תשורת ש"י קפד

ישראל וישראל מצוהו דאף שהעגלן הולך בקציצת שכר מ"מ גם בקבלן אסור לומר לו עשה בשבת וה"נ אומר לו משוך משאי בכלאים וצ"ל כיון דמתחלה קיבל עליו העגלן להוליך משאו ואז לא אמר לו הישראל למשוך בכלאים ועתה שהסוסים של העגלן אין יכולים למשוך מוטל על הגוי למשוך המשא ואם לא ימצא שורים על כרחו יביא סוסים וכדומה ואדעתא דנפשיה עביד להשלים קבלונותו והישראל אינו רק נותן לו עצה דמותר כמ"ש תה"ד בסימן חצר היכא דעגלן גוי מוליך משא של ישראל בכלאים וירדו לרפש וטיט וא"י לצאת היה מותר לישראל בעל המשא ללמד את הגוי האיך לעשות שיצאו האופנים מן הרפש זולת חשש דע"י קול הישראל ימשכו מחמת דעסיק בתיקון הליכה יצעוק וימשכו ולפ"ז משמע דגם בנתן עורת לעבדן וכדומה ולא אמר בשעת קציצה שיעבד בשבת מותר הישראל אח"כ לומר לו שיעשה בשבת כיון דכבר נעשה קבלן שלא על תנאי זה וצריך לגמור מלאכתו אדעתא דנפשו עביד שו"ר בב"י א"ח סימ' רמ"ז וז"ל ונ"ל דה"ד כשקצץ הישראל עמו לילך בשבת אבל אם העכו"ם מעצמו אמר לילך בשבת שרי דבדידיה קטרח כדי שיטול שכר וכיון שהישראל לא צוהו שילך בשבת שרי עכ"ל משמע להדיא דוקא אם בשעת שכירתו אמר לו לילך בשבת אסור ובפרישה מפורש וז"ל ובלבד שלא יתנה עמו שילך בשבת

