תקפו כהן עג

לבית לוי בסי' כ"ח דף קנ"ב וכה"ג כתב מהר"ר שלמה כהן בתשובותיו השייכים לס' שני בסי' כ"ד (ועמ"ש לקמן סי' ק"ך וקכ"א) ואישתמיט להו דברי מהר"י ן' לב ספר א' סי' נ"ט שהבאתיו (אישתמיטתי' למהר"ר שלמה כהן ולמהר"ר יעקב לבית לוי דברי מהר"י בן לב ספר א' סימן נ"ט) דכתב להדיא בפשיטות דמצי למימר קים לי כהפוסק בהא ולא בהא ולפמ"ש לקמן סימן ק"ך וקכ"א דאפי' בספק ספיקא מצי למימר קים לי א"כ פשיטא דה"ה דמצי למימר קים לי כהפוסק בהא ולא בהא. וא"כ כ"ש בהך בעיא דבבריא היאך דמהני תפיסה וכמו שכתבתי. כן נראה לי הלכה למעשה

סי' עג הנה בארתי דעת הפוסקים דס"ל בתיקו מהני תפיסה (מנין הפוסקים בחיקו לא מהני תפיסה) ועתה אבאר דעת הפוסקים דס"ל דלא מהניא תפיסה והרא"ש מהן הוא הרמב"ן כמו שכתב ה' המגיד בשמו והבאתי לשונו לעיל סימן י"א וכ"כ המרדכי פ"ב דכתובות (ומ"מ דעת המרדכי צל"ע דבפרק הכונס הביא דבר ראבי"ה דבתיקו לא מהני תפיסה ומביא דברי הסמ"ג במסקנא דמהני תפיסה ע"ש וכן מביא עוד שם אח"כ בסוף הפרק דברי הרמב"ם ואם תפס אין מוציאין מידו ע"ש) וכ"כ הריטב"א בחדושיו והנ"י פ"ק דמציעא והבאתי לשונו לעיל סי' ט' וכ"כ עוד הנ"י פרק יש נוחלין גבי בעיא דבבריא היאך והבאתי לשונו לעיל סי' ע"ב וכן דעת הריב"ש סי' ק"ס וכ"כ הר"ן פ"ק דקדושין בשם הרמב"ן והרשב"א גבי בעי' דהקנה קרקע לא' והמטלטלים לא' והבאתי לשונו לעיל סימן י"ט אות ב' משמע שם שגם הוא מסכים לדעתם וכ"נ מדברי הר"ן שהביא ב"י ס"ס ר"ב והבאתי לשונו בסי' פ"ט וכ"נ מד' הר"ן דחולין פרק הזרוע וז"ל הלכתא כותיה דרב דמספקא ליה לוים אי מיקרי עם או לא ולא שקלינן מינייהו מתנות ומשמע ליה כיון דספיקא הוא אפי' נטל הכהן יחזיר ללוי דהא מסקי' בפ"ק דב"מ גבי ספק בכורות דתנן בהו המע"ה דאפי' תקפו כהן מוציאין מידו שכך הדין בתופס ממון שהוא מסופק מצד הדין דמוציאין מידו כמ"ש שם בחדושי והכא נמי דכוותה לפיכך לא נתחוור לי מ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' בכורים שאם נטל הכהן מתנות מלוי לא יחזיר ואמאי מ"ש מספק בכורות ועוד דבמתנות נתינה כתיבה בהו ויש בהו טובת הנאה לבעלים ומשמע דכל שיש טובת הנאה לבעלים בא כהן ונטל מוציאין מידו דהא ודאי אפי' מידי דלית להו טובת הנאה לבעלים כלקט שכחה ופאה כדאיתא בש"ס אם בא עני ושאל ממנו אם רצה אינו נותן לו דאי אמרת דכל שאין בו טובת הנאה נותן על כרחו למי שתובע ראשון מאי פרכי' לרב חסדא מבעה"ב העובר ממקום למקום דלקט שכחה ופאה אין בהם טובת הנאה ואם הוא מחויב ליתנו למי שתובע ראשון ה"ל ממון שיש לו תובעים א"ו אפי' בדבר שאין בו ט"ה לבעלים אינו מחויב ליתן אלא למי שהוא רוצה אלא שאם בא ולקחו אין מוציאין מידו וממילא במידי דאית ביה טו"ה אפי' לקחו מוציאין מידו וכן כתבו בתוס' ולמאן דאמר טובת הנאה ממון ודאי הכי הוא ומתנות יש בהן טובת הנאה דנתינה כתיבה בהן ולפיכך נראה שאפי' נטל כהן מתנות מלוי יחזיר הלוי והלוי מעכב לעצמו דספיקא דממונא הוא עכ"ל הר"ן

הגם שאין מספק בכור קושיא על הרמב"ם לפי שהרמב"ם בספק בכור גופיה פסק דאין מוציאין מידו והבאתי לשונו לעיל סימן א' מכל מקום נשמע מדברי הר"ן אלו דדעתו דתפיסה לא מהניא בספיקא דדינא וכ"כ ה' המגיד בפ"ג מה' מכירה בשם הרשב"א והעיטור גבי הך בעיא דפ"ק דקדושין שהבאתי בסמוך דאפילו תפס מפקי' מיניה וכ"כ בתרומת הדשן סי' שכ"א בפשיטות דקי"ל בספיקא דדינא לא מהני תפיסה והבאתי דבריו לעיל סי' ח' אך צ"ע אם יש לצרפו למנין לרוב דעות כיון דכבר תמהתי עליו לעיל סי' ח' אמאי פשיטא לוה וכתבתי שנראה דאשתמיטתיה דברי הרמב"ם