תשורת ש"י קנט

ובמהר"ם שי"ק חא"ח סל"ד תדע דאלת"ה כל שותף יטעון כן כדי לחלוק תו"ז שותפות

ומה שטוענים המועטין אשר מעיקרא גם הרוב הסכימו עמהם על תקנות אחרות ואח"כ החליפו הרוב ההסכמות אינה טענה כיון דהרוב חזרו אח"כ יכולים לבטל הסכמה ראשונה ועוד גם כל הקהל אין להם כח לעשות הסכמות שלא בהסכמות חכמי אונגרין שתקנו

ועוד שניהם מודים דמתנאי ההסכמות שאפילו יסכימו כל הקהל לא יהא מקוים רק אם יכריזו שתי שבתות בכל בתי כנסיות שבעיר ההסכמות ולא ימצא מערער רק המועט טוענים אולי באמת נעשה כך ובזה אינם נאמנים כיון דאם הוכרז הרי הוא במקום רואין ואיתא בב"מ דף פ"ג דאפי' טוען ברי נגד שמא ובא לפטור עצמו אינו נאמן אפילו בשבועה רק בעדים כיון דהוו במקום רואין

והנה המועני הביאו להם שו"ב ושו"ב הישנים צועקים ששו"ב החדש משיג גבולם וזה נודע ומפורסם אשר משיג גבולם בכמה הכנסות בכתיבת תנאים וכתובות ומי שברך על סעודה של נשואין ומכל בהמה שומן ודקין וכיון שכן שחיטת שו"ב החדש אסורה כמ"ש בעל התניא בתשובה ס"ט ושו"ת ד"ח ח"ב ס"ב וס"ז וסימן כ"ף ושו"ת בית שלמה חיו"ד סט"ז י"ז י"ח י"ט

ומה שטענו הרוב שהמועט גרמו להם היזק בהכנסת הגאבעלי מחמת שו"ב החדש שלקחו לעצמם ולקחו לעצמם הגאבעלי הדין גם כן עם הרוב אף דהוי רק גרמא ומבטל כיסו של חברו מ"מ בהיזק ברור ומצוי ועוד שנהנו המועט בחסרונו של הרוב חייבים להחזיר וכמ"ש בח"ס חחו"מ סימן קע"ח ועי' פני משה על ירושלמי פא"נ הלכה ג'

ועוד כיון דבררתי בתשובה אחרת דכל הקהל הן שותפין לעולם בעסקי הקהלה ומה"ט אינם רשאים לחלוק א"כ הרי שותף חייב אפילו רק גרם מניעת הריוח כדאיתא בחו"מ סימן קע"ו סי"ד ובנתיבות שם

ובחו"י סימן קנ"ז דציבור הוי כשותפין תוך זמן השותפות דאין צבור מתים כדאי' בתמורה ולכאורה דבריו סתומים ונראה כונתו כיון דמבואר בחו"מ סימן קע"ו סי"ט דאחד מהשותפים שמת בטלה השותפות אפילו תוך זמן שקבעו א"כ לא ימלט בצבור שלא ימות אחד מהם ובטלה השותפות לזה כתב דשאני צבור דאין צבור מתים ולעולם אין יכולים לחלוק דכלל צבור חיים וקיימים ועיין שו"ת בית שלמה חיו"ד תשובה י"ט דכתב דאפילו בני כפר שהיה להם שו"ב עם בני עיר אין יכולים לחלוק וליקח להם שו"ב אחר והשו"ב האחר חשוב מסיג גבול שו"ב הישן

והנה הרבה רבנים כתבו שאסור לאכול משחיטת השו"ב החדש כי כן תקנו חכמי אונגרין שכל קהל אשר לא יכנסו תחת דגל ארטאדאקסין והסכמות שלהם יהא שחיטת שו"ב שלהם אסור וכאשר הביאו שו"ב אותם המועט שלא רצו לכנוס תחת הסכמת הרוב הקהל להיות תחת דגל אורטאדאקסין עמד הרב וב"ד ואסרו שחיטת השו"ב מכח גדר הרבנים ועוד שנכנס בלא רשות הרב וב"ד ומשיג גבול שוחטים הישינים הנה כבר הבאתי לעיל כיון דמשיג גבול אסורה שחיטתו ואיסור מוסיף מחמת איסור הרב שלא רצה ליתן לו רשות ועיין בשו"ת ברית אברהם חיו"ד סימן ב' אות ט"ו בהג"ה דכל שוחט שגזרו עליו ב"ד שלא ישחוט מחמת איזה חשש רינון ועבר ושחט דיש לפוסלו מה"ט לחוד דהאיך יעבור גזרתם וגם כיון דעבר על גזרתם לא גרע מלא סר סכינו קמי חכם מדינא דתלמודא דהבשר טרפה כיון דאבד חזקת כשרות שלו עיי"ש והובא בקיצור בפ"ת ליו"ד סימן ח"י הרי אף דמחמת חשש הרינון לא היה שחיטתו אסורה מ"מ כיון דגזרו הב"ד שלא ישחוט ועבר גזרתם הבשר טרפה כ"ש כאן דהרבה רבנים כתבו עליו איסור ושפיר עבד הרב דגזר עליו שלא ישחוט וכל שכן שבפירש אסרו הרב וב"ד בצירוף הקהל הבשר משחיטתו דחל גזרתם ואיסורם

