תקפו כהן פ

לאחר שנולד והיינו כחד שנויא דהתוס' פ"ב דכתובות גבי ההיא דאוקי תרי לבהדי תרי שם כתבו וזה לשונו ואוקי ממונ' בחזק' מרי' פי' הקונטרס ונ"מ דאי תפיס לא מפקינן מיניה וקשה דאמרינן בפ"ק דב"מ דף ו' גבי ספק בכור תקפו כהן מוציאין מידו אלמא תפיסה דלאחר ספיקא לאו כלום היא כו' עד וי"ל דשאני גבי בכור שהכהן תופס מספק דאינו יודע אם בכור הוא כו' עד ועי"ל דהכא מיירי בשתפס קודם שנולד הספק עד כאן לשונו. ומכל מקום לאידך שנויא משמע דאפילו תפס לאחר שנולד הספק אי הוי טוען ברי דמהני תפיסה מדהקשו מההיא דתפסו כהן דהוי לאחר שנולד הספק וכי תימא מכל מקום ראוי לפסוק כאידך שנוי' דבתוספות כיון דלכאורה הסמ"ג ס"ל כוותיה וכדפי' לעיל הרי תשובתך בצדך דמאי חזית דסמכת אסמ"ג ואשנויא בתרא אדרבא נסמוך אהר"ר שמואל בן רבי' ברוך (ולפע"ד גם הסמ"ג מודה להר"ר שמואל ב"ב וכמו שהוכחתי לעיל סימן נ"ד ואולי גם מהרי"ק לא קאמר אלא לפי מה דמשמע לכאורה מהסמ"ג אבל לא לפי האמת ודוק) דסבירא ליה כשנויא קמא דמהני תפיסה ולא מבעיא בטענת ברי ממש אלא בטענת דקים לי דלא ברי ליה מכל מקום כיון דמצי למימר קים לי הכי מהני תפיסה כמ"ש המרדכי בשמו בכתובות פרק נערה גבי כתב לה כסות או כלים כו' דאפלגו בה רש"י ור"ת ורש"י מפרש לה במן האירוסין דוקא אבל מן הנשואין גובה הכל ור"ת מפרש לה במן הנשואין כדאיתא התם במרדכי ובתוספות על זה כתב וזה לשונו ואומר הר"ר שמואל בן רבי' ברוך דאם יתפוס החתן המע"ה שיאמר קים ליה כרש"י וכו' והרי לך דאפילו במילי דלא מצי למטען ברי לי כי הכא דמי יוכל לטעון ברי לי שהדין הוא כרש"י ולא כר"ת דמי יכניס ראשו בין ההרים הגדולים והלא אנן סהדי דליכא אינש בדור הזה שיוכל להכריע ביניהם ואפילו בימי רבינו מאיר היה פוסק דהיכא דאיכא פלוגתא דרבוותא כגון רש"י ור"ת המע"ה משום דהוה מספקא ליה מילתא דהלכתא כמאן כ"ש וכ"ש בדור הזה יתמי דיתמי ועניי הדעת דאין לנו לטעון ברי לי כרש"י או כר"ת אלא ודאי צ"ל דסבירא ליה להר"ר שמואל דכיון דבא מחמת טענת דמצי אומר סברא דידי כרש"י מכל מקום מהניא תפיסה דהא לא דמי לתפסו כהן דהתם אין לו אמתלא ושום טענה שיוכל להסמיך עליה אבל היכא דאית ליה טענה על דהו אפי' תהיה רעוע' כי ההיא דקים לי כרש"י כדפי' מכל מקום מהניא עם התפיס' וכיוצא בזה כתבו התוס' בפרק המדיר דף ע"ו כו' עד ואם כן דבר פשוט הוא שיש לק"ק בללוייא כמה טענות ואמתלאות לטעון טענת ברי באותה כלי הקודש אשר תפסו בדרך שתועיל תפיסתם עכ"ל מהרי"ק

וגם (גם מהר"ד עבדי' טפורנו בתשו' מנחם עזרי' סימן פ"ט הסכים לדברי מהרי"ק) מהר"ר עבדיה ספורנו בתשו' מנחם עזרי' סימן פ"ט דף פ"א כ' וזה לשונו ה"נ מהניא תפיסה ויכול לומר קים לי כפלוני כמ"ש מהרי"ק שורש קס"א עכ"ל משמע דמסכים לדברי מהרי"ק ומ"ש בתשו' מ"ט סי' נ' דף נ' ע"א וזה לשונו ומהכח גמר בעל העיטור הלכה למעשה ברביעי משערי התנאים שלו דבעינן תנאי קודם למעשה בממונא נמי כדעת גדולי הגאונים הראשונים והר"ם ור"ת ור"י והרא"ש וסמ"ג וה"ה ואף ע"פ שהרב התם בפרק מי שמת פירש בה לפי שטתו דלית ליה גדרי התנאי בממון מכל מקום הלכה רווחת בישראל בהדא מילתא דנא כותיה ואין לאפטרופס לטעון קום לי כדעת הרב שהרי תפס אחר שנולד הספק ועוד דכי תפס לשם הבת תפס ומעשה בית דין יוכיח ועוד שהרי כתב הטור כו' עד כאן לשונו לאו למימרא דפלוגתא דרבוותא בעינן תפס קודם שנולד הספק דפשיטא דכיון דהלכה רווח' בישראל שלא כדעת הרב דלא מהני טענת קים לי בשום ענין וכמ"ש לעיל סימן ע"ב בשם מהרי"ק ולקמן סימן קכ"ג והוא פשוט מאד אלא ודאי לרווח' דמילתא כתב דאפילו