תשורת ש"י קסג

שבשטר והרי כאן ליכא תנאי לזה נשיב לו דצריך להבין דברי ריב"ש למה בלא קיום התנאי לא יוכל לצאת מן החברה הלא דבר הוא ואין בו שום חיוב ואפילו נעשה בקנין הוי רק קנין דברים ונראה עפ"י מ"ש בהגהות שניות במרדכי פ' האומנין והובא בד"מ חו"מ סימן של"ג על רבים ששכרו מלמד ורצו לחזור קודם שהתחיל במלאכה ופסק מהר"ם דכל דבר הנעשה ברבים אין צריך קנין אף במקום שיחיד צריך קנין ואפילו יחיד העושה על דעתם לא יוכל לחזור כדאמרינן בנדר שהודר עד"ר כ"ש רבים עצמן ולכך נהגו שכל דבר הנעשה ברבים א"צ קנין אפי' במקום שיחיד צריך קנין יעיי"ש ולכן הוצרך הריב"ש לומר דיכול לצאת מן החברה כפי תנאו שבשטר ובנתיבות סימן של"ג ס"א תמה דלא נמצא בפוסקים דשלשה ששכרו פועל שא"י לחזור וכתב דדין מהר"ם אינו רק בדבר מצוה כמו במלמד דדמי לנדר שעד"ר עיי"ש ולפ"ז בנידון הריב"ש גם כן ודאי נתייסד החברה לאיזה דבר מצוה דכן סתם כל חברה שבישראל ואם כן בנ"ד דקהל שטאטסקווא אינו שום מצוה ואדרבה צווחו עליהן חכמי המדינה ואמרו דמצוה להיות קהל טארדאקסין ואם כן יכול לצאת מקהל שהאטסקווא אבל מקהל טארדאקסין אינו רשאי לצאת אחר שנעשה ברבים ואפילו לא קצבו זמן הא מבואר ברש"ך הובא בבאה"ט יו"ד סימן רי"ט מי שאסר על עצמו להתפלל בביהכנ"ס של פלוני ולא קבע זמן אסור להתפלל בו לעולם וכן הסכמת הקהל כל שלא קצבו זיון הוא לעולם וכיון שאינו רשאי לצאת מהחת דגל דארטידאקסין דטענת הטעות הנ"ל אינו טענה ממילא חל עליו כל תקנתם כמבואר ביו"ד סי' רי"ד דהבאים מחוץ לעיר לדור שם הרי הם כאנשי העיר וחייבים לעשות כתקנתן

מה ששאל אחר שנחלקו קהל שטאטסקווא וחלק אחד מהם כעשו קהל דארטידאקסין בפני עצמם ולא נכנסו תחת דגל דארטידאקסין הישנים אם כן אפשר יצאו אותן אשר נכנסי לקהל דארטיקסין הישנים ויתחברו עם דארטיקסין החדשים והם לא אסרו עליהם השו"ב של שטאטיסקווא והשבתי על זה דזה הוי כאמר ליתן מתנה לעני זה דהוי כנדר דאסור לעשותו ליתן לעני אחר לדעת כ"פ אשר הובא בקצו"ח סימן רי"ב ומשום דהוי כקנין וכאן מפורש במרדכי דכיון דנעשה ברבים הוי כקנין א"כ אינו רשאי לשנות מקהל זה לקהל אחר תדע דמהר"ם סתמא פסק דהקהל א"י לחזור משכירות המלמד ולא חילק אם רוצים לשכור מלמד אחר

עוד נראה אפילו נאמר דמהר"ם ס"ל כל מילי דרבים א"צ קנין אפילו בדבר הרשות דלא כנתובות מ"מ בנ"ד צריך לחלק בין דבר מצוה לרשות דהא בחו"מ סימן קע"ו סט"ז מבואר דשותפין שנשתתפו בלא קביעת זמן חולקים כ"ז שירצה הרי דסתם אינו לעולם ואלו ביו"ד סימן רי"ט מבואר בנדר דסתם לעולם משמע ואף דהגמ"ר מחלק בין איסור חפצא לאיסור גברא ושותפות הוי חיוב גברא מ״מ הטו"ז וש"ך הכריחו דגם בשבועה דהוא איסור גברא סתם לעולם משמע ועכצ"ל דשאני איסור מממון וכמ"ש תומים ונתיבות בסימן סמ"ך ס"ג וכ"כ בח"ס חחו"מ ס"ט הובא בפ"ת על חו"מ שם

