תקפו כהן צה

לומר קים לי כהנך רבוותא דס"ל דל"ש בגדי שבת לבגדי חול עכ"ל מיהו י"ל דשאני התם שלא היה הבע"ח מרא קמא. ודוחק (וכן דעת מהר"ר שלמה כהן סי' ר"י וקמ"ד וקצ"ו) ועוד מצאתי כן להדיא בתשובת מהר"ר שלמה כהן ספר שני ס"ס קצ"ד וסי' קצ"ו וז"ל וא"כ יראה לענין פסק' דדינא דנכסי צאן ברזל דשומרת יבם שמתה כיון דהוה פלוגתא דרבוותא אי יחלוקו או הכל בחזקת יורשי הבעל הכי נקטינן דאם תפס היבם ואפילו לאחר מיתת היבמה זכה בכל הנדוניא שלה ואין מוציאין כלל מידו שיכול לומר קים לי כהני רבוותא דס"ל דכל נכסי צ"ב הם בחזק' היבם ואיכא מרבוותא דס"ל דתפיסה לאחר שנולד הספק מהני אפילו שתפס הוא בעצמו דס"ל דספיקא דדינא ובפלוגתא דרבוותא הוי חשיב כטוען ברי ואפילו את"ל דחשיב כטוען שמא מ"מ אפשר לזכותו לפי סברת הרי"ף וה"ר שמואל ב"ר ברוך דס"ל דאפילו היכא דאיכא תרתי לריעותא תפיס' לאחר שנולד הספק וטענת שמא אין מוציאין מיד התופס וא"כ לפי סברת' יכול היבם ומצי למטען קים לי כהני רבוותא אפילו שתפס לאחר שנולד הספק וזכה בכל נדוניא ונצ"ב כיון שתפס ואי יורשי היבמה תפסו יכולים לטעון ולומר קים לן כהנהו רבוותא דס"ל יחלוקו ויזכו במחצה הנדוניא ולא יזכה היבם כי אם במחצית הנדוניא עכ"ל: וכן (וכן דעת מהר"ר לוי ן' חביב סי' ל"ו מוכח להדיא מדברי מהר"ר לוי ן' חביב סי' ל"ו (דתפיסה מהני' בפלוגת' דרבוותא בכל ענין שכתב שם בראש התשובה דף מ"ב ע"ב וז"נ ראוי לדעת אם נאמר שזוכה בהם מעתה לפרעון כתובת' כיון שתפסה אותם לדעת האומר מצו' חליצה קודמת ואולי יש ראיה לזה ממ"ש בהגהת מרדכי וז"ל מהר"מ היה רגיל לפסוק היכא שגדולים חלוקים בדבר אי תפס אידך לא מצי מפיק מיניה דא"ל האי אייתי ראיה שהלכה כזה הרב שפסק כן הרי כפי הנראה הדין עם האלמנה מזה הצד עכ"ל ועוד כתב שם בחלק הד' דף נ"ז ע"ד וז"ל האם תועיל להיות הנכסים בידה ושלא להוציא מתחת רשותה כיון דתפסה אותם כבר כתבתי למעלה דלכ"ע אין ליבמה כלל מכתובה ותוס' ונדוניא עד שתחלוץ ואפילו לדעת רש"י וא"כ בשביל שתפסה הנכסים אין לדון שתטול מה שאינו ראוי לה עדיין מן הדין ושתזכה בכתובתה מעתה קודם חליצה ובשלמא אם לדעת קצת הפוסקים היה הדין נותן שיש ליבמה כתובתה קודם חליצה אף בנא תפיסה אף דלדעת רוב הפוסקים אין לה כתובה ניחא לומר דאם תפסה לא מפקינן מיניה על פי אותו הלשון שכתבתי למעלה שכתוב בהגת' מרדכי וז"ל מהר"מ היה רגיל לפסוק היכא שגדולים חלוקים בדבר אי תפס אידך לא מצי מפיק מיניה כו' אבל כיון שלדעת הכל אין לה כתובה עד שתחלוץ אם כן התפיסה אינה כלום עד כאן לשונו ודוחק לומר דהתם מיירי שתפס קודם המיתה א"כ הוי תפיס קודם שנולד הספק דהא כבר כתבתי לעיל סימן פ"ו דבפלוגתא דרבוותא אין לחלק בין תפס קודם שנולד הספק או אח"כ

(וכן נראה דעת מהר"א ן' ששון) וכן משמע בתשוב' מהר"א ן' ששון סי' מ"ב דף ס"ג סוף ע"ב שכתב שם וז"ל א"כ נמצא דשפיר מצי למימר הך מקבל מתנה קים לי כפלוני ופלוני ובפרט בבתים שהרי היה דר בתוכם בזמן הצואה ואחר מיתתה ג"כ וגם בקובירטור"יש יש מקום לומר שאם תפסה הרי הם שלו אפילו שהיתה תפיסה לאחר מיתה ואף אחר שנולד הספק ואע"פ שבזה יש להאריך הרבה והיה מקום לומר ג"כ דאי תפס לא תפס כמו שכתבתי במקום אחר מ"מ אפשר דזכה אפי' בקובירטורי"ש לדעת קצת הרבוותא וכמו שברור למעיין בדברי הפוסקים ז"ל עכ"ל. א"כ משמע דס"ל עיקר דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא אפילו לאחר שנולד הספק וכן משמע עוד מדברי מהר"א ן' ששון סוף סי' צ"ו דאם היה טוען שטר זה מכר ני בכתיבה ומסירה הוי מצי למימר יעקב קים לי כו' ע"ש ואף על גב דהשטר היה מתחלה בחזקת ראובן