תשורת ש"י קנו

שיפול על ראובן בלא רשות ב"ד ושמעון אין מאמינו לראובן שזייף בנו החתימה גם טוען שבאמת לוה המעות מן הבאנק והוא לא אמר להבאנק לעשות ההוצאות רק בעצמם כדי לגבות המעות מן ראובן עשו ההוצאות

תשובה לולא כתב הודאה שנתן ראובן לשמעון י"ל דנאמן ראובן שהחתימה שעל וועקסיל ראשון מזויף וישבע ואף דמוכרח לשלם להבאנק ובא להוציא משמעון ובו"ש לאו ברי עדיף מ"מ זה הוי ברי שלא נתחייבתי לך והמעות שלקחת מן הבאנק עליך לפרוע ותפיסה שלך לא מהני בלא מגו כהנהו עזי דאכלי חושלא אף דהתם לא תפס מעות רק תופס העזי בתורת משכון מ"מ גם בטוען על גוף החפץ שהוא שלו ותפסו אפילו רק בחד סהדא כיון דלית לו מגו מחויב להחזיר כנסכא דר' אבא בב"ב דף ל"ד הרי דלעולם הוי התופס בלא מגו הממע"ה וה"נ מלבד דלית לו לשמעון מגו דהרי חזינן מכח הוועקסיל זה נתפס אלא גם מגו מה יועיל לשמעון כיון דטוען שמא וכל מה דמוכרח ראובן לפרוע להבאנק מחמת דלקח שמעון מעות מן הבאנק על אותו וועקסיל והבאנק גובין המעות מן ראובן בעד שמעון שנתן להם הוועקסיל ע"ד כן הוי כתפס שמעון מראובן

אך כיון שנתן ראובן כתב הודאה לשמעון שחייב לשמעון המעות שנתערב בעדו על וועקסיל שני כדי ליפרע להבאנק הרי הודה שחייב ואין חתימתו מזויף גם הודה שההוצאות שעשו הבאנק לעצמם עשו לגבות החוב ולא בערמת שמעון דאם ל"כ הרי מוטל ההוצאות על שמעון ומה שלוה שמעון מעות על וועקסיל שני לשלם להבאנק ההוצאות אינו חייב ראובן ועוד נתן כל דת"נ לשמעון והרי טוען ברי דלא עשה ערמה עם הבאנק

ואף דטוען ראובן דאנוס היה כי לא היה לו אז מעות לפרוע והיה הבאנק מרבין עליו עוד הוצאות והיו מוכרין נכסיו על ליסנוציא בזול הרבה אינו טענה כי היה יכול לישבע שהחתימה מזויף וגם בדא"ה היה פטור ומה דטוען שאז היה נתפס בנו אינו אונס כמ"ש רשב"ץ בח"ר שאלה א' לענין שאנסו לאב לגרש אשתו וא"ל יהרגו בנו ל"ח אונס לבטל הגט ואף שהב"י באה"ע סי' קל"ד כתב עליו ותמהני עליו האיך יעלה על הדעת שממון יהא חמור מחיי בנו י"ל דתמיהת ב"י רק אם ירצו להרוג בנו וגם לא פשע בנו משא"כ הכא דירא רק שיתנו לבנו בתפיסה וגם איהו דאפסיד אנפשו שזייף חתימתו ויצא מכלל לא חצוף אינש לזייף והחוב סך גדול מאן מסהיד דיתרצה יותר מתפיסת בנו הפושע ליתן בחנם סך גדול לצאת נקי מנכסיו ואם ככה יעשה אפשר יביאנו בנו למות ברעב ואף דריב"ש סי' קכ"ז כתב אף אם נאמר שהאונס הנעשה לאב הוא כמו אם נעשה לבן דומיא להא דאמרינן פ"ד דנדרים דנדרי אונסין היינו אם חלה אביו עיי"ש מ"מ הרי מסופק הריב"ש בזה ולא כמו שכתב הב"מ ריש סימן קל"ט דריב"ש החליט הכי וכבר ראה רשב"ץ ראיה זאת ודחהו ועוד נ"ל בשלמא הא דנדרים דנוגע רק לאיסור עצמו נאמן לעצמו שזה חשוב אונס לגביה כמו סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל דנאמן לפרש דבריו משא"כ כשהוא נוגע לחברו לגרום היזק לחברו אינו נאמן וכה"ג כתב הריב"ש הובא ברמ"א יו"ד סי' רי"ח ס"א וברדב"ז ח"ג סי' ת"י ויל"ע בזה ממ"ש הש"ך ביו"ד סי' רל"ב ס"ק כ"ה ומ"מ התם נמי כתב הרשב"א משום דאחותו חולה ומתרת עצמה למיתה אם לא ידור ואין לך אונס חזק ונגלה מזה והש"ך כתב התם משום שידענו באונסו וא"כ הכא דאינו אונס חזק ונגלה ואפשר ממונו חביב עליו מתפיסת בנו הפושע לא מהימן לומר אנוס הייתי דהא צריך עדים שהיה אנוס

