תשורת ש"י קפה

הא דר"ח כדאיתא שם ותקשי לו מתניתין ואף דזה אפשר לדחות דלר"ל צריך היכר ציר כדאמר התם דף י"א ע"ב מ"מ לע"ד ר"ל בעצמו ע"כ לא ס"ל הכי דהא קאי ר"ל התם אנעץ ד' קונדסין בארבע פינות השדה ומתח זמורה עליהן דהוי פתח לענין שבת ולא בעי היכר ציר והא דבעי היכר ציר משום ר' ינאי אמרו ועוד גם בחבל יכול לעשות חור דהיינו היכר ציר אח"כ ראיתי בשו"ת בית שלמה חא"ח סמ"ד הביא מלקוטי מהרי"ל שכתב דכשר דהא אשכחן דהרשב"א אסר קורה מפני שהיתה עבה ביותר שגבהה מקצתה למעלה מי"ט ומקצתה למטה והרא"ש דוחה דכ"ש דהוי סתימה טפי ה"נ בנ"ד דע"י עץ המפסיק בתוך י"ט סותם טפי עיי"ש ובאמת מה שכתב מהרי"ל דכ"ש דהוה סתימה טפי ליתא בהרא"ש פ"ה דעירובין וצ"ל דמהרי"ל עצמו אסברה הכי אך הב"ש עצמו הביא דברי התניא בסימן שס"ג סכ"ה הביא ראיה מפ"ק דעירובין ד"ג דאם הקורה נמשך קצת תוך י"ט פסול וכ"כ ב"י בסימן שס"ג וכ"כ הגאון מהרר"ע שם והגר"א ראיה מגמרא זאת והובא בהג"ה שם לב"ש ולפי דבריהם גם הרא"ש אינו מתיר כלל כשנמשך תוך י"ט ואזלא ראיות מהרי"ל ומ"ש הב"ש דצוה"פ עדיף אדרבה בשלמא קורה שהוא משום היכרא לא אכפת אם נמשך קצת תוך י"ט אבל צורת הפתח כיון דפתחא כה"ג לא עבדי אנשי להפסיק תוך י"ט דמעכב כניסה ויציאה אין לו דין פתח ובדין הקורה יש ראיה מירושלמי פ"ק דעירובין ה"ג דאמר שם ראשה אחד למעלה מי"ט וראשה אחד למטה מי"ט רואין שאלו יגיד תוך ג"ט ויהא למעלה מי"ט מותר עיי"ש פ״מ מבואר דאם ראשה למטה מי"ט ואורך ראש זה יותר מג"ט אסור דצריך שתהא הקורה למעלה מי"ט אמנם לפמ"ש ק"נ על הרא"ש שם דאף דנמשך קצת למטה מי"ט רואין כאלו אינו וכדאמרינן שם דף י"ד בעקמימות תוך י"ט רואין שאלו ינטל העקמימות ואין בין זל"ז ג"ט כשרה ה"נ אין ראיה מהירושלמי וגם ראיות ב"י שהוכיח מהך מימרא דעקמימיות שפסול אם נמשך למטה מי"ט יש לדחות דבשלמא אם הקורה למעלה מי"ט ונמשך גם כן למטה מי"ט י"ל רואין זה שלמטה מי"ט כאלו אינו ונשאר הכשר קורה למעלה מי"ט משא"כ הך דעקמימיות והך דירושלמי אם יותר ממשך אורך ג"ט מהקורה למטה מי"ט ל"ל כאלו אינו דאם כן רחוק הקורה הנשאר מהכותל ג"ט וליכא קורה שם כלל דל"ל לבוד ביותר מג"ט וכן ראיות הא"ע והגר"א ותניא מפ"ק דעירובין ד"ג ע"ב דאמר שם דצריך שיהא חללה י"ט אינה ראיה דה"ד אם כל עובי הקורה תוך י"ט ל"ל רואין כאלו אינו דאם כן ליכא קורה משא"כ כשקצת עוביה נמשך למטה מי"ט רואין כאלו זה הנמשך אינו דראוי לגוד ואז יהא חללה שתחת הקורה י"ט ומ"מ אף דגם בנ"ד י"ל רואין כאלו חוט שבתוך י"ט כאלו אינו ונשאר רק חוט שלמעלה שאני צוה"פ דפתחא כי האי לא עבידי אנשי

