תקפו כהן פב

סימן ק"ד דנראה מדברי מהרמ"א דסבירא ליה דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא ע"ש

סי' פא (גם מהרש"ל פרק כיצד הרגל סי' ה' הסכים לדברי מהרי"ק ודלא כת"ה) וכן כתב מהרש"ל פרק כיצד הרגל סימן ה' כדברי מהרי"ק ודלא כת"ה וז"ל שם אפילו הוא ע"ה מכל מקום יכול לומר קים לי כדעה אחת ואף על פי שכתב הרא"ש בפ"ק דב"מ דלא מהניא תפיס' אלא בטוען ברי לא בא למעט רק דבספיקא לא מהני תפיסה כדמשמע לי הרא"ש פ"ב דכתובות וז"ל דלא אשכחן דלא מהני תפיסה אל בספק כו' אם כן כל מה דלא דמי לספק בכור מהני תפיסה ובנדון דידן הוי כמו ברי ול"ד לכהן שאין בו טענה ואמתלא ששייך לומר ברי אבל בטענת קים לי כדעה אחת מאחר דשייך בזה הוי כטענת ברי ממש ותדע דהא מסיק במרדכי פרק נערה וז"ל אומר ה"ר שמואל ב"ר ברוך דאם יתפוס החתן הנדוניא יכול לומר קים לי כרש"י שסבר מן הנשואין אם מתה זכה בהן והמע"ה ומסתמא רשב"ב לא פליג אדברי תוס' דגבי תיקו לא מהני תפיסה וכן המרדכי הביאה גם כן לפסק הלכה בפ"ב דכתובות בלי חלוקה עליהם וגם בכאן לא הביא המרדכי שום דעה שחולק על רשב"ב לענין תפיסת החתן אם מועיל תפיסה בספיקא אלא ע"כ מאחר דלא היה ביד רשב"ב להכריע בנדוני' חתנים לכן פסק דמהני תפיסה בטענת קים לי כרש"י מאחר דשייכי בזה טענת ברי שאם היה גדול והיה מכריע ואין לומר מאחר דהגדולים לא הכריעו אם כן וכי הבאים אחריהם יכריעו בודאי יכול להכריע דלא עדיפי אותם הגאונים מן הש"ס דתלייא וקיימא כדפי' לעיל גבי קשיא וכן גבי בעיא דלא נפשטא א"כ מאחר דיש צד להכריע ולהוכיח כחד מרבוותא אף מי דלא ידע יכול לתפוס ולומר קים לי כרש"י ומהני תפיסתו ואינו דומה לספק בכור וכן בנדון דידן אף שמהרא"י בתשובה השוה דין של נדונית חתנים לספיקא דדינא היינו שלא ירד לחילוק שחלקתי בן דבר שאפשר להכריע ובין דבר שאי אפשר להכריע כמו תיקו אבל כפי מה שכתבתי וחלקתי הוא דבר נאות ומוכרע בעיני בלי גמגום וכן פסק מהרי"ק שורש קס"א עד כאן לשון מהרש"ל והעתיק דבריו שארי הגאון החסיד הגדול מהר"ר ישעיה סג"ל בספרו שני לחות הברית שנדפס מקרוב בק"ק אמשטרדם בדף תי"ד

סי' פב (מ"ש מהר"י כהן מקראק' וד"מ וסמ"ע בשם מהרי"ק דלא אמרינן קים לי רק בנדוני' חתני לפע"ד ליתא דאין כן דעת מהרי"ק להלכה) וראיתי בתשובת מהר"ר יוסף כהן מקראקא ס"ס נ"ב שכתב וז"ל ואף כי מהרי"ק פסק בשורש צ"ד שאין ברור דתיהני תפיסה בספיקא דדינא הלא כתב הטעם שפסק רשב"ב דהואיל ותפס יכול לומר קים לי כרש"י משום דלכאורה נראה כרש"י וכו' אם כן נאמר נמי הואיל והדעת מכרעת כנ"ל אין להוציא מיורשי האשה עד כאן לשונו וכן כתוב בדרכי משה סי' כ"ה ובסמ"ע שם ס"ק י"ז בשם מהרי"ק שורש צ"ד ולא היה להם להחליט הדבר למהרי"ק דפשיטא דמהרי"ק שם לא אמר' אלא לפלפולא בעלמא לדחות דברי השואל דאין מדברי הרשב"ב קושיא עליו אבל ודאי להלכה לא ס"ל למהרי"ק הכי אלא דס"ל דה"ה בעלמא מצי למימר קים לי וכמ"ש בשור' קס"א והבאתי לשונו בסמוך סימן ע"ט וכן מוכח להדיא מדברי מהרי"ק שורש קמ"ט שהבאתי בסימן פ"ב וכן כתב עוד מהרי"ק בשורש צ"ב גבי פרוזבול היה לי ואבד דאיכא פלוגת' דרבוותא אי המלוה נאמן בלא שבועה וכתב וז"ל שאין בידינו לכוף להמלוה עד שישבע דהמע"ה אמנם אי הוי תופס מלוה ואומר קים לי כהני רבוותא דאמרי המלוה נאמן בלא שבועה נלע"ד שלא היה כח בידינו להוציא מיד המלוה כמ"ש המרדכי בפ' נערה גבי נדונית חתנים בשם הר"ר שמואל מבונברק דאי תופס חתן ואמר קים לי כרש"י דלא הוה מפקינן מיניה ואף על גב דלר"ת לא זכה וה"נ לא שנא עד כאן לשון מהרי"ק שם. וכן כתוב