תשורת ש"י קפ

לו לספירה עיי"ש דלס"ד חמיר מאם הוא רק שלא יטנפו כליו ול"ל שאני כיס דהוא מבחוץ משא"כ מוך שהכניסה באותו מקום דא"כ מה מקשו תוס' בפרק במנה אשה דף ס"ד ע"ב בד"ה ובמוך על פרש"י דפירש במוך שהתקינה לנדתה שלא יטנפו בגדיה מותרת לצאת בשבת והא אמר בפ"ק דף א' ע"ב דאצולי מטינוף משא הוא לכן פרשו דמיירי דוקא שהוא לאצולי שלא יפול על בשרה ונמצא מצערה וכ"פ כה"פ כדאיתא בב"י וש"ע סימן ש"ג סט"ו עיי"ש ואם איתא הא בפ"ק מיירי רק בכיס שבזב ולא במוך שהכניסה באותו מקום אע"כ דא ודא אחת הוא וכיון דבר"ה חייב גם בכרמלית וחצר שאינה מעורבת אסור

שכ

שאלה לענין תחומין כרגלי מי אם שאלה עצים לאפות בהן פת ומבואר בירושלמי פרק משילין ה"ג ופרק שני דמע"ש ה"א דג"כ כרגלי שתיהן אף דעצים אין בהם ממש תחומין עשו אותם כמדת הדין ופירש הפ"מ כדין ממון דלא בטל ממון זה בשל זה וקרבן עדה לפי הנראה אישתמטתי' ההוא דמע"ש לכן כתב מ"ש ונראה מה שאמר דאין בעצים ממש היינו כמו דאמר בבלי פ"ק דביצה ה' ע"ב דמקלי קלי איסורא וגם דשיל"מ מב"מ בטל מ"מ לענין תחומין חמיר ולא בטל ואתיא כתירץ הראשון בתוס' פרק משילין דף ל"ט בד"ה משום דאע"י דבעלמא מין בא"מ בטל גם כשיש לו מתירין כאן דתחומין ממונא הוא החמירו בדשיל"מ כאלו הוה מב"מ עיי"ש וה"נ סברת הירושלמי אף דמקלי קלי העצים ובטל גם בדשיל"מ מ"מ לענין תחומין דין ממון נתנו להם דלא ליבטל דשיל"מ ולא פליגי ירושלמי ובבלי בזה

שכא

שאלה הנה שכירות מהשר או משכירו ולקיטו מהני הנה אם יש בתוך העיר מחללי שבת בצנעא שאין מודים בעירוב נ"ל סומכין דשכירות ממנו מהני כדעת הרא"ש שבסימן ש"פ ס"ג וכ"כ בש"ע התניא דהלכה כמותו וא"כ כששוכרין משר העיר או משכירו ולקיטו נכלל בזה השכירות גם רשות אלו שאין מודין בעירוב ושאל חכ"א אם השוכר שכר בעד הקהל א"כ גם אלו שאין מודין בעירוב יש להם חלק באותן שכירות א"כ שוב אוסרין את"ד ולא ראיתי בשום מחבר שיקפיד שישכור רק יחיד לעצמו ונראה דהא מי ששוכר מהשר בשביל הקהל ע"כ מחמת שנשלח מהקהל כדי להתיר להם הטלטול או אפילו לאו כל הקהל שלחוהו מ"מ ראשי הקהל ושלוחם זכין לכל הקהל וכדאיתא בפ"ב דקידושין דף מ"ב אבל אלו שאין מודין בעירוב אין להם זכות בשכירות זה ואדרבה רק חובה דאם יהא להם חלק בשכירות זה יאסרו עליהם ועל כל הקהל מלטלטל ואם אין להם חלק יהא מותר הטלטול ונהי שהם אין מודין בעירוב מ"מ זכות הוא להם שלא יעשו איסור דאנן יודעין שזה להם זכות וכמו דאיתא בפ"ק דכתיבות דף י"א גר קטן מטבילין אותו ע"ד ב"ד דזכות הוא לו ואף נכרי גדול לולא דבהפקרא ניחא לו היה מועיל עיי"ש א"כ ממילא אלו שאין מודין בעירוב אין להם חלק בשכירות זה ואף דכסף השכירות נותנין מקופת הקהל וגם אלו יש להם חלק באותו כסף מ"מ זכות להם שיהא השכירות רק למודין בעירוב ולא להם ואפילו אין להם זכות מ"מ הא מבואר בחו"מ סי' קס"ג בהג"ה סס"ג דכל צרכי העיר אע"פ שמקצתן א"צ כגון בית חתנות או מקוה וכדומה אפ"ה צריכין ליתן חלקן

