תשורת ש"י יח

להיפך בנדר ודאי כונתו על החומר שבמשמעות ובשו"ת ד"ח ח"ר חחו"מ סימן ל"ה העלה דבזה פליגי רשב"א ורא"ש ואם כן לפי מה שפסקו אחרונים ביו"ד סימן רכ"נו דספק צדקה כיון דיש בו צד איסור הוי לחומרא וכ"כ כחיבות ריש דיני תפיסה וח"ס חחו"מ ס"ט לענין נדר לצדקה ה"נ י"ל לחומרא אך יש עוד פלוגתא ביו"ד סימן ר"י אי נדר בחלום הוי נדר אם כן יש כאן ס"ס דגם באיסור לקולא אלא לדעת כ"פ ביו"ד סימן ק"י ס"ח בדשיל"מ גם ס"ס אסור וה"נ יכול למתשל ואף דבנדרים דף נ"ט איתא מש"ה נדר הוי דשיל"מ משום דמצוה למתשל וכאן אדרבה דעת רדב"ז הובא ביו"ד סימן רנ"ח באחרונים דחכם המתיר נדר צדקה מנדין אותו מ"מ שאני הכא דאם לא נתיר לו ע"י שאלה יפטר בלא"ה משום ס"ס אם כן עדיף שיתיר ע"י שאלה

וכ"ז להתלמד במק"א אבל נ"ד אין בו ספק כיון דרובא דרובא דאינשי כשאומרים צעכער אין כונתם רק על עשרה זה"כ ואפילו נדר כן בהקיץ ומפרש אח"כ כונתו על עשרה צ"ל לאו כל כמיניה עש"ך יו"ד סימן ר"ח סק"ג

כח

שאלה פרה שנחלבה ועמדה החלב בכלי עד שהועמדה ונמצא בשולי הכלי דם דכתבו כ"ש וחב"י דגם הכלי אסורה ואחר כך נחלב ובשלו ואכלו החלב כמות שהוא ולא נראה דם ואח"כ נחלבה עוד ועמדה החלב עד שהועמדה ונמצא בשולי הכלי דם איך דינו של הכלי שבשלו בו חלב האמצעי נ"ל ללמוד זה ממ"ש החוו"ד סימן קפ"ז סק"ב אם בדקה עצמה ב"פ סמוך לתשמיש וראתה ואח"כ שמשה ב"פ בלא בדיקה כלל ואח"כ בדקה עצמה תיכף אחר תשמיש ומצאה דם נראה דהוי כג"פ רצופין והוחזקה להיות רואה מח"ת דדוקא כשבדקה באמצע ולא מצאה דם אז אין מצטרפות מה שראתה מעיקרא מח"ת עיי"ש ואם כן ה"ה כאן אם יש שלשה פעמים בצירוף הנמצא דם בתחלה וסוף ובינתיים לא בדק החלב די"ל מחמת שלא הועמד החלב מעורב עם הדם ולא ניכר עד שעומד ונצלל הדם למטה והחלב צף למעלה ואולי היה מעמיד החלב בינתיים היה גם כן נצלל הדם למטה ונאסר הכלי שבישל בו חלב זה אבל אם לא נמצא רק פ"א תחלה ופ"א בסוף דעדיין ליכא חזקה אין להחזיק בחלב שחלבו בינתיים בדם ואפילו לא נחלב עוד הפרה לאחר פעם שלישי כלל ועדיין צ"ע אם נחלב ד' פעמים ומצא דם בשולי הכלי ג"פ אחר שעמד החלב ופ"א בינתיים לא עמדה החלב ונתבשלה כך ובפעם חמישית והלאה עמדה החלב ולא נמצא דם די"ל גם כחוי"ד אין לאסור הכלי שנתבשל בו החלב שנחלב באמצע דבשלמא ברואה מח״ת אנו דנין להחזיקה ברואה מח"ת כ"ז שלא ראינו להדיא שנתרפאת דהא כי עברה ושמשה פ"א אח"כ ובדקה ולא מצאה דם הותרה כמבואר שם סוף ס"י אבל כאן דכבר נחלב פעם חמישית וחזינן אחר שהועמד החלב דלית בו דם הרי דאינה חזקה ממילא י"ל גם בהחלב שנחלב בינתיים לא היה בו דם ואוקים לכלי בחזקת כשרותה

