תקפו כהן עא

כן ע"פ שנמשך אחר דברי הרמב"ם ולא אשכחן לרש"י ור"ח בשום מקוה בפירוש דבתיקו מהני תפיסה גם מ"ש מהרד"ך שר"ח כו' נ"ל דליתא שבסמ"ג כתב ר"ח ונ"ל דצ"ל ר"ת והיינו רבינו תם וכן משמע בתוס' ס"פ הכונס דדעת רבינו תם אבל ר"ח הא כתבו בהגה"א פ' אלו מציאות ובמרדכי ר"פ המפקיד דס"ל דכל תיקו דממונא חולקין וכ"כ בפסקי מהר"מ רקנטי סימן תמ"א בשם ר"ח וע' לעיל סימן ז' הבאתי לשון הסמ"ג ולשון מהר"מ רקנטי

סי' עב ובהגה' אשרי פרק יש נוחלין גבי הך בעיא דבבריא היאך אי אמרי' בברי' נמי הלכה כר' יוחנן בן ברוקא דאם אמר על מי שראוי ליורשו שהוא יירש הכל דבריו קיימים או לא דהסכים הרא"ש שם דבעיא לא איפשטא וכתב בהג"ה שם וז"ל וכך כתב בא"ז דמי שתפס תפס עכ"ל והנה משמע דעת הא"ז ג"כ כדעת הפוסקים דמהני תפיסה בספיקא דדינא וליכא למימר דהתם אין שום א' מהם מוחזק דהא פשיטא דהיורשים נקראו מוחזקים כדאיתא בכמה דוכתי בפוסקים וכן בהך בעיא גופא הרי הרמב"ם רפ"ו מה' נחלות והטור וש"ע סי' רפ"א ושאר פוסקים פסקו דאוקמי נכסים בחזקת יורשים וכ"כ בנ"י שם וכתב דאפי' תפס מפקי' מיניה דלאו דידיה שקל דכיון דדבריו בטלים נמצא שהיורשים אחרים מוחזקים בנכסיהם עכ"ל והיינו לשטתו דס"ל בפ"ק דמציעא דבבעיא דלא איפשטא לא מהני תפישה וכמו שהבאתי לשונו לעיל ריש סי' ט' א"כ הא"ז דכתב דמי שתפס תפס ע"כ משום דס"ל דבבעיא דלא איפשטא מהני תפיסה דאל"כ לא היה מועיל תפיסה דהיורשים מיקרי מוחזקים. ואין להקשות ממ"ש בהגה"א פרק יש נוחלין בשם א"ז אפי' תפס לא מפקינן מיניה דתפיסה מספיק' לא מהניא כו' דהתם קאי אס' בכור שתופס חלק הבכורה דלא מהניא תפיסה וכבר כתבתי לעיל סי' ה' ו' שיש פוס' מחלקים בין ס' שאינו תלוי בסברא ובין ס' דדינא

מיהו (דעת הא"ז וראבי"ה צ"ע) צ"ע שמצאתי בהגה"מ רפ"ו מה' נחלות וז"ל בעי רבא בבריא האיך כי קאמר ר"י בן ברוקה בש"מ אבל בבריא לא או דילמא אפי' בבריא נמי כו' ע"ש וכתב רבינו שמואל השתא דלא איפשטא לן אי א"ר יוחנן בבריא או לא הלכך מספקא לן ומי שתפס תפס עכ"ל וכ"כ ראבי"ה בא"א עכ"ל הגה"מ והובאה בתשו' מבי"ט ח"מ בשאלו' שניות שאלה ב' דף ק"ד ע"ג וא"כ נצטרך לומר דגם ראבי"ה ס"ל בספיק' דדינא מהני תפיסה וכבר הבאתי בסי' י"ד דברי הגה"מ פ"ח מה' חובל שכ' דראבי"ה ס"ל בתיקו לא מהני תפיסה (וכ"כ המרדכי פרק הכונס בשם ראבי"ה והבאתי דבריו לקמן ר"ס ע"ג) א"כ יהיו ד' ראבי"ה שבהגה"מ סותרים זא"ז אלא בע"כ צ"ל דס"ל דהיורשים לא נקראו מוחזקים ואפשר דס"ל לראבי"ה לחלק בין תיקו לבעי' דלא איפשטא וכדעת מהרש"ל שהבאתי בסי' פ"ד דהך דפ"ח מה' חובל הוא חיקו והך דבפ' ט"ו מה' נחלות הוא בעיא דלא איפשטא וזה נ"ל יותר משנאמר דס"ל לראבי"ה דהיורשים לא נקראו מוחזקים שיחלוק על כל הפוסקים דס"ל ונקראו מוחזקים אך שלא מצאתי בשום פוסק קדמון שיחלק בין תיקו לבעיא וע"כ דעת האו"ז וראבי"ה בזה צריך לי עיון

ומ"מ לענין דינא (דין בבעיא דבריא שאמר על מי שראוי ליורשו שיירש הכל אי תפס מי שנתן לו במתנה לא מפקי' מיניה) נ"ל ברך בעיא דבבריא היאך אי תפס מי שנתן לו במתנה לא מפקי' כיון דהאו"ז ור' שמואל וראבי"ה נמי ס"ל הכי ואע"ג דלא אתפרש לן טעמייהו מאי מ"מ כיון דבלאו הכי הרבה פוסקים דבתיקו מהני תפיסה וכמ"ש בסי' ע"א א"כ בכה"ג ודאי לא מפקינן מיניה דנהי דראבי"ה ור' שמואל ואור זרוע אית להו טעמא אחרינא הא כתב מהרי"ק שורש מ"א ומהרמ"א בח"מ סימן כ"ה ס"ב דאפי' אין הרבים מסכימים מטעם אחד אנא כל א' יש לו טעם בפני עצמו הואיל והם מסכימים לענין הדין מיקרי רבים ואזלינן בתרייהו עכ"ל. ואע"ג דבספר שפתי