, שכו

שאלה אם מותר להעריך בשבת זייגר ח"א כמ"ד סי"ט כתב דלפמ"ש רש"י בעירובין דק"ג דכשנפסק נימא ומתגלגל היתד שלמעלה עד שמאריך ומגיע ליתד שלמטה וכורכה בו הוי אב מלאכה דמתקן מנא ע"כ ולפ"ז אסור להעריך זייגר שקורין אן דרייעון שזה דומה ממש לזה ואם כן אסור נמי לומר לעכו"ם להעריכו עכ"ל ופרמ"ג בא"א ס"ס ש"ח ס"ק ע"ח כתב דבשו"ת פמ"א ח"ב סימן קכ"ב מתיר להעריך ולמשוך השלשלת כמו מטה רפויה ואפשר דל"ד למטה רפויה שזה אינו כלי כלל בלא המשכה והוי כמכה בפטיש ובתשובה מאהבה ח"ב סימן רע"ג השיג כיון שחוזר לאחוריו דהיום עם ההמשכה נגמרת המלאכה ומחר תשובה השלשלת לאחוריה ולא נגמרה המלאכה עד שחוזר ומושך השלשלת אין זה בכלל מכה בפטיש את"ד ונ"ל ראיה לדבריו דבס"פ כירה דמ"ז איתא המחזיר מטה של טרסיים בשבת חייב המחזיר קנה מנורה בשבת חייב קנה סיידין אם החזיר פטור פרש"י מטה של טרסיים דהולכין מעיר לעיר ונושאין עמהן מטה של פרקים חייב חטאת הוא תחלתו וגמרו ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש אב לכל גומרי מלאכה ולא משום בנין דאין בנין בכלים קנה מנורה שיוצאין ממנה קנים לכרות הרבה וניטלין הימנה ובשעת הצורך מחזירין איתו קנה של סיידין הטחין ומלבנין הבית בסיד יש להם קנים של פרקין ונותן מטלית בראשה ושורין בסיד המחוי וטח את הבית וכשהוא טח מלמטה א"א לו אלא בקנה קצר וכשהוא הולך ומגביה מוסיף קנה על קנה ומאריכו פטור שאין זה גמרו שהרי צריך לחזור ולפרקו תמיד עכ"ל ונ"ל החילוק בין מטה וקנה מנורה ובין קנה של סיידין דמטה וקנה מנורה אף דחוזר ומפרקן תמיד מ"מ לאו משום דאינו ראוי למלאכתו מפרקן משא"כ קנה סיידין כשצריך להטיח למטה אינו ראוי למלאכתו עד שיפרק ויקצרנו נמצא ל"ל כשמחזיר הקנה ומאריכו הוא גמר מלאכתו דהא כשירצה להטיח מלמטה צריך לפרקו לעשותו כלי עכ"פ למדנו מקנה של סיידין שאין זה גמרו כשצריך לחזור ולפרקו תמיד לעשותו כלי וה"נ דחוזר ממילא השלשלת לאחוריו וצריך תמיד לחזור ולהמשיכו לעשותו כלי וק"ו הוא דקנה של סיידין מחוסר מעשה לחזור ולפרקו וראוי למלאכה כמות שהוא ארוכה לטוח בגבוה וכאן ממילא בטל ההמשכה ואינו ראוי למלאכתו כלל עד שיחזור וימשכנו ואף דהתם בקנה של סיידין אסור לכתחלה הא מסיק התם כרשב"ג ברפוי מותר וכאן לא שייך שמא יתקע ונסתר מחמתו גם ראיה של ח"א דהתם בכריכת נימא נשאר כלי תמיד ול"ל דרק לענין גמר כלי אמרינן דכשחוזר ומתפרק ל"ח גמר משא"כ במתקן מנא אין חילוק דעכ"פ לפי שעה מתקן מנא דזה אינו דהא מתקן מנא גם כן אינו משום בונה רק משום מכה בפטיש כמו שפרש"י לעיל תחלתו וגמרו ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש אב לכל גומרי מלאכה וכן פרש"י בפרק כל הכלים דף קכ"ה ע"ב בד"ה שמא יקטום ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש ובפרק כ"ג ע"ה ע"ב איתא כל מידי דאית ביה גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש ופרש"י דמכה בפטיש גמר מלאכה ואם כן כשצריך לתקנו תמיד דאין זה גמר מלאכה לא נוכל ללמוד ממכה בפטיש ואין בו משום מתקן מנא ועיין שי"ע ח"א סמ"א וח"ב סימן ס"ג דגם לעשות בשבת שיקשקש ויודיע ענין השעות אין איסור דאין בקול זה משום כלי שיר יעיי"ש והנה הפרמ"ג ות"מ הקשו על הפמ"א דאשתמיטתיה מ"ש רמ"א בסימן רנ"ב ס"ה ומחבר סימן של"ח ס"ג דמותר להעמיד זייגר עשוי ע"י משקולת מע"ש משמע בשבת אסור ולי נראה דשאני עשוי ע"י משקולת דבשעת הערכתו היה מכוין המשקל ואסור לשקול בשבת כדאיתא בפרק שואל דף קמ"ט ובפא"צ דכ"ט ובא"ח סימן ת"ק ס"ב דאפילו בביתו אסור

שכז

שאלה חצר המוקף בחוטי ברזל מתוחים על עמודים ויש בין חוט לחוט יותר מג"ט ולמעלה על העמודים גם כן מתוחים החוטים אי מועיל משום צוה"פ

נ"ל דזה אינו צוה"פ וכמו דאמרינן בפ"ק דעירובין ד"ו דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי ה"נ אין דרך צוה"פ רק אם כל היו"ד טפחים חלל אבל אם מפסיק תוך הי"ט החוטים מעכב מלכנוס ולצאת ולהכי נעשה כן לעכב וראיה נ"ל מהמשנה דפ"ק דעירובין ט"ז ב' מקיפין שלשה חבלים זו למעלה מזו וזו למעלה מזו ובלבד שלא יהו בין חבל לחברו ג"ט שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח כדי שיהא הכל י"ט וקשה למה כולא האי הא בחבל אחד שלמעלה מהי"ט הוי צוה"פ ונתקשו תוספת ורא"ש בזה שם דף י"א ותירץ ראשון תרצו שלא היה מתקיים כ"כ ברוח שאינה מצויה ועדיין תקשי נהי דצריך שלשה חבלים דלא במהרה ינתק מ"מ למה צריך לצמצם שלא יהא בין חבל לחברו גט ושיעור חבלים ועוביין יתר על טפח נהי דזולת זה אינו מחיצה מ"מ כבר הוא צוה"פ מחמת החבל שלמעלה ואי דצריך שיהא למעלה על גבי הקנים ולא מהצד ה"נ יעשה כן ועוד לר"ה ורי"ף שם דף י"א שפרשו הא דאר"ח צוה"פ שעשאה מן הצד פסול היינו שהוא בקרן זוית א"כ א"צ שיהא ע"ג הקנים כלל ועוד ר"ל נמי לא ס"ל