תשורת ש"י קטו

משום דלא פירש גם קנין ל"מ דל"ש לומר מגופה קנו מידו

רמח

שאלה ראובן היה לו עשרה חביות יין ובא שמעון וקנה ארבע חביות ורשם החביות ובא אח"כ לוי לקנות כל העשרה חביות ולא ידע שכבר קנה שמעון ד"ח ואמר לו ראובן שמכר כבר ד' חביות ונסוג לוי ולא רצה ליקח ששה הנשארים או אפילו ליקחם כולם וכראות ראובן כן חזר ממה שמכר לשמעון ועמדו לד"ת ופסקו לו מש"פ וקבל המש"פ ואח"כ מחזר ראובן על לוי לקנות כל העשרה חביות ונבוך לוי ונפשו בשאלתו אם זה כעני מהפך בחררה מה שכבר פסקו ראובן ושמעון המקח על ד"ח ואפשר אם לוי לא יקנה יתן ראובן הד"ח לשמעון תשובה נ"ל מאחר דקם דינא ונפטר ראובן משמעון כבר אסח שמעון דעתו מאותו מקח וכה"ג כתב התה"ד בסי' ש"י והובא בחו"מ סי' רס"ח ואף דהש"ך דחהו חזר ונראה בנתיבות בדיני תפיסה אות כ"ה ול"ל דשמעון עומד ומצפה דראובן יעשה תשובה דא"כ צא ופרנס הא דסתם גנבה בגנבי ישראל או סתם גזלה לכל מר כדאית ליה דהוי יאוש בעלים ועתוס' בפרק השולח דף ל"ג בהא דנזיר ששתה יין והתרו בו אל תשתה אל תשתה דלוקה שמנים דלא הוי התראת ספק שמא ישאל על נזירותו דמוקמי ליה אחזקתו דהשתא ואם התם דילקה בכפלים כ"ש כאן דמורה לא יעלה על ראשו מדינא ודיינא

עוד טעם אחר כיון דראשון רצה רק במקצת ולו רוצה בכולו חשוב הפסד למוכר למכור במקוטעין וכמ"ש באבקת רוכל סימן קי"ט וז"ל כיון שלא קנה שמעון רק כל הבית ובכללו המאגאזאן והבר מצרא רוצה לקנות רק המאגזאן לית ביה דינא דבמ"צ דהא רעה למוכר למכור ביתו למקוטעין ואולי לא ימצא מי שירצה החלק האחר או לא ימצא שיקנהו בערך שעולה לו כשמוכר כל הבית ואפילו אם ימצא בהמשך קצת זמן כיון שאיני מוצא בשעתו הפסד הוא לו וכיון דאפשר שיגיע הפסד למוכר לית ביה דינא דבמ"צ את"ד ומהר"ם שבמרדכי פחזה סימן תקנ"א כתב כונו דלא תקנו חכז"ל דין בר מצרא היכא דאפשר יגיע הפסד למוכר כן לא תקנו דין דעמב"ח א"כ ה"כ בנ"ד והרי קמן דחזר המוכר ממכירת הד' חביות וקיבל מש"פ מחמת שאינו רוצה למכור למקוטעין וגם בח"ר ריש פרק האומר מביא ראיה דבמתנה ליכא משום עמב"ח מדינא דב"צ

ועוד יש לסניף כי מצינו בדין בר מצרא אם מוכר שדהו מפני רעתה דעת רמב"ם ור"ח ות"ר אפילו באו לוקח ובר מצרא לקנות רשאי למכור לכתחלה ללוקח שאינו בר מצרא מפני שלפעמים אפשר יגיע הפסד למוכר אם יצטרך לימלך בבר מצרא ימלך הלוקח השני מלקנות או בא הדבר לשהיית עחו"מ סימן קע"ה סמ"ג ושם בפ"ת ונ"צ סמ"ב והנה השבו"י ח"ב סי' קע"ח דמכירות יין לית בו דין דעייל ונפיק אזוזי דהוי כמוכר מפני רעתה והמשפט שלום סימן ק"צ הביא מחכ"א דנעלם מהשבו"י דברי הנ"י דמוכח גם ביין שייך דין דעו"נ אזוזי ולי נראה דלעומתו יש ראיה מפרש"י בב"מ דף ע"ז ע"ב בד"ה האי גברא דזבן חמרא פרש"י חמור וכתב מהר"ם דמה שכתב הנ"י דחוק לומר דנתכוין רש"י לזה ולכן פירש דס"ל לרש"י דדין זה דעו"נ אזוזי ל"ש רק במידי דשייך לומר שהיה חביב על המוכר ולא מכר אותו אלא משום דזוזי אנסוהו כגון בהמה וכלים וקרקע אבל ביין העומד למכור לא עיי"ש וסברא טובה הוא אך לזה צריך ראיה ומי הכריחו לרש"י לפרש חמור ולא יין אבל להשבו"י דהביא ראיה מפע"פ דף קי"ג דמכירות יין הוי כמוכר מפני רעתה דברי רש"י מאד נעלה וכיון דיליף מהר"ם שבמרדכי הנ"ל דין עמב"ח מדינא דבר מצרא ה"נ י"ל כמו דמוכר מפני רעתה ליכא דינא דבר מצרא ה"נ ליכא משום עמב"ח

