תקפו כהן צד

צ"ל דנהי דבעיקר פירוש' משמע דס"ל כפי' ר"י מכל מקום מייתי ראי' מפירשב"ם דהא לא נדחה פירשב"ם אלא מכח קושי' התוס' אבל בעלמא משמע דסברת רשב"ם קושטא היא דבפלוגתא דרבוותא לא מפקי' מיד המוחזק (דין בקרקע לא מהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא אפילו תפס ברשות אפילו טוען ג"כ ברי דקרקע בחזקת בעליה קיימא וע"ל סימן צ"ב) ועוד די"ל דגם התוס' לא הקשו על פירשב"ם אלא בקרקע ומכח קושי' דנכסי דבר שטי' משום דבקרקע לא שייך תפיסה וכמ"ש לעיל סימן נ"ח בשם הרבה פוסקים וכן בסימן צ"ב בשם הר"ן וה' המגיד אבל במטלטלין י"ל דמודו בזה לסברת רשב"ם דבפלוגתא דרבוותא לא מפקי' מיד התופס. ואין להקשות דהא הר"ן וה' המגיד כתבו דבקרקע לא מהני תפיסה בפלוגתא דאמוראי והבאתי דבריהם לעיל סימן צ"ב י"ל דהם מפרשים הש"ס דפרק חזקת כהתו' ורשב"ם פליג עלייהו והרא"ש שמבי' ראיה מפרק חזקת נמי יכול לסבור כהר"ן והרב המגיד כי כן נראה עיקר רק דמביא ראיה מפי' רשב"ם לענין מטלטלין וכמו שכתבתי ודוק

סי' צז (עוד ראיה מתשובת הרשב"א דמהני תפיס' בפלוגתא דרבוות' ועוד ראיה מהרשב"א דס"ל בתיקו לא מהני תפיסה וכמ"ש לעיל סימן ע"ג משמו ובפלוגתא דרבוותא סבירא ליה דמהני תפיסה וכמו שאכתוב בסמוך לקמן סי' ק"ב

וכן דעת מהר"ר דוד כהן דמהני תפיס' בפלוגתא דרבוותא והבאתי לשונו לקמן סימן ק"ג) וכן דעת מהר"ר שמואל די מודינא וכן מבואר להדיא בתשובות מו"ה שמואל די מודינא דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא וזה לשונו בסימן כ"ד דף כ"ז סוף ע"א ואם כן כיון דהוי פלוגתא דרבוותא לא מפקי' ממונא וכמ"ש הרא"ש ז"ל בתשובותיו. וגדולה מזו נראה ממהרי"ק ז"ל שורש קמ"ט וזה לשונו ודאי גבי ממונא מצי למימר המוחזק קים לי כחד מרבוותא ואעפ"י דכשנגדו חלוק עליו כי הת' דר"ת פליג עליה דרש"י ז"ל כו' עד ופשיטא דבכה"ג אפי' בענין ממון לא המ"ל קים לי כדברי ודלא ככל חכמי ישראל ואפילו תפס הוה מפקי' מיניה משמע מיה' דדוקא היכא דכל חכמי ישראל חולקים על היחיד ליכא למימר קים לי הא לא הוי יחיד אפי' הוי רובא לצד א' יכול למימר קים לי כהאי דנ"ד דאיכא גאונים דסברי כר"ת והדין נותן כן לע"ד משום דהלכה דאין הולכים בממון אחר הרוב. תו נראה לדקדק בלשון הרב הנזכר שהיה לו לומר ואפי' מוחזק מפקי' מיניה דהוה משמע בין מוחזק מעיקרו ובין תפס ומדקאמר ואפילו תפס הוא דמפקי' מיניה ביחיד נגד רבים הא היכא דלא תפס אלא שהיה מוחזק מעיקרו אפילו סברת יחיד מומחה כר"ת לא מפקינן מיניה עכ"ל עוד כתב מהרשד"ם בסימן ל"ח דף כ"ג ע"ד וז"ל אם היה בא מעשה לפני הייתי סומך על הכלל הגדול שמסר לנו מהר"מ והביאו הרא"ש בתשובותיו דכל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא לא מפקי' ממונא ואם המוכר היה תובע מעות המכר מן הקונה והיה קונה אומר אי נתנו ביותר מחצה או חצי הייתי פוסק הדין עם הקונה ואם נתן כבר הקונה המעות למוכר או שתפס אותם ממנו מצד אחר והקונה תובע למוכר שיחזיר לו מעותיו הייתי פוסק שהדין עם המוכר לפי שהיה יכול לומר קים לי כהרי"ף והנמשכים אחריו כו' עכ"ל מבואר מדבריו אלו דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא וכ"כ עוד מהרשד"ם סימן רע"ח דף ר"א סוף ע"ג משמע בהא דפליגי הראב"ד והרא"ש באבק רבית אי תפס לוה משל מלוה דדוקא תפס ע"י כותים אבל אי תפס לוה משל מלוה שלא ע"י כותים לא הוה מפקינן מיניה כיון דהוה פלוגתא דרבוותא ע"כ

וכן משמע מדברי תשו' מהר"ר שלמה כהן ספר שני סי' ר"י וז"ל סוף דבר הך מילתא דמלבושים הוי פלוגתא דרבוותא ואם תפסה האשה במלבושי בגדי שבת וי"ט וה"ה מהתכשיטי' שעשה לה הבעל וזכתה בהם האשה אין בע"ח גובה מהם שיכולה