וכן מבואר בנוב"ת סימן מ"ח ויותר מזה מבואר בשו"ת תפארת יוסף תשובה וא"ו דשו"ב שבא לעיר לשחוט בלתי רשות הרב דאם הב"ד גזרו עליו שלא ישחוט שחיטתו אסורה כנבלה ובפרט שהחציף לבא לעיר נגד הסכמת הרב להסיג גבול השו"ב עיי"ש וכ"כ בשו"ת כתב סופר דיש כח ביד הקהל וכ"ש מרא דאתרא בצירופא לאסור שחיטת השוחט שלא הורשה מהרב והאיסור רובץ על השוחט ועל האוכלים משחיטת העובר ואיסור גמור הוא וכמ"ש בתב"ש סי' ב' בשמ"ח סמ"ב

ועיין בשו"ת מהר"ם מרוטן בורג בסוף הספר ז"ל אם פוסקין בני העיר תקנת עניים או תקנה אחרת והרוב מתרצים בדבר והן מן ההגונים אין האחרים רשאין לבטל התקנה ואין לו לדחות שלא יכנס בתקנת חבירו כ"א עפ"י ב"ד כי אין ב"ד לישב כי הכל לפי ראות טובי העיר כמנהג הקדמונים או כפי צורך השעה וכו' מכל אלו שכתבתי יש חרם מתקנת קדמונים עכ"ל ובקונטרס עין משפט הנדפס כתבתי עוד לבטל דעת המערערים על פסק זה ועיין לקמן סימן ש"ג

רצד

שאלה גט שאחר הנתינה להאשה קראוהו ונמצא בו קו נמשך בראשי השי"ן מאחד לראש השני והקו דק שתינוק דל"ח ול"ט מכיר שהוא שי"ן ואומר המסדר שהיה הגט יבש ונזהר לכפלו בלא דחק אך האשה דחקתו כשנתנה לתוך חיקה

תשובה הנה כיון דאנו רואין שנשתנה השי"ן ואין לה צורת שי"ן שהם צ"ל ג' ראשין נפרדין מה יועיל היכר תינוק וכמ"ש מגן דוד ר"ס ל"ו אך לפימ"ש מהרי"ק שרש ע"א לענין רגל ה' וק' שנוגעין בגג דמועיל היכר תינוק במקום עיגון לפימ"ש בשו"ת הרשב"א דלא בעינן בגט כתב אשורית אלא בכל כתב כשר כ"ש וכ"ש שיש להכשיר אם הרגל מחובר לגג דאין לך אדם שיקרא אותו חי"ת אלא ה' עיי"ש אם כן י"ל כיון דקו החיבור דק מן הראשים ניכר לכל שהיא שי"ן ולא גרע משאר כתב ועיין פנ"י ח"ב בחלק אהע"ז סימ' פ' בנדבק אחר הכתיבה וחתימה קו דק בשם יוסף מתחתית היו"ד לוא"ו דכשר דיעבד אם ניתן כך ואף לכתחלה ע"י גרירה ע"י אחר

ועוד כיון דיש לתלות בדחיקת האשה ולפני הנתינה נקרא והיה טוב יש לנו לתלות כמ"ש בטו"ז ביו"ד סימן נ"ג סק"ט ומג"א סימן תס"ז סקע"ז דאם יש במה לתלות תולין לקולא ולא מיקרי ספק עיי"ש אם כן גם בלא חזקה דמעיקרא יש לתלות כיון דלא מיקרי ספק וכאן עדיף דיש לגט חזקת הגוף לומר דלא נתקלקל עד אשר דחקתו בחיקה ולא מעיקרא לכן אף דיש חזקת א"א מ"מ הוי חזקה נגד חזקה