וגם הרמ"א באה"ע סימן קל"ד הביא דעת רשב"ץ יכתב ויש מחמירים דחשוב אונס הרי עשאו מחלוקת ולא עוד אלא דמשמע דדעת החולקים רק משום חומרא דא"א אם כן הכא דשמעון אינו בא להוציא מראובן כלל אלא ראובן מוכרח לפרוע ולהוציא הוועקסיל שלו מיד זה שבידו הוועקסיל ואח"כ תובע משמעון להחזיר לו ובמחלוקת הפוסקים מהני גם תפיסה בעדים וי"ל קי"ל דאין זה חשוב אונס והכתב שנתן ראובן לשמעון בתוקפו וגם שהביא רבצ"א בסימן ט"ז ראיה דאם אנסו לבנו או לאביו חשוב אונס מהא דאמר בפחז"ה מודעא דמאי אי דגיטא או מתנה גילוי מלתא בעלמא עיי"ש אינו ראיה רק אם מסר מודעא הרי גילה דעתו דעושה מחמת אונס זה דחשוב אצלו אונס דאל"כ לא יתן המתנה או הגט ולא ימסור מודעא אבל כשלא מס"מ י"ל באמת אפשר לא מחמת אונס זה עשה ולא חשוב אצלו אונס

ואם מודה שמעון שנעשה ערמה עם הבאנק אלא טוען דנתפשר עם ראובן שישלם ראובן ההוצאות ובעד זה ימציא לו מעות לשלם הקרן ויתערב בעדו גם זה טענה כיון דראובן היה נצרך למעות לשלם הקרן מיד ואם לאו ימכרו נכסיו אפי' לפי ד"ת אין לראובן רק שלשים יום אם כן אגב זוזי גמר ומתחייב והוי כמכר באונס דא"ל מס"מ הוי זביני ומותר ליקח שכר בעד ערבות כדאיתא בטו"ז יו"ד סימן ק"ע סק"ג ונפילת בעלי בתים שכיח ולא היה שמעון מקבל ערבות והיה נוגשו שישלם מיד בעוד יש לו ממה לשלם

ואפילו היה ראובן מס"מ שמודה שחייב ההוצאה ומקבל עליו לשלם מחמת דדחוק למעות לשלם הקרן מה לו לשמעון בזה הא לא מחויב להמציא לו מעות ולקבל ערבות בעדו ול"ד למכר באונס וקבל דמי המכר ומס"מ דהתם לא ביקש המוכר מעות מהלוקח ואח"כ מחזיר לו מעותיו משא"כ הכא דביקש ראובן שימציא לו שמעון מעות ויקבל ערבות בעדו ובמה דעכשיו מחזיר לו הקרן אינו משלם לו שכר הערבות

רצב

ששאלת ראובן מכר פרה מבכרת לגוי להפקיע מבכורה ונטל פרוטה ואח"כ מכרה ראובן לשמעון ואמר לו שכבר מכרה לגוי וא"צ למוכרה וכעת ילדה זכר ונסתפק אם בטל המקח ויכול שמעון לחזור מחמת שראובן מכר לו דבר שאינו שלו גם הטעהו דסבר שנמכרה כדינו ועתה נודע לו דהוי ספק בכור כיון דלא נעשה רק קנין כסף

נ"ל די"ל אפילו מכרה ראובן לגוי בכסף ומשיכה להפקיע האיסור ושוב מכרה לשמעון מהני המכירה לפמ"ש בהגמ"ר פ"ק דב"מ אהא דמה שאירש מאבא מכור לך ומה שתעלה מצודתי מכור לך דלא קנה משום דספק אי אתי לידיה לא סמכה דעתיה.