רמט

ומה ששאל אותי השואל על מה שכתבתי בערך ש"י על חו"מ סימן רל"ז דאם עבר וקנה מה שאחר הפך בו לא מתקן בחזרה כיון דכבר זכה הוא ופנים חדשות הוא עתה דזה נגד מ"ש בב"י חו"מ סימן קפ"ג וז"ל כתב בה"ע בשלישות ממון לראש ישיבה ראובן דא"ל לשמעון אית זבינתא בדוך פלן זיל וזבנה ביני ובינך ואזל וזבנה שמעון וא"ל ראובן פלוג לי וא"ל שמעון לא פליגנא אי לא שקיל שמעון זוזי ודברים הוא דהוה ביניהון והשתא קמהדר ביה מודיעון ליה ב"ד ענשא דקעבר אדכתוב הין צדק שיהא הן שלך צדק עכ"ל הרי דיכול לתקן עתה בחזרה השבתי דיכ"ד למה השמיטו זה דמודיעון לו בש"ע המחבר והרמ"א אך לפי מ"ש בש"ע שם ס"ד אם קנייה שמעון סתם הוי לשותפות זולת אם פירש לפני הקניה שקונה רק לעצמו א"כ איך קאמר דהשתא קמהדר ביה דמשמע השתא כשאומר לא פליגנא עמך והא תליא רק בחזרה קודם שקנהו ועכ"פ ה"ל לבאר דיש חילוק דין בזה דהא בהשאלה לא נזכר שכבר חזר שמעון לפני הקניה וקנה לעצמו אע"כ צ"ל דס"ל דאם קנה שמעון במעותיו אפילו לא קנה בפירש לעצמו מ"מ אין מעותיו קינה לראובן ויש בזה מחלוקת הראשונים כמבואר במח"א הלכות שלוחין ושותפין וכיון שכן לא נ"מ אם חזר שמעון לפני הקניה או לא רק כל ישעו וכל חפצו של ראובן שיעמוד שמעון בדברו לחלוק עמו אח"כ ומבואר בא"ע סי' ל"ח ס"י באמר ע"מ שירצה אבא וכששמע אמר שאינו רוצה אם חזר ואמר הן נתקיים התנאי וה"נ ישנו בחזרה לקיים דברו דעדיין לא עבר מידי דאפי' בלא חזרתו היה נקנה תחלה לו לבדו והשתא אתי דיבור ומבטל דיבור לכן מודיעון אותי שעובר בהן והש"ע דפסק דתליא בחזרתו לפני הקניה א"כ ממ"נ אם חזר בו לפני הקניה ופירש דקונה לעצמו כבר עבר רכה לעצמו דהא ראובן אמר לו שיקנהו לשותפות ואם יחזיר לו עכשיו הוי מכירה חדשה ואם לא קנה לעצמו יורדין לנכסיו ונותנין לראובן החצי ואין נ"מ בהודעה כלל לכן השמיט אותו בש"ע

ועוי"ל דלכאורה תקשי ממ"ש תוספת בב"מ דף קט"ו בסד"ה וחייב שכתבו כיון שהיה שוגג שאם היה יודע שהוא אסור לא היה חובלו ה"ל זכיה בטעות וחוזרת עיי"ש א"כ ק"ו גברא רבא כרבי אבא ואיך אמר בר"פ האומר זבינא לא מזבנינא לה דארעא קמייתא הוא ולא מסמנא מלתא הא קנייתו היה בטעות דאלו ידע שר"ג הפך בה לא היה קונהו דעמב"ח נקרא רשע וא"כ לא צריך למכור שלו כלל וארעא קמייתא דלא מסמנא למוכרה כשכבר קנהו וצ"ל לפימ"ש מהר"ם שבמרדכי פחז"ה הנ"ל סי' תקנ"א דדין עמב"ח תקנתא דרבנן וכ"כ בארעא דרבנן