תשורת ש"י קס

אך מהרי"ק בשרש ל"ה כתב בנמצא הגרגרת שמוטה אחר שחיטה אחר שנחבטה ע"ג קרקע ופרכסה אף דיש לתלות מחמת הפרכוס נשמטה מ"מ אסור דגדולה מזו שנינו טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אפילו נתעסק באותו המין כל היום אחר הטבילה לא עלתה לו טבילה אף דמסתבר מחמת שנתעסק באותו המין אפ"ה טמא עיי"ש הרי דהחמיר אף דשמוטה קלקול בגוף ויש לה חזקת כשרות ובאמת יל"ד מה ראיה מנמצא עליו דבר חוצץ דליכא קלקול בגוף האדם ול"ל חזקת הגוף נגד חזקת טמא אך מהרי"ק שם כתב דאין לחלק בין שחיטה להך דטבל ועלה מדפריך בפ"ק דחולין מהך דטבל ועלה על ר"ח דמכשיר בשוחט בסכין ונמצאת פגומה עיי"ש ואפשר משום דעשוי להשתנות ולפגום לפעמים ע"י העור דהרי מש"ה צריך לבדוק הסכין אחר שחיטה וכן שמוטת סימנים לפעמים יארע בשעת שחיטה כמ"ש מהרי"ק שם

אמנם הכא י"ל דנתקלקל הגט ברשותה דכנכ"ה ובנמ"י פט"ו מיבמות כתב דהיכא דיש רגל"ד וי"ל נ מי כנכ"ה מועיל גם להוציא ממון וה"נ יש רגל"ד דע"י דחיקתה לחיקה נתקלקל ובערך ש"י לחו"מ סימן סמ"ך ס"ו בהג"ה העלתי היכא דיש תרתי למעליותא כנכ"ה במקום זה וכנכ"ה ברשות זה מועיל להוציא ממון עיי"ש ועיין תוספת בחולין דף כ"א בד"ה המע"ה דהיכא די"ל כנכ"ה ברשות זה ושלא לבטל מעשה הקנין אמרינן כנכ"ה וה"נ אם נתקלקל אצלה הועיל הגט והוא שלה וברשותה משא"כ א"ת שנתקלקל מקודם הרי מבטלין הגירושין והגט של בעל ול"ד לטבלה ועלתה ונמצא עליה דבר חוצץ דאפילו נמצא עליה אחר שהלכה מהמקוה למקום אחר מ"מ אין בזה הוצאות דבר מרשות לרשות ולא ביטול קנין והב"ש בסימן וא"ו ס"ק ל"ד כתב דכל הפוסקים ס"ל בנתעברה בעיר שיש תרי רובי כשרים אצלה לא חיישינן דיצאה למקום אחר וזינתה משום דכנכ"ה עיי"ש והרי אם נחוש דזנתה במקום אחר י"ל דשם רוב פסולים ואיסור דאורייתא וזה שלא כדעת מקו"ח בסימן תס"ז בסק"ו דכתב דכנכ"ה לא עדיף מחזקת הגוף דאם נמצא בו ריעותא לא מתירין מחמת החזקה והשיג שם על המג"א וגם לפי סברתו קשה נהי דהיכא דאתרע לא סמכינן אחזקה כמ"ש כ"פ שהובאו בש"ך יו"ד סימן נו"ן היינו רק מדרבנן כמ"ש בית מאיר על אבן העזר סימן וא"ו ואם כן תינח באיסור דאורייתא החמירו רבנן שלא לסמוך אחזקה אבל נידון המג"א במשהו דרבנן וצ"ע באמת למה בטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ דמשמע אפילו הלך למקום אחר ולא סמכינן אכנכ"ה במיעוט המקפיד דאינו רק גזרה דרבנן שיהא חוצץ ובישועות יעקב סימן קצ"ט כתב שם טעמים למה החמירו שם גם באיסור דרבנן

ומ"מ הכא עדיף די"ל כנכ"ה שלא להחזיק ממקום למקום ומרשות אדם זה לרשות אדם ושלא לבטל המעשה קנין וכמ"ש וגם בית יעקב על אבן העזר סימן ס"ח ס"ז כתב היכא די"ל כנכ"ה ברשות זה שנמצא ותלוי בזה ביטול מעשה הקידושין ואיסור תורה אמרינן כנכ"ה אפילו לקולא ואם כן כ"ש הכא דאיכא נמי רגל"ד

