תשורת ש"י קסה

היה משכון הוה ליה ליקח שטר ולהעלותו בגרונד בואך ואם כן יש כאן ס"ס שמא לא מנכינן אפילו בא להוציא מן הלוה ושמא אין הפירות של לוה כלל אלא של העכו"ם והוי ס"ס בפרעון ויש לו נמי שטר דאזי ודאי מוציאין וכמ"ש בנה"מ בדיני תפיסה ס"ק כ"ד ובמאזנים למשפט סי' ט"ז אות א' הכריע דאם היה תחלה ודאי חיוב ויש ס"ס אם נפקע החיוב אפילו ליכא שט"ח מוציאין ממון וכאן היה המוכר והערב ודאי מחויבין כשעבר הזמן שקבעו דאז לא אכל עדיין פירות נגד מעותיו וצ"ע מפחז"ה דף ל"ה ע"ב ורמב"ם פט"ו מהלכות טוען ה"ד וטוש"ע חו"מ סי' קל"ט ס"ב ואפשר דהכא ידים מוכיחות שאינו של המוכר כיון דאין לו שטר ולא נכתב בגרונד בואך וכמ"ש ולפי ד"ת אם היו באין יורשי עכו"ם היו מוציאין הקרקע מיד שמעון ובאי כחו ועוד התם נמי אם היה הספק בין עכו"ם וישראל א"צ להחזיר הפירות כלל ודוקא בשניהם ישראלים דודאי גזל ביד השלישי מן ישראל

שינ

עיינתי בנידון העגונה ולא מצאתי בכל הכתבים עדות מספיק רק מה שהעידו ר"א ור"ש שהרופא הראה להם בבואך שלו שמת הירש מיללער מן גאניא ויש לדון בזה כי העדים א"י אם הרופא יהודי רק מפי הרופא עצמו ומבואר בב"ח א"ע ס"ב ס"ד איש שבא ואמר ישראל אני צריך ראיה וכ"כ בית הלל שם ומשמע שם אפילו רואין אותו מתנהג בדת ישראל כ"ש רופא זה שלא ראו בו שום סימן יהדות ומלבד זה צ"ע אם רופאים שבזה"ז באונגרין אינם כמו רועים שבחו"מ סי' ל"ד דפסלום חכז"ל משום דרובן חשודים בגזל כן רופאי זמנינו רובם מחללי שבת

אך י"ל כיון שהראה להם הרופא בבואך כתוב בו מכבר הירש מיללער מגאניא מת על חולי קריפס בפניו חשוב מסל"ת בקישור דברים כי מ"ש שם על איזה חולי הוי קישור דברים וכיון שהיה כתוב מכבר הוי מסל"ת אף דעכשיו כשהראה להם מה שכתוב לא הוי מסל"ת לפי הנראה דמחמת שחפשו ר"א ור"ש ושאלו על אודת ר' הירש מיללער אם מת אמר להם הרופא שהוא יהודי והבטיקם שראוי לסמוך עליו זה הוי כמעיד בכונה להתיר האשה וכיון דצריך מסל"ת אין לנו סמיכה עליו רק על מה שהראה להם כתוב בבואך מכבר כיון דבשעת כתיבה לא היה ע"י שאלה ובלא כונת עדות כתב

והנה במצאו כתוב פלוני מת פליגי הפוסקים כמבואר בא"ע סי"ז סעיף י"א ולהרמב"ם צריך שידעו שהוא כתב ישראל אך לפי דעת עז"נ והסכים עמו קה"י הובא בפ"ת שם סקנ"ג דדוקא בכותב לישראל לא מהני די"ל ודאי נתכוין להגיד עדות אם כן כאן דלעצמו כתב בפינקסו מהני ובחת"ס כתב ט"א משום דמפי כתב א"א להבחין אם הוא לפי תומו וכאן דכתב כבר לעצמו בבואך חזינן דהוי מסל"ת דל"ל דנתכוין לעדות כיון דכתב בפינקסו העומד אצלו ולא כתבי לאחר רק עתה עפ"י מקרה שראה הרופא שחפשו ר' אברהם ור"ש אודת ר' הירש מיללער הראה להם כתבו בבואך וכסברא זאת כתב בשו"ת הרא"ש כפ"ו ס"א הובא בש"ך חו"מ סי' פ"א סקמ"ה דנמצא כתוב בפינקסו זכרון המשכנות שלקחתי מראובן למחצית שכר מוציאין מיתומיו דל"ל שכ"כ משום שלא להשביע דזה דוקא כשאומר בפני אחרים אבל הכא שכתב בינו לבין עצמו בפינקסו והלא אין אדם יודע ושומע בדבר ודאי כתב אמת

