תשורת ש"י קג

הב"י דהריב"ש סי' תצ"ה כתב דדברי הרמ"ה נכונים בטעמן ותמוה למה כתב המחבר שם סכ"ד דיש לו דין אפטרופס לכל דבר ולא חשש לדעת רמ"ה וריב"ש ורשד"ם סי' רס"ג כתב דרבים חולקים על הרמ"ה קמאי ובתראי כמו שנראה מלשון הר"ן בפ' הניזקין על מתניתין דיתומים שסמכו מכאן שיתומים שסמכו אצל בעה"ב דינו כאפטרופס לכ"ד וכתב הראב"ד דלא משביענן לו וכ"ד רמב"ן ורשב"א עכ"ל ר"ן אם כן פשיטא שיש לנו לפסוק ככל הנהו עכ"ל רשד"ם ותמוה דר"ן ל"כ רק לענין שבועה דכ"ד רמב"ן ורשב"א ולא מיירי לענין מכירת קרקע ואין תלויין זה בזה בטעמן אך הר"ן י"ל מדכתב דדינו כאפטורופס לכל דבר י"ל דהיינו לענין מכירת קרקע ותמוה למה לא הביאו הריב"ש דהא הר"ן רבו ורשד"ם נראה דאישתמיטתיה דברי ריב"ש ומהר"י ב"ל ס"ד סימן ל"א כתב מאחר דהריב"ש הסכים לרמ"ה יכול היורש לומר קי"ל דקרקע בחזקתו ואפילו אם בעה"ב השכיר הקרקע יכול היורש למחות דשכירות כמכירה ונ"ל דכן עיקר כיון דרשד"ם לא הביא דעת הריב"ש גם מה שס"ל דראב"ד ורמב"ן ורשב"א פליגי על הרמ"ה אינו מוכרח כלל ואף דחו"י ותומים ונה"מ העלו דהיכא דמחבר ורמ"א סתמו כאיזה פוסקים והש"ך לא ערער אי"ל קי"ל מ"מ הרי הש"ך כאן ס"ק כ"ז רמז לעיין במהר"י ב"ל הרי רמז דבמחלוקת תליא ולא כמו שסתם המחבר ואף דהיכא דיש פלוגתא אם י"ל קי"ל הביא ברכ"י בחו"מ סי' כ"ה ס"ק כ"ג כמ"פ דעלתה הסכמת אחרונים דבמטלטלין י"ל קי"ל מ"מ בקרקע ליכא הסכמה להיפך ומפרט דדברי רשד"ם בכאן אין נראין וכמ"ש

ריט

שאלה קמח הנטחן ברחיים ומניחין אותן על הקרקע אם יש חשש משום מילבין הנה דעת כ"פ ופר"ח ביו"ד סי' פ"ד דקמח הוי כמשקה ואי פרשו המילבין על דופני הכלי היינו רביתייהו ובעינין דוקא שירחשו על הארץ וכ"ד שו"ת ב"ח החדשות סי' כ"ג וכתב בסלת למנחה כלל מ"ו ד"י דיש לסמוך עלייהו בהפס"מ ובנו"ב חיו"ד סי' כ"ז כתב דמסתבר כפר"ח ולכן אם אינו מונח על הארץ ואין חיוב לבדוק וא"כ כיון שכמעט א"א ליזהר בזה אין לך שעת הדחק גדול מזה

ולפ"ז גם ברחיים שמניחין על הקרקע מ"מ כיון שמרוצף בקרשים הרי קי"ל תלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש כמבואר ברמב"ם פי"ב מהלכות טומאת אוכלין ה"ג ובפ"א מהלכות שחיטה הי"ט ואף שהרא"ש פ"ק דחולין והובא ביו"ד ס"ו ס"ל דכשבטלו הוי כמחובר הכריח התומים בסי' צ"ה סוף סק"ג דגם לרא"ש דוקא כשנלמד מקרא דקפיד על מטלטלין כגון בשחיטה שנאמר ויקח את המאכלת או בשומרים ושבועה וקנין דילפינן מכלל ופרט דיהא דומיא דכסף וכלים דבר המטלטל מה בכך שהיה תחלה תלוש כיון שחיברו אינו מיטלטל אבל דבר הנלמד דמחובר אינו נאסר כגון ע"ז דכתיב אלקיהם על ההרים ולא הרים אזי גזה"כ דצריך דומיא דהרים מחובר מעיקרו ואין בו ספק עיי"ש וא"כ ה"נ דכתיב שורץ על הארץ כל שהיה תלוש מעיקרא אף דחיברו אח"כ אינו ארץ והוי כמונח בכלים ועוד דביו"ד סי' וא"ו סתם לקולא דלא כרא"ש וכ"פ הפר"ח וכו"פ וגם התב"ש שם סקי"א דהחמיר מ"מ כתב הא דבע"ז הוי כתלוש משום דבעינן דומיא דהר דמחובר מעיקרו אם כן ה"נ חרץ מחובר מעיקרו