ומ"מ לחומר א"א נראה אם עדיין יום שנכתב בו הגט דאינו מוקדם יש לגרור הנגיעה ולתקן וליתן לה הבעל הגט פעם שניה ואף דכאן שהפסול בגוף האות ובתורף חמור מנגיעה אות לאות שיש כ"פ דאינו פוסל בגט ומ"מ כתבו רמ"א וחמ"ח דאין נתקן אחר חתימת העדים כיון דכבר חתמו על גט פסול כדאיתא בסימן קכ"ה ס"ו ואף דבג"פ שם ס"ק כ"ו וס"ק כ"ט וסק"ע כתב דב"י ומהריב"ל ומהרי"ל וב"ח ס"ל דיכול לתקן גם אחר שחתמו העדים אפשר רק בנגיעה אות לאות או בהארכת האותיות שצריך להאריך משא"כ הכא דגוף האות נפסל ולכאורה י"ל דוקא אם נעשה הפסול טרם שחתמו העדים החמירו שלא לתקן אחר חתימת העדים כיון שחתמו על גט פסול משא"כ אם נעשה הפסול אחר שחתמו דחתמו על גט כשר וכדומה קצת לדין תעשה ולא מן העשוי דאם נעשה בהכשר ואח"כ נפסל ואח"כ חזר ותיקן דכשר כמ"ש מג"א בסימן יו"ד סק"ט ובהגהות לבש"ר שם ועוד מצינו כה"ג בחו"מ סימן ל"ג לענין עדים דצ"ל תחלתו וסופו בכשרות דאם נפסלו בינתיים והדר נכשר כשר לעדות ומצאתי אח"כ בפ"ת על סה"ג ס"ק פ"ה הביא מן הגט מקושר שהביא כמה ראיות להכשיר התיקון אחר חתימת העדים אף דצריכין מקודם למחוק ונפסל הט לגמרי ולא חשוב מזויף מתוכו והפ"ת בס"ק פ"ז כתב דגם להסוברים דאין מועיל תיקון אחר שחתמו העדים דוקא אם נעשה הפסול קודם שחתמו אבל אם נעשה אחר שחתמו מועיל התיקון עיי"ש ואף דבלבוש כתב דאין מועיל התיקון אחר שחתמו משום שכבר נסתלק הסופר משליחותו הא לזה מועיל לעשות בציווי הבעל לסופר וכיון דאאת"ל גם בכה"ג אין מועיל תיקון אחר שחתמו מ"מ הרי רק מחשש מזויף מתוכו דמן התורה בע"מ לבד סגי ואם כן בכל הכהו טעמי שכתבתי יש לסמוך להקל וגם כיון דודאי מגורשת מן התורה הרי כבר יצאה מחזקת א״א וכמו שהובא באחרונים מן הר"ש במקואות היכא דודאי יצא מחזקתו מדאורייתא והספק רק בדרבנן תו ליכא חזקה ואף דבשעה שנולד הספק לפני התיקון היה הספק בגוף הגט ובתורף ואפשר הוי ספק דאורייתא רק אח"כ עשינו תיקון ונתגלגל לדרבנן ובזה גם ספק דרבנן לחומרא כמ"ש הש"ך בכללי ס"ס סקי"ט מ"מ כאן יש הרבה צדדים להתיר וכמ"ש ולא נצרכא התיקון אלא להעדפה לצאת מחזקת א"א ומאיסור תורה

ועיין ב"ש סימן קכ"ה סק"ח הביא מהב"י דאם כבר ניתן הגט חשוב דיעבד אפשר דשאני הכא דעדיין עוסקי בהכשרו דצריך לקרותו אחר הנתינה כמ"ש בסימן קל"ה ועדיין לא יצאה מן הב"ד בהיתר

והנה שני ת"ח אמרו כיון דמן הדין אין חיוב לקרותו אחר הנתינה אם כן כבר יצא בהיתר וכיון דיש במה לתלות שנתקלקל בחיקה תלינן וכן פסק התב"ש בש"ח סח"י בנאבד הסכין אחר שחיטה טרם שנבדק ואח"כ נמצא והוא פגום אם יש במה לתלות פגימתו הר"ז מותרת והוא מדברי הטו"ז וש"ך שם ובתב"ש שם ס"ק כ"ט קבע בה מסמורת כיון דקי"ל בנאבד מותרת הרי יצאה בהיתר וגדולה חזקה כזו והביא ראיות לדבר עיי"ש אך מה יענה להא דטבל ועלה ואח"כ נמצא בו דבר חוצץ אף שנתעסק אחר הטבילה באותו המין ואף דסמוך לטבילה בדק עצמו ועשה חפיפה כדין מ"מ לא עלתה לו טבילה כדאיתא ביו"ד סימן קצ"ט ובש"ך שם סי"א ס"ק ט"ז מהרבה פוסקים והרי התם נמי כיון שטבלה יצאה בהיתר והוחזקה לטהורה ואולי על זה סמך הטור והמחבר בסי' קצ"ט להתיר אבל הש"ך החמיר שם ובסי' י"ח ס"ק כ"ב סמך אהאי טעמא להתיר וגם א"ל דשאני בסכין