ובלא"ה שאין להם זכות בזה מ"מ הקהל ושלוחם ששוכרים הרשות להתיר הטלטול ודאי אין דעתם רק לשכור בשביל מי שיועיל להתיר ולא בשביל מי שיאסר וכדאיתא בא"ח סי' שפ"ב ישראל השכיר ביתו לגוי אין אוסר עליו לפי שלא השכיר לו ביתו ע"ד שיאסר עליו ולא חלקו בין יודע הדין או לא אלא מחמת אומדנא אמרינן כן אלו ידע ודאי היה מפרש או היה בלבו כן לכן נידון לעולם כאלו פירש ועוד כיון דכל השכירות לקיים דברי חכז"ל שלא יעשו איסור בטלטול אפילו הוא ע"ה דעתו ע"ד חכז"ל כמ"ש תוס' בערכין פ"ק דף ה' בד"ה אדם יודע ואף דכתבו כן לר"מ ואנן קי"ל כחכמים ה"ד התם דצריך לתקן לשונו מערכין לנדר עיי"ש וזה מבואר אצלי במקום אחר בראיות וכה"ג כתב בחידושי רע"ק עיו"ד סי' רצ"ד סט"ו וכ"כ באשל אברהם להגאון מביטשאטש ס"ס שפ"ב שהסתם הוא כמפרש מעכשיו כי מסתמא עושים ע"ד חכז"ל שיועיל עצהיו"ט וא"כ ה"נ אין השכירות רק בשביל המודים בעירוב כדי להתיר הטלטול

שכב

שאלה קטן המבשל בשבת וכן קטן שהניח רוטב צונן על הכירה בשבת ואח"כ הסיק עכו"ם נ"ל דמותר לגדול לאכלו בו ביום דלא מצינו דקנסו רק בגדול וכ"ש לקנוס שוגג דקטן אטו מזיד דגדול מהיכי תיתי לחדש ואדרבה כיון דר"מ מתיר גם בשוגג דגדול לבו ביום ותוספת בחולין דף ט"ו פסקו כן נהי דר"י פליג אר"מ וכ"פ פסקו הכי וכמבואר בש"ע סי' שי"ח מ"מ אין לעשות פלוגתא רחוקה לומר דגם בשוגג דקטן קנס ר"י אטו מזיד דגדול ואף דרש"י ס"ל בעכו"ם עשה מלאכה ביו"ט דאסור לישראל משום שלא יהנה ממלאכת יו"ט מ"מ במבשל ליכא הנאה כל כך ואין הטעם רק משום קנס כמ"ש בתוספת חולין שם ואף דרש"י ס"ל התם דגם במבשל הטעם דלא יהנה מעברה היינו בגדול דעשה עברה אבל קטן אינו מצווה ואין ב"ד מצוון להפרישו רק האב כדלקמן סימן שג"ם ומשום דהאב מוטל עליו לחנכו אבל קטן בעצמו לא עבר כלל וכ"ש כאן דגם בגדול שנתן המים ולא הסיק בעצמו פטור וגם ברוטב ונצטנן יש פלוגתא אם שייך בו בישול ואפשר גם בבישול קטן ממש

שכג

שאלה אם מותר לשתות בשבת בארקוט חם שהוחם בשבת ע"י תיבה עם מים ובתוך התיבה ניתן מאשין וגחלים להחם המים ובתוך המים חמין נותן צלוחית עם בארקוט קר כדי להחימן ואז שותין אנשים אשר הרופא אמר להם שלא לשתות רק בארקוט חם וזה נעשה לישראלים וא"י כמנהג במרחץ תשובה הדבר אסור לחולה שלא נפל למשכב ל"מ אם אין רוב א"י השותים בארקוט חם אלא אפילו רוב א"י דהא אפילו ליקט עשבים בשביל עצמו אסור לישראל להאכיל לבהמתו במכירו שמא ירבה בשבילו כדאיתא בפ' כ"כ דף קכ"ב ופריך שם מהא דר"ג שבא בספינה ועשה נכרי כבש לירד בו וירד בו ר"ג והא ר"ג מכירו הוה פרש"י שהרי בספינה היה בא