ועוד דהא אנן קי"ל דלא כר"י דס"ל רואין רק כשעקמימות בתוך עשרה חידש ר"ז דאמרינן רואין נמי לדידן כמבואר ברא"ש וראשונים בפ"ק דעירובין דף י"ד וה"ט כיון דבידו ליטול כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת וכמ"ש הרשב"א בנגיעה בס"ת הואיל וראוי לגרור אין גרירה מעכבת וכתב הב"ח אפילו בשבת דאסור לגרור מ"מ מצד עצמה ראוי לגרור כמבואר במג"ד סימן ל"ב סח"י סקח"י ואם כן נראה דדוקא בעקמימיות או קורה דנמשך עוביה לתוך עשרה דלא עשהו כן בכונה רק הוא נתכוין להעמיד קורה להתיר הטלטול וממילא נוטה גם תוך עשרה משא"כ בנ"ד דעשה מעשה וקשר חוטים בתוך עשרה ל"ל הואיל ובידו ליטלה לאו כמחוסר מעשה דהרי אדרבה עשה מעשה בידים לקשור שם ועוד הרי נתכוין להיפך שלא יהא שם פתח לכניסה ויציאה ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו וכדמחלק בתר"י לענין מצ"כ דאם לא נתכוין כלל יצא ואם נתכוין שלא לצאת או נתכוין לד"א לא יצא ולפ"ז י"ל גם מהרי"ל מודה בנ"ד דעובדא דמהרי"ל שעשה צוה"פ כדינו רק קשר עץ תוך עשרה כדי לקשור שם גפנים אם כן לא נתכוין להיפך שלא יהא פתח רק צריך לקשור הגפנים משא"כ נ"ד מתכוין וקפיד שלא יהא פתח

ועוד נ"ל דהא איתא בפ"ק דעירובין דף י"א ע"ב צוה"פ שאמרו צריכה שתהא בריאה להעמיד בה דלת וע"כ הטעם דהיה צריך דלת רק אם ראוי לדלת רואין כאלו יש בה דלת הואיל ואי בעי מצי עביד בה דלת והנה בחוט באמצע עשרה דאינה פתח רק דנימא הואיל ואי בעי נטיל לה רואין כאלו ניטל ואם כן הוי תרי רואין ואיתא בפ"ב דעירובין דף י"ט ע"ב דפליגי ת"ק ור"י וס"ל לת"ק דתרי רואין לא אמרינן ומשמע מפרש"י שם בד"ה אמרינן תרי רואין לר"י ותל נמי כאבן עגולה דמי לת"ק לא אמרינן תרי רואין דהלכה כת"ק מדלא פירש דנפשט הבעיא מר"י דתרי רואין אמרינן עיי"ש וכן במ"ב תשובה ס"א פסק תרי רואין לא אמרינן אפילו לחומרא ותב"ש סימן ל"ה מייתי לה מהך דעירובין וכ"כ בתוס' פא"ע דף מ"ו ע"ב דתרי הואיל לא אמרינן אך מהרמב"ם פי"ז מהלכות שבת הכ"ח משמע דפסק דאמרינן תרי רואין וכתב המראה פנים על ירושלמי פרק עושין פסין ה"א משום דבפ"ק די"ד אמר ר"י בר"י שתי קורות אחת למעלה ואחת למטה רואין את העליונה כאלו הוא למטה ואת התחתונה כאילו הוא למעלה הרי דאמרינן תרי רואין ודבריו תמוהין דהתם הפירש ע"כ או את התחתונה כאילו הוא למעלה דסגי בחד רואין וכן פרש"י בסוכה דף כ"ב ע"ב

ועוד גם דברי הק"נ יש לדחות דנהי בעקמימיות קצת תוך עשרה רואין כאלו אינו היינו כיון דרוב הקורה למעלה מעשרה רק מיעוטה תוך העשרה אזיל בתר הרוב והמיעוט כמאן דליתא ולהכי אף דאנן לא קי"ל רואין בהא קי"ל רואין כאלו אינו משום דהולכין אחר הרוב ואם העקמימיות יותר מג"ט אף דאינו רק המיעוט מ"מ פסול דל"ל כאלו אינו דאם כן יהא מרוחק מהכותל יותר מג"ט וגם רוב הקורה אינו בהכשר אבל כשקצת מעובי הקורה נמשך תוך עשרה בכל הרוחב המבוי ל"ל דאזלינן בתר רוב דנהי דהקורה עבה הרבה ונמשך יותר למעלה מי"ט ומה שנמשך למטה תוך עשרה מ"מ א"צ להכשר הקורה עובי כל כך דסגי בעביה כ"ש כדאיתא בסי' שס"ג סי"ז ונגד זה יש גם כן תוך עשרה ואדרבה העובי שבתוך העשרה כל משהו ממעט החלל ופוסל והעובי שלמעלה מעשרה היותר ממה שצריך להכשר הקורה אינו מעלה כלל ואם כן ל"ל בתר רובא ולומר על המיעוט כמאן דליתא וזה נראה דעת הב"י שהוכיח מהך דעקמימיות שבתוך עשרה פוסל ולא שם לבו דאדרבה מהתם ראיה דרואין כמי שאינו ועיין פרש"י מנחות כ"ג ב' דהמיעוט דבטל כמאן דליתא דמי ולא אייתר ליה ואם כן גם בנ"ד ל"ל רואין חוט אמצעי כאלו אינו דאינו בטל לחוט העליון וכ"ש אם כולם