תקפו כהן ע

שבשטר או בעדות דתרי ותרי וכן שאר ספיקות כה"ג או אפילו בפלוגתא דרבותא וכדמוכח מתשובת מהר"ר יוסף ן' לב סי' א' סימן ס"ז שהבאתי לקמן סימן קי"ח וסימן צ"ז שהבאתי בסי' ס"ס בסופו וכמו שאכתוב לקמן סימן פ"ה דפלוגתא דרבוותא מיקרי לעולם תפס קודם שנולד הספק ע"ש

סי' עא (מנין הפוסקים דס"ל בתיקו מהני תפיסה) ועתה נחזור לענינינו אשר התחלנו בסימן לעמוד למנין במחלוקת הפוסקים בדין ספיקא דש"ס שהוא תיקו ואבעיא דלא איפשטא והנה כבר הבאתי בס"ז דברי הסמ"ג דס"ל בתיקו מהני תפיסה וכן דעת הרמב"ם וכמ"ש בסימן ח' וכ"כ הרא"ש פרק כיצד הרגל בשם רבותינו והבאתי לשונו בסימן ג' וכ"כ ר' ירוחם בשם הגאונים והבאתי לשונו בסימן ך' וכן דעת הרי"ף לדעת הרא"ש ולדעת כת"ה סי' שכ"א ולדעת מהר"ר דוד ן' לב ולדעת השלטי גבורים ודעת מהר"ר שלמה כהן ולדעת מהרש"ל וכמ"ש בסי"ח וכן נ"ל עיקר בדעת הרי"ף ולא כהנ"י שכתב להיפך לדעת הרי"ף וכן נראה מהרמב"ן בספר המלחמות כהב"י וגם מהר"ר יוסף טראני בתשו' סי' קכ"ו כמסתפק בדעת הרי"ף ולפעד"נ כמ"ש וגם דעת מהרד"ך בית ב' בסימן ס' נראה בדעת הרי"ף כמ"ש וכבר בררתי כל זה בסימן ט' וגם המגדול עוז כתב כן בשם הרי"ף והבאתיו בסימן י"ב וגם דעת הראב"ד דמהני תפיסה בתיקו וכמ"ש בסי' י"א וסימן ל"ט וכן דעת הה"מ וכמ"ש בסימן י' וי"ג וכן דעת המגדול עוז וכ' שכן קבל מרבותיו ולא שמע שום חולק בדבר וכן דעת הגה"מ והש"ג וכמ"ש בסי' י"ד וכן דעת מהר"ר מנחם רקנטי וכמ"ש בסימן ז' וכן דעת הרא"ש וטור ור' ירוחם וכמ"ש באריכות מסי' י"ז עד סי' ך' ונ"ד זולתי בתיקו דקנס וכה"ג שאפי' היה הדין ברור לא היה כח ביד ב"ד לכופו לשלם בכה"ג ס"ל להראב"ד והרא"ש וטור ור' ירוחם דבתיקו (דין בתיקו דקנס וכה"ג) אפי' תפס מפקי' מיניה וכמ"ש בסי' כ"ו (וכן נ"ל עיקר לדינא בזה דבתיקו דקנס וכה"ג לא מהני תפיסה ועוד דמאן דס"ל בכל תיקו לא מהני תפיסה פשיטא דכ"ש דס"ל בתיקו דקנס לא מהני תפיסה וא"כ אפי' הפוסקים דס"ל דמהני תפיסה בתיקו לא אשכחן להו הכי בתיקו דקנס וא"כ בתיקו דקנס ה"ל הרמב"ם יחיד לגבייהו וקי"ל כהראב"ד כן נ"ל)

ואפי' תימא דהרא"ש ס"ל בכל תיקו אי תפס מפקי' מיניה מ"מ דעת הטור ור' ירוחם לא נראה כן וכמ"ש כסי' מ"ג ואפי' אם ירצה איזה בעל דין לפקפק שאין כן דעת הטור מ"מ דעת ר' ירוחם ודאי נראה כן וכמ"ש שם. וכן דעת מהרד"ך שם והבאתי לשונו לקמן סי' ק"ג וגם הב"י פסק כן בפשיטות בהרבה מקומות בש"ע והבאתי לשונותיו לעיל סי' י"ט וגם דעת מהרמ"א הוא כן וכמו שאבאר בסימן ע"ה, (וכן דעת מהר"ר יוסף ן' לב שכתב בספר שלישי דף פ"ב ע"ג בקונ' דיני מיגו גבי מגו במקום חזקה וז"ל ולא איפשטא הבעיא ולא מפקