תשורת ש"י קלא

ר"פ האומר וגרמא בניזקין וכ"ד שחייב בד"ש אלא דהוקשה לתוספת דהא דמרחיקין לא תלי טעמא בד"ש ותרצו משום דאומנתו בכך ופסק לחיותיה אסור לכתחלה מדינא אבל ודאי אינו יוצא בדיינין כיון דצייד ראשון עדיין לא זכה בהדג גם במקו"ח סימן תמ"ח סק"ה השיג על המ"ב

ובמהרי"ט בחידושי קידושין ר"פ האומר פירש מ"ש חוספת הנ"ל ומכאן נראה להר"ר יצחק שאסור למלמד דהיינו דילפי מהא דמרחיקין מן הדג משום דראשון טרח דה"נ מלמד ראשון שכבר הוא בביתו ומסתמא טרח תחלה עם התלמוד עיי"ש ואם כן חזינין אף דדמי להא דדג דיהיב סייארא מ"מ כתבו דאם בעל הבית אומר אין רצוני במלמד ראשון מותר למלמד אחר להשכיר עצמו לו

ועיין שו"ת ב"א חחו"מ סי' כ"ו בד"ה ואם כן נראה דק"ו הדברים דמוכח להדיא דלא כשו"ת בית שלמה הנ"ל

רסד

ראובן קנה קרקע משמעון ונתן לו ראובן חצי דמי מכירה ונתן לו שמעון כתב שמכר הקרקע לראובן וקבל חצי דמיו סך כך ולכשישלם כל המעות מחויב ליתן לראובן שטר שיוכל להעלות בגרונד בואך צוא טאבלירין אח"כ רוצה ראובן לחזור בו מהמקח ותובע מעותיו מחמת שעדיין לא נתן לו שמעון עיקר הכתב צוא טאבלירין והוי כאתרא דכתבי שטרי דלא קנה בכסף לבד

נ"ל דא"י להוציא חצי דמי מכירה שנתן לשמעון דהא מבואר בפ"ק דקידושין דף כ"ו בפרש"י דכיון דרגילי בהכי לא סמכה דעתיה דלוקח עד דנקיט שטרא עכ"ל והיינו דירא שיחזור בו המוכר וכ"כ הריטב"א שם משום שאין אדם מוכר קרקע אלא מחמת אונס דדחיקא ליה שעתיה ודלמא לא מצטרכי ליה הכהו זוזי עכ"ל וכן מוכח משו"ת הרשב"א סי' אלף רכ"ו שכתב דבמוכר שדהו מפני רעתה קני בלא שטר ומשום דסמ"ד דלוקח דלא יחזור בו המוכר וכ״כ הריב"ש סי' רע"ו הובא בשו"ת רב"א סי' י"ח דלא סמכ"ד דלוקח דאומר עתה יחזור בו המוכר והלואי שישיב לי מעיתי עכ"ל ואם כן כאן דנתן לו המוכר כתב שמחויב ליתן לו שטר צוא טאבלירין דא"י המוכר לחזור מליתן השטר דהא נתחייב לו בכסף ובשטר ויותר מזה מבואר בחו"מ סי' רמ"ג ס"ט אם אמר למקבל עצמו זכה ואכתוב לך שטר א"י לחזור מלכתוב השטר עיי"ש כ"ש הכא דנתחייב לו בכסף ושטר דיכול לחייב עצמו גם כשאינו חייב כדאיתא בחו"מ סי' מ"ם ואף בדיניהם בכה"ג יכול לכופו ליתן לו שטר צוא טאבלירין דעכשיו הטיבלאציא אין מחוקי המלך לבטל הקנין רק אם קדם אחר וקנה או הלוה מעות ועשה על הקרקע טיבלאציא אזי זכה האחר דתקנה היא לטובת המדינה כיון שלא נכתב בגרונד בואך על הראשון לא יפסיד השני שהעלה בגרונד בואך מקחו או חובו אבל כ"ז שלא נכתב בגרונד בואך על אחר יכול לוקח ראשון לכופו בדיניהם למוכר שיתן לו שטר צוא טאבלירין כיון שקיבל ממנו דמים על המכירה ונתחייב לו בכתב ליתן לו שטר צוא טאבלירין ואדרבה נידון המוכר בערכאות כגנב אם מכר לאחר אחר שמכר לראשון אף שלא נכתב עדיין בגרונד בואך על שם הראשון ואם כן שפיר סמר"ד דלוקח בכתב ראשון ומהרי"ט ח"ב חחו"מ סי' ס"ו הביא ממהריב"ל ח"א סימן פ"ח דהיכא דנשבע מוכר לכתוב לו שטר סמכ"ד דלוקח מיד דודאי לא יעבור על שבועתו ויכתוב לו בכל עת שידרשנו עוד כתב שם מהריב"ל דיש בידו טענה דלית נגר ובר נגר דיפרקיניה דאם נשבעו זל"ז שלא לחזור בהם סמכ"ד דלוקח אלא שמפקפק משום כיון דמ"מ אין מחויב שבועתו לכתוב לו שטר וכל שלא נכתב השטר לא סמכ"ד דלוקח עיי"ש ולפימ"ש בשם רשב"א וריטב"א וריב"ש דהא דלא סמכ"ד דחושש שיחזור בו המוכר י"ל כשנשבע מוכר שלא לחזור בו סגי דסמכ"ד דלוקח ולכאורה נראה אפילו בלא שבועה אם המוכר קיבל כסף וקיבל עליו בע"פ ליתן שטר דמחויב ליתן שטר וב"ד כופין אותו אלא די"ל כיון דיכול מוכר להכחיש ואפילו נעשה בעדים שמא ימותו או ילכו למדה"י או יטעון חזרתי ולקחתיה ממך משא"כ ביש ללוקח שטר ראיה שטרו בידו מה בעי ואפשר לומר דה"ט באתרא דכתבי שטרא לא סמכ"ד דלוקח בלא שטר ומה תלוי זה ברגילין לכתוב שטר אלא דזולת המנהג כיון שקנה בכסף תו אין המוכר יכול לחזור וסמכ"ד דלוקח רק יכול להכחיש שלא מכר ולוקח דנתן לו מעות לא חשש שיעיז נגדו לומר לא מכרתי לך אך במנהג לכתוב שטר דמסייע המנהג למוכר יכול להעיז דהרי יאמר אם איתא דמכרתי לך היה לך ליטול ממנו שטר לכן לא סמכ"ד דלוקח דיהא נראה לוקח לשקרן כדאיתא בחו"מ סי' ש"ל ס"ה בשיש הכחשה בין שכיר לבעה"ב הולכים אחר מנהג המדינה אפילו יש לאידך מגו ואם כן הכא דיש ללוקח שטר ראיה אין המוכר יכול להכחישו לכן נ"ל דאין לוקח יכול להוציא המעות שנתן למוכר מכל הלין טעמי דנהי דמבואר בש"ס דבאתרא דכתבי שטרי לא סמכ"ד דלוקח דאמדוהו חכז"ל שלא סמכ"ד ולכן לא הוי דברים שבלב אבל כיון די"ל דה"ד בלית ללוקח שטר כלל אבל כנ"ד אין אומדנא ברורה דלא סמכ"ד דלוקח אף דיאמר עכשיו דלא סמב"ד הוי דברים שבלב ומאן מוכח דגם כה"ג אחז"ל דלא קני להוציא ממון ממוכר בלא ראיה ברורה ואף דהתנה לוקח בשעת נתינת הכסף ע"מ שיתן לו המוכר שטר צוא אבלירין הרי המוכר רוצה לקיים התנאי והרי בכל תנאי הדין כן אם התנה על מנת שתעשה לי כן א"י לחזור בו אם אידך רוצה לקיים התנאי כדאיתא בקידושין פ' האומר דף סמך

רסה

ע"ד שאלתו כעת שנתבטלו הרעגאלין. ויצא מהממשלה להשכיר כמו אקצוס שיטול השוכר ט"ו צ"ל מכל מדה יי"ש מהמוזגים דהיינו השענקרס אם מי שהיה מחזיק ע"ע הרעגאל יש לו חזקה ומשום ועשית הישר והטוב או משום עני מהפך בחררה אין להשיג גבולו תשובה עיין רדב"ז ח"א סי' תי"ג בראובן הדר בבית ישמעאל ויש לו בה חזקה כפי התקנה ומת הישמעאל ונפל הבית למלך והלך שמעון לקנות הבית מהמלך ומסיק כיון שנפל הבית למלך אבד ראובן חזקתו שהרי אם היה המלך רוצה להשכירה לשמעון כלום היה ראובן י"ל למלך יש לי חזקה בבית או כלום היה יכול לדחות את שמעון מלשוכרה מחמת התקנה כיון דדינא דמלכותא דינא את"ד וכן במבי"ט ח"א סי' קצ"ד ומהרי"ט ח"א סי' צ"ה והובאו במ"ש סי' רל"ז כ"כ ורדב"ז בסי' קנ"ט שם כתב תחלה ג"כ