ב) ומה ששאל מלמד מתפרנס בשכירות וחושש שאחר שנה ושנתיים לא יוכל להיות מלמד מחמת זקנתו ורוצה לעלות לא"י ולהתפרנס שם מנדבות ח"ל כי גם בח"ל יהא צריך לצדקה אם יוכל לכוף אשתו לעלות עמו: כבר ראה במע"צ ס"ס כ"ו דגדול הנהנה מיגיע כפו מלעלות לא"י להתפרנס מצדקה א"כ נהי דחושש שלאחר שנה גם בח"ל לא יהנה מיגיעו מ"מ השתא הכא דמצוה יותר ליהנות מיגיעו אין מעבירין על המצות כדי לעשות מצוה אחרת אחר זמן דאאת"ל כיון דגם עכשיו ישיבת א"י מצוה אלא דליהנות מיגיעו מצוה יותר ואח"ז ישאר רק מצוה א"י ולא ינגד מצות יגיעו יש להעביר עכשיו על מצוה קטנה לעשות אח"כ מצוה גדולה הלא כתב רדב"ז סימן י"ג דאין מעבירין על מצוה קלה כדי לעשות אח"כ מצוה גדולה ממנה וחכ"צ בסימן ק״ו הודה לו במצות שונות רק חילק במצוה אחת שיהא אחר זמן מובחר יותר מן עכשיו והנה ברפ"ב דביצה איתא דשמאי כי מצא בהמה נאה הניחה לשבת והלל מדה אחרת היה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר ברוך ד' יום יום יעמוס לנו ואין מובן מ"ט שכל מעשיו לש"ש לכאן אלא דהלל שכל מעשיו לש"ש וגם באכילת חול אכל לש"ש לכן אין מעבירין על המצות וז"ש ברוך ד' יום יום יעמוס לנו מה שמזמין בכל יום יעמוס עלינו עבודתו בכל יום ולפ״ז ס"ל להלל אפי' במצוה אחת שיהא אח"ז מן המובחר לא יעבור על המצוה כמו אכילה אף דאוכל בחול לש"ש מ"מ בשבת הוא יותר חשוב אלא דרש"י בפסוק זכור את יום השבת פסק כשמאי ורמב"ן שם פוסק כהלל ועכ"פ במצות שונות לכ"ע אין מעבירין ואם כן לכ"ע אין לכוף את אשתו לעלות עמו לא"י וגם הבעל מצוה בו יותר להתפרנס כאן מיגיע כפו ועוד גם במצוה אחת הוכחות החכ"צ מהא דבעי במנחות דף מ"ט תמידין דלמחר ומוספין דהיום אי תדיר עדיף אכמא אי תדיר עדיף מעבירין על המצות עיי"ש עדיין י"ל עכ"פ ומוסיפין מעלה דאין מעבירין שקול נגד לעשות אח"כ המצוה מן המובחר וממילא שוא"ת עדיף כדאמר ר"י בפ"ח דזבחים סוף משנה יוד כשכתת עברת על בל תוסף ועשית מעשה בידך וכשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך אבל זה רוצה להעביר על המצוה דליהנות מיגיע כפו ולילך לא"י לעשות מעשה נהי דגם פה צריך לעשות מעשה להתפרנס מיגיעו מ"מ שניהם שקולין ממילא אין יכול לכוף אשתו לעלות עמו

כט

שאלת באחד שהיה לו בת יחידה ולקח לה בעל מופלג במעלות וילדה לו ד' בנים ומתה אשתו וחמו גידל אצלו בת בנו שמת וכבר נשתדך עם אחר רק עתה רוצה שתשא זה האלמן כי הלא המה יושבים סמוכים זה לזה ואיככה יוכל לראות כשיקח האלמן אשה אחרת וגם משום טובת היתומים ורצית לומר דאונס רחמנא פטריה גם אינו מיכוין לבייש וכמ"ש בתפ"י הובא בפ"ת א"ע סימן נון. לע"ד ל"ח אונס משום צערא דידיה ואשתו וכמבואר בסוכה דף כ"ה ע"ב איהו הוא דקמצטער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה ומי מפיס לחלק בין צער לצער ואם משום בני בתו נהי דגבי נדרים ופועל מצינו חלה בנו ואשתו חשוב אונס דאדעתא דהכי לא נתחייב ולא נדר כדאיתא ביו"ד סי' רל"ב וחו"מ סימן של"ג מ"מ דוקא חלה ודוקא בנו ואשתו כמי משום דרמיא עליו וכגופו דמיא כמבואר בתה"ד סימן שכ"ט אבל שאר קרובים לא מצינו ובשער משפט סימן נ"ה סק"ג כתב כשחלה קרובו ל"ח אונס ומה שהביא מתפ"י עיין בב"מ א"ע סימן נו"ן דאף דכשלא