שס"ג דצ"ל כר"ה לבטל מחיצות צריך ששים רבוא בוקעים בו משא"כ הכא דהחשש דשבקי פתחא רבה ולא נקרא פתח אין תלוי רק בהעוברים ושבים שם כמות שהן ועיין בשו"ת ארי' דבי עילאי סוף סימן ד' ובספר החיים ס"ס שס"ג דחלקו על המקו"ח וס"ל דגם קנה אחד רחוק ג"ט מהכותל פסול

ב) ולענין מבואות עקומות מהרי"ט בסימן צ"ד העלה דאם מתקנין כל העיר או מקצתו בצוה"פ בפתחים החיצונים הוי כחצר כל העיר וא"צ שום תיקון בעקמימיות וכ"כ מהרי"ן ב"ל בתשובה והובא בח"ס חלק ששי סימן פ"ב ופסק כן להלכה למעשה ושכן נהגו בקהלות מפורסמות וכ"כ בספר החיים סימן שס"ג וכ"כ בשו"ת אמרי א"ש חא"ח סי' כ"א ושלא ראה מימיו לעשות תיקון ממבוי למבוי

של

פה נגזר על בע"ג שגם בשבת ילכו ואם לאו גם בחול לא ילכו והצ"צ החמיר מלמכור הסוסים לגוי שילכו בשבת ופרמ"ג סימן רמ"ו פקפק עליו ושו"מ ח"ב סימן ס"ז ס"ח מיקל ומהר"ם שי"ק סימן ק"ד אוסר וטעמו כיון דהדור פרוץ יש לחוש שיקילו בלא מכירה ויאמרו שמכרו וכדאמרינן בביצה פ"ק י"ד ב' דאסרו בקטנה משום פריצותא דעבדי שיעשו בגדולה ויאמרו עשינו בקטנה עיי"ש ואי מהא לא אריא דאין מדמין גזרת חכז"ל זל"ז רק מה שהש"ס מדמה כדאיתא בתוספת ר"פ כל הבשר בד"ה ומנא תימרא ה"נ אין לנו לדמות לגזרת חכז"ל לגזור במלתא אחריתי ופר"ח ביו"ד סימן פ"ז סק"ז כתב דהיכא