אך לא כתב רק ר' הירש מיללער מגאניא ולא שם אביו ודעת מהרמ"ל הובא בקונטרס תק"ע סי' שי"ד דמשיאין אשתו כשלא הוחזקו שנים בעיר ששמם כך וה"ה דע"י בדיקת בני העיר משתרי והרא"ש מחמיר להצריך שמו ושם אביו ושם עירו מ"מ כשיש לו כינוי כגון פארח או אשכנזי מיקיל אך נו"ב סמ"ב כתב דכינוי וועלי לא מועיל דכל המשפחה נקראים וועלי וכן בשו"ת ד"ח ח"א סל"ז כתב דשמות הכנוים של נכרים אינו סימן כלל ושם החמיר גם ע"י חיפוש בעירו זולת בצירוף שנמצא אצלו פאס ורא"ם פעם מתיר ע"י חיפוש ופעם אסר כדאיתא בקו"ע סימן קו"ף וק"ד

אך בשו"ת משיבת נפש סע"ט העלה דעיקר דסגי בשמו ושם עירו וראייתו מיבמות דף קט״ו בהאי גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתוב בו אנא אנדריללאי נהרדעא ואמר תבדוק נהרדעא כולה והוכיח מזה אביי דחיישינן לתרי יצחק גבי יצחק ר"ג בר אחתיה דר"ב ומה ראיה דלמא שא"ה דלא הוזכר שם אביו אבל בר אחתיה דר"ב הוי כשם אביו א״ו בלא הוחזק שנים אין חילוק את"ד ואין זה הוכחה דשאני שם אנדרלאי דלא שכיח וכמ"ש הפני משה הובא בספר דברי אמת בשאלה טי"ת דלפיכך לא הוצרך שם אביו באנדרלאי משום שהוא שם של זרות ובלא"ה יש גרסא אחרת בגמרא שם ככתוב בגליון הש"ס וכן מוכח בשו"ת רשב"א הובא בב"י וג"פ סי' קכ"ט דנסתפק אם צריך בגט שם אביו ולמה לא הוכיח מהא דיבמות א"ו ל"ג בש"ס כן או משום דשם זרות עומד גם משום שם אביו

אך כיון שכתוב בבואך של הרופא שהיה לו קרעפסט אין געזיכט וזה הירש מיללער מגאניא שמת אם תאמר האשה או יעיד אחר שבעלה הירש מיללער שיצא מגאניא היה לו קריפסט בפניו הוי לכל הפחות כסי' אמצעי דודאי לא שכיח הרבה וא"כ עומד במקום שם אביו וכמ"ש בנוב"ת ס"ס נ"ה דסי' אמצעי בגופו מועיל יותר מן שם אביו ונקבים עמוקים בפניו אף שאינו מעיד באיזה צד הוי סי' אמצעי א"כ ה"נ וכ"כ בשו"ת גוא"י סי' ס"ב דשמו ושם עירו וסי' מהני וגם יש לעשות חיפוש בגאניא ע"י הכרזה ודו"ח אם אין זוכרין שנחסר משם עוד איש ששמו הירש מיללער וכמ"ש בשו"ת הרי"ם ס"י דהעיקר דמועיל חיפוש כה"ג וכ"ש בכפר דאנשיה מעט מסתבר ודאי דמועיל חיפוש ובשו"מ ראשון ח"א סי' קפ"ט כתב בפשיטות להתיר ע"י שמו ושם עירו ושם משפחתו בלא שם אביו ועיי"ש דשם משפחתו דמיירי בה היינו שם כינוי נכרים ובביאור הגר"א בא"ע סי' י"ז סעיף חי' סקע"ו כתב דהעיקר דסגי בשמו ושם עירו או שמו ושם אביו וכן הוא בתוספתא

שא

שאלה חתיכה שנמלחה וזב ממנה קצת ציר ואחר ששהה שיעור מליחה נפלה החתיכה על הציר ושהה קצת ולא השגיחו על איזה צד נפל לדעת לקלוף אותו צד עם מה שהיה בציר תשובה לכאורה י"ל דצד זה בטל ברוב שאר הצדדים כיון שלא ניכר ורוב הצדדים ודאי לא נגעו בציר וכמ"ש בחמ"ד שבפ"ת יו"ד סי' צ"א סק"ט דאם נפל ציר רותח או חלב מהותך על מקצת כלי ואינו ניכר מקומו