תקפו כהן צט

דזבן במאה ושוה מאתן כבר הודה ז"ל דהלוקח הוא המוחזק מטעמא דחלק וכדכתבינן ובנדון דידן אפילו דנימא דהרמ"ה ז"ל הוא סבור דלגבי פלוגתא דרבוותא דהמצרן הוא המוחזק מכל מקום הוי יחידאה ולית הלכתא כותיה וכבר כתב מהרי"ק דאפילו המוחזק אינו יכול לומר קים לי כפלוני היכא שכל חכמי ישראל חלוקים עליו וכ"ש בנדון דידן דליכא מוחזק דהא בהא פליגי אם הלוקח הוא המוחזק או המצרן וכיון דכן הוא דהרמ"ה הוא יחידאה בהך דינא לא עבדינן כותיה ואף על גב דלא יחידאה הוה לן למיזל בתר רובא בהך דינא כיון דליכא מוחזק דהא בהא פליגי וכדכתבינן עכ"ל ופשיטא דאין ראיה מדברי מהר"ר יוסף ן' לב אלו דהא התם אין ביד המצרן כלום דנימא דמקרי מוחזק והלכך כיון דבהא פליגי אי מיקרי מוחזק הדרי לכללא דיחיד ורבים הלכה כרבים והלוקח נקרא מוחזק. ואדרבה משמע לכאורה מדברי מהר"י ן' לב להפך מדכתב דאית לן למיזל בתר רובא כיון דליכא מוחזק משמע אי הוה הלוקח מוחזק ממש אף על גב דהוה פליגי אי מהני תפיסתו לא הוה מפקינן מיניה ודוק. ושוב ראיתי בתשובת מהר"ר יוסף טראני שם שפירש שם כן דברי מהרי"ן לב דגבי מצרן כמו שכתבתי ומשמע גם כן מדבריו דסבירא ליה למהר"י ן' לב דאפילו היכא דפליגי בתפיסה עצמה מצי למימר קים לי וזה לשון מהרי"ט שם דף ר"ג ע"א וראיתי למהר"ש כיון ז"ל בסוף תשובתו בעניני תפיסה סימן ל"ז דלא דייני' בענין זה שיוכל לומר קים לי כפלוני דמהני תפיסה דבהא גופיה פליגי אי התופס מיקרי מוחזק וכמ"ש מהר"י ן' לב בח"ב מפסקיו גבי פלוגתא דהרמ"ה והרמב"ם ז"ל גבי מצרן אם הוא נקרא מוחזק או הלוקח כו' ואמר שדברי טעם הם אבל לא ידעתי איך כתב בפסקיו הראשונים בההוא דתקפו כהן שהזכרתי דטעמא משום דהרמב"ם ז"ל יחיד הוא הא לאו הכי יכול התופס לומר קים לי כהני וקשיא לי מדבריו אל דבריו ולדידי מדבריו אל דבריו לא קשיא דהתם גבי מצרן הלוקח עומד בשטרי והוא הקונה מן הדין והמצרן אין בידו כלום אלא דמצרן הוא ואינו בא אלא בטענת שהוא מוחזק מתקנת החכמים ומאחר דלהנך רבוותא לא מיקרי מוחזק היאך יוציא מיד הלוקח והלא בהא פליגי אם נקרא מוחזק אף על פי שאין בידו כלום והוה ליה ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי אבל הכא שזה התופס תפוס בחפץ מאן מרמי ליה מידי' הואיל ופלוגתא היא עד כאן לשון מהר"ר יוסף טראני. הרי להדיא כמו שכתבתי

סי' קא רק שכתב מהרי"ט שם וזה לשונו אבל אני הבאתי ראיה בתופס בידו הואיל ומחלוק' היא בתפיסה עצמה אי חשיב' תפיסה או לא דלא הוי מדאמרינן בס"פ הכותב (דף פ"ד ע"ב) קריבי' דרבי יוחנן תפס פרה דיתמי מסימט' אתו לקמי' דרבי יוחנן אמר ליה שפיר תפסתי' אתו לקמי' דרשב"ל אמר ליה זילו אהדור אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה מה אעשה שכנגדי חלוק עלי ופירש"י ז"ל שקול כמותי ולא יהא אלא שקול כיון דפלוגתא היא יעמדו בתפיסתן אלא מאחר שעיקר פלונתא בהכי הוא אי מהניא תפיס' לא מיקרי תפיסה דאין לדחות דשאני התם דאפילו לרבי יוחנן הטין איתמר שכן הקשו התוס' לרבי יוחנן דאמר שפיר תפסתי' דהא מטין איתמר משמע דלכתחלה עבדינן כר"ע ושמא זה חשוב כמו דיעבד כיון שכבר תפסוה מכל מקום אפילו נימא שמחלוק' ר"ע ור"ט מחלוקת שקול תהני ליה תפיסה בתפיסת ספק אלא משום דבהא מילתא גופי' פליגי אי מהני' ליה תפיסה או לא מפקינן מנייהו ואין לדחות עוד דהני קריבי' דרבי יוחנן הוו ופסיל להו רבי יוחנן לדינא להכי אמר להו מה אעשה מ"מ מאחר שכבר נחלקו בהדיא ר"י ורשב"ל בהכי כדאמרינן לעיל כי אתי לקמי' דרשב"ל אמאי אמר להו זילו אהדורו מאחר שיודע שר"י חלוק בדבר אם לא שנאמר שרשב"ל באו לפניו בתורת בית דין ואין לדיין אלא