עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתשורת ש"י

תשורת ש"י קח

Teshurat 108 · תשורת ש"י · free full Hebrew text

Open in the reader →

אך נראה ראיה דצריך לעשות הקשר סמוך לנקב ממנחות דף ל"ט דאמר רבה ש"מ קשר עליון דאורייתא דאס"ד דרבנן מה איצטרך למשרי סדין בציצית וכתבו תוספת ל"א פי"ה קונטרס דפירש קשר עליון סמוך לכנף אבל קשר שאחר הגדיל כיון שרחוק מן הטלית משום ההוא לא הוי כלאים ובחידושי רשב"א שם הביא לשון הקונטרס וז"ל קשר עליון דאורייתא היינו הך דסמיכי לטלית דאי דרבנן למה לי למשרי סדין בציצית משום ההוא תחיבה דתחב חוטין בסדין לאו תכיפה הוא ומשום הקשר שאחר הגדיל כיון דמרוחק הוא מן הטלית מעקרו דהיינו ראש המחובר לטלית לא הוי כלאים עכ"ל הרי דלשון זה צריך שיהא הקשר בראש המחובר לטלית וא"כ בשלמא בט"ג עושין הקשר בראש המחובר לטלית בשפת הטלית אבל בט"ק דעושין שני נקבים אם לא יעשו הקשר סמוך לנקב נמצא ראש המחובר לטלית אין לו קשר ואינו כלאים בצ"ו אבל התניא לאו מה"ט אתי עלה דהא אמר כדי שיהא הקשר ראשון למעלה מקשר אגודל והנה מדכתבו הטוש"ע דתחלה יקשור ואח"כ יכרוך הרי חששו ללשון שני שכתבו תותפת בשם רש"י דקשר עליון שאמר רבה היינו בראש המחובר לטלית קודם שיכרוך וכ"כ בביאור הגר"א בסי"ד ס"ק מ"ד אם כן צריך לעשות הקשר סמוך לטלית שתהא מחובר לטלית ממש ובט"ק היינו אצל הנקבים ממש ולשון ראשון שברש"י אינו מוכרח דס"ל דגם קשר שאינו סמוך מועיל די"ל נהי דהקשר אינו סמוך לטלית מ"מ הגדיל שכורך מצטרף לקשר שמחזק החיבור וכמ"ש בדג"מ יו"ד סימן שי"ן וחשוב כתכיפה אחת וע"כ אף דקשר אחר הכריכה מ"מ מתחיל החיבור סמוך לטלית ע"י הכריכה משא"כ בט"ק אם מרחיק מן הנקבים הרי אין קשר ואין גדיל סמוך לטלית

רלא

ששאל גט שנמסר לאשה ונמצא שינוי בשם המגרש באופן דפסול מדרבנן דכתב רמ"א סי' קי"ט ס"ו דיכול לגרשה בע"כ אם יכול לגרשה בע"כ ע"י שליח כיון דדעת הנו"ב דגט בע"כ ל"מ ע"י שליח דהוי כתופס לבע"ח הנה כיון דצריכה גט שני רק מדרבנן ודאי נוכל לסמוך על האחרונים החולקין על הנו"ב אך בלאה"נ הרי כתב בשו"ת הרא"ש כלל מ"ב היכא דדינא דיכול לגרשה בע"כ אם תמאן לקבל ימנע ממנה שאר כסות ועונה עיי"ש והובא בחמ"ח סי' ע"ז סק"ג עיי"ש ואם כן לא גרע מארוסה דמודה הנו"ב דיכול לשלוח לה גט בע"כ כיון דאין לה עליו חיוב שכ"ו כמבואר בנוב"ת סי' ק"י אח"כ מצאתי בחידושי אנשי שם סי' קפ"ו דיכול לגרשה ע"י שליח בעל כרחה

רלב

ומה ששאל בנקרא וחותם הערש או מעכיל בעין איך לכתוב בגט נראה שלא לשנות מחתימתו שלא נכניס עצמינו בחשש פסול דיעבד שכתב הטו"ז בשם יהודא אף דח"ס בח"ב אבן העזר תירץ דברי תשובה מאהבה לכתוב הירש אף דנקרא וחותם הרש מ"מ בח"ס עצמו שם סי' קט"ז כתב דעשה מעשה לכתוב הרש חסר יו"ד אם נקרא וחיתם כן ומ"ש בסי' כ"ה נדחק לתרץ מ"ש בשו"ת תשובה מאהבה ואשנויי דחיקא למה לנו לסמוך דודאי אם כתב הערש או מעכיל כמו שנקרא וחותם אין חשש לכ"ע כנ"ל דלא כמ"ש באה"ש בש"א אות ה' סקי"ד

רלג

שאלה ראובן ושמעון שכרו עסק וחתמו על שטר השכירות בערכאות ואח"כ שכר שמעון מראובן חלקו והחזיק העסק לעצמו ומחמת שנכתב שטר השכירות של רו"ש בערכאות וראובן חתום הראשון הוטל מס על ראובן ותובע משמעון מחמת שהוא נשאר בהחזקת העסק יחזור לו המס. נ"ל דזה דומה להך דחו"מ סי' שס"ט ס"ז דמלך שגזר כל מי שימצא בשדה בשעת הגורן הוא יתן המס שעליה אף שאינו בעל השדה דגובה ממנו המלך והוא חוזר ונפרע מבעל השדה ה"נ דין המלך מי שנמצא כתוב אצלם שכירות העסק על שמו יפרע המס והפורע יגבה מהמחזיק ודומה נמי להך דסי' קכ"ח ס"ב בהג"ה דין דמלמד שהיה אצל בעה"ב דכתב הטו"ז שם דהוי כנתערב בעה"ב בעדו כיון דבדיניהם אזלו בתר בעה"ב שהחזיק המלמד ה"נ ידוע שפוסקים בערכאות המס על הנמצא כתוב אצלם ששכר העסק וא"כ הוי כהך דחו"מ סי' קל"א ס"ז וס"ח דה"נ כיון שראובן הניח שמו כתוב על העסק בערכאות ושמעון מחזיקו תחתיו וזה לא נכתב בערכאות הוי כנתערב ראובן בעד שמעון וחייב שמעון להחזיר לו כל ההפסד שהגיע לו אפי' היה יותר מכפי דד"מ רק ראובן צריך לברר כמה מס הוטל עליו בזה כדאיתא שם דהערב צריך עדים שנתפשר עם העכו"ם וביאר הגר"א ז"ל שם דצריכים העדים להעיד בכמה נתפשר רק אף דא"י אם בשביל הערבות נוטל בשבועה דהוי רגל"ד וכאן דאפשר לברר מהשטייאר אמט הוי כבמקום דיש רואין דל"מ שבועה אבל הוצאות שתובע ראובן משחדים להקל עליו המס אינו נוטל בשבועה דלפמ"ש הגר"א שם אינו כהוציא ברשות

רלד

בא"ע סי' י"ג סי"א אם גמלתו בחיי בעלה וכו' או שנתנה בנה למניקה ג"ח קודם מיתת בעלה לכאורה משמע דוקא נתנה למינקת צריך ג"ח כיון דהולד צריך לינק משא"כ בגמלתו בחיי בעלה דהא בפסק חלבה דמיצעתא גם כן א"צ ג"ח כמ"ש ח"מ וב"ש וא"כ ע"כ הא דכתב בסיפא ג"ח קאי רק אנתנה בנה למניקה אך בשו"ת מהר"ם פאדוה ס"ל הביא משו"ת מהרי"ו דגם בגמלתו בחיי בעלה דוקא כשגמלתו ג"ח לפני מותו וכן בשו"ת רמ"א בשאלתו שם כתב דקבעו הגאונים ג"ח קודם מיתת בעלה אם גמלתו דפחות מכן לא מועיל ורמ"א בתשובתו שתק לו בזה וכן בגרושה שגמלתו לפני הגירושין צריך ג"ח לפני הגירושין כמבואר שם בדברי השואל

רלה

ראובן פסק עם שמעון ליקח ממנו כל השנה משקאות הצריך לו למכור ובעד זה יתן לו שמעון סך כך וכתב שטר ונתן ביד שמעון וחתמו ראובן ועדים ולפני החתימות כתוב נשמט מלעיל דזולת סך הנ"ל מחויב עוד שמעון לשלם המס ממזיגת