ולפ"ז צ"ל מה דהריב"ש כתב כיון דמקיים תנאו יכול להפרד מהחברה ודאי אם לא נכתב בשטר החברה שום זמן ושום תנאי וגם לא הוי דבר מצוה יכול לצאת מן החברה כ"ז שירצה כמו בנשתתפו ולא קצבו זמן אך כיון שכתבו בשטר כל מי שירצה לצאת מן החברה יתן שלשה דינרים ויפטר מלהיות באותו חברה זה הוי כקביעות זמן דבלא שלשה דינרין לא יוכל לצאת וצריך לקיים תנאו ואם כן בנ"ד קהל שטאטסקווא כל שנעשה בלא קביעות זמן לא עדיף משאר שותפות ויכול לצאת כל מי שירצה וכיון דאינו מהחברה ממילא אין עליו איסור שעשו לחבורתם דממילא האיסור בתר הממון גריר ועיין בריט"א רפ"ב דבכורות ובתוספת דרבנן באות חמץ דהיינו דוקא בתרתי דסתרו

אבל קהל דארנו דארטידאקסין דחכמי הדור תקנוהו ואמרו שהוא מצוה רבה אם כן הוי כאומר אשנה פרק זה דנדר גדול נדר כדאיתא פ"ק דנדרים ד"ח ואם כן כל הנכנס תחת דגלם בסתם לעולם משמע ואינו רשאי לצאת אפילו ירצה לכנוס תחת קהל דארטידאקסין אחר באותו עיר אינו רשאי כיון דלעולם משמע ומילי דרבים א"צ קנין אינו בחזרה

רצח

שאלה ציבור מכרו בהכרזה מקומות ביהכנ"ס טרם נבנה ולא כתבו שטרי קניינים עדיין כנהוג שאחר הבנין נותנים שטר קנין לכ"א ועתה רוצים הגבאים וטובי הקהל לחזור ודעת השואל דהיה דשלב"ל ולא נראה לי דהמכירת המקומות הוא הקרקע המיוחד לכל קונה אבל הכותלים נשאר משותף כקודם מכירה ואף דהקרקע אינו ראוי לישב עליהם ולהתפלל טרם הבנין מ"מ לא יגרע משובך וכיורת בחו"מ סימן רי"ג ומצודה לדגים בקצו"ח ונה"מ סי' ר"ט אף דהיונים והדבש ודגים לא נצמחו מגוף השובך וכוורת ומצודה ועדיין לא באו מ"מ מיחשב כבא לעולם מחמת השובך וכוורת ומצודה שהוכם יבואו וה"נ פירות מקומות ביהכ"נ יבאו אחר הבנין על קרקע מקומית הללו והכא עדיפא דכבר יש להם לבנים וסיד ומחוסרי מלאכות הרבה ל"ח דשלב"ל כמ"ש בשי"ת מהרמ"א ונתיבות סימן ר"ח ובחוו"ד סי' קע"ה ואאת"ל דשאני שובך ואינך דלא באו הפיר לתוכם ע"י המוכר משא״כ כאן דנבנה ע״י מעשה המוכר ובאי כחו וכיון דחוזר טרם נבנה זוכה לעצמו מ"מ הקרקע כבר ברשותו ונמכר לקנין עולם לקוני המקומות כמ"ש בשו"ת הרשב"א שאלה תתקל"ד ובחת״ס חא"ח ספ"ט והכיתלים אינם נמכרים כלל ואאת"ל דגם כן נמכרו מ"מ הוי כקרקע ודקלי ועדיין אין לו דקלי דלכ"ע אין המוכר יכול לבטל מקנין הקרקע כדאיתא בחו"מ סימן רט"ז וגם הלוקח א"י לבטל המקח מהמקח שבא לעולם כיון דידע שעדיין לא ב"ל כמ"ש נה"מ סימן קפ"ב ס"ח

ומה שטען לבטל המכירה מחמת שעדיין לא נכתבו השטרות. הנה כשקנה קרקע ונתן כסף ולא השטר והוא באתרא דכתבי שטרי כתב בתשובות משכנ"י סמ"ו דמוכח מדעת הרי"ף דהחוזר חייב מש"פ והביא עוד כ"פ דפסקו הכי והעלה כן לדינא הובא בספר נתיבות השלום בחלק ארחות משפט בהלכות מו"מ נתיב כ"ז בדרך תשובה וכ"כ הגאון ר"י עמדין ז"ל בבית מדות עליית מלאכה אות י"ג

וא"כ הכא א״י לחזור כלל דהא מבואר בחי"מ ס"ס קצ"ט דבהקדש וצדקה א"י הגבאים לחזור כיון דבהדיוט קאי במש"פ עיי"ש בש"ך ונתיבות ומקום ביהכנ"ס הקדש הוא כמ"ש אגודה הובא במג"א סימן קנ"ד סק"ג.