רכ

שאלה ראובן היה לו שט"ח על חותנו ומת חותנו ובא שמעון בן חותנו וגנב השט"ח ושרפו ותבעו ראובן לד"ת ולא רצה רק להתפשר לפני בוררים ולפני הפשר כתב גיסו של ראובן שטר מכר לראובן על הבית שירש מחותנו והשטר נשאר בערכאות רק נתן העתקה כנהוג וראובן כתב פטור לגיסו על כל תביעתו והשלישו הכתבים אצל השליש וקבלו בקאג"ס כאשר יפשרו הבוררים כמה יתן בן חותנו לגיסו כן יקום ואז יחזיר השליש הכתבים המושלשים לבן חותנו ופסקו הבוררים הרבה פחות מתביעתו של ראובן והגבילו זמן שלשים יום באם לא יתן שמעון לגיסו ראובן המעות עד אותו זמן יתן השליש הכתבים לראובן ומכר שמעון הבית לאחר כדי שיהא לו המעות ליתן לגיסו והלוקח אינו רוצה ליתן המעות רק אם יתן לו ראובן שטר מכירה על הבית כי ההעתקה אינו מועיל לו מאחר שנשאר גוף השטר אצל הערכי וראובן אינו רוצה וטוען שנתכוין להטעות לשמעון ועם עקש תתפל

נ"ל שאינו מחויב ראובן ליתן שטר מכר חדש חדא אפילו לא יתרצה ראובן כלל בפשר אין מחויב יותר כשאמר אם לא אקיים הפשר יתן השליש כל הכתבים המושלשים ליד שמעון כמ"ש ח"מ וב"ש א"ע סי' נו"ן ס"ו הובא בנה"מ סי' י"ב סק"ו ואפי' כשאמר שמקבל על עצמו בקנין ובקנס דלא סגי בפרעון הקנס כמבואר בחו"מ סי' י"ב ס"ט מ"מ הכא לא קבלו הפשרנים רק לפשר כמה יתן שמעון לגיסו ולא על נתינת כתבים חדשים אשר לא עלתה על לבן ואפי' נימא כופין עמ"ס ליתן שטר וכדעת יש"ש הובא בש"ך חו"מ סי' סמ"ך ס״ט ס"ק ל"ד דצריך שיתן טעם לדבריו הרי כאן יש לו טעם אמיתי שאם לא יתן שטר לא יתן הלוקח המעות ויתבטל הפשר כי ראובן צווח שנתאנה בפשר זה ומ"מ גם שמעון יכול לבטל הפשר די"ל קנין בטעות היה דלא ידעתי דלא סגי בהחזרת ההעתקה ואין רצוני ליתן מעותי על קרן הצבי ואף דראובן לא יזיז אותי מביתי מ"מ כיון דהשטר מכר נשאר אצל הערכי איניני בטוח בביתי כלל לכן הפשר בטל ויקוב הד"ת ביניהם וכשיתן שמעון לגיסו ראובן מה שמגיע לו לפי ד"ת מחויב ראובן ליתן שטר מכר לגיסו על הבית או לבטל השטר מכר שאצל הערכי באופן המועיל דאז אין לו עוד שום טעם וכופין עמ"ס ולא ישכון באהלו עולה דל"ל דשמעון איבד ביתו מדעתו כי לא ידע וטעה דסגי בחזרת העתקה א"כ מחויב ראובן מצד השבת אבידה דשייך גם בקרקע ומפרט דהגזלה תחת ידו וכאשר ביארתי בערך ש"י סי' סמ"ך ס"ט וגם יכול ראובן לבטל הפשרה כי אנוס היה שלא רצה שמעון לציית ד"ת ומה שלא מסר מודעא משום דנפל שמעון תחת ידו בשט"מ שנתן לו ול"ד לסי' ר"ה ס"ג דשני מוחזק ועל מה סמך שלא מסר מודעא אבל הכא קיבל פשרנים בקנין כדי להטעות לשמעון שיכתוב שטר מכר על הבית אצל הערכי ואינו רמאות

רכא

אשור שאל כיצד יתנהג בעשי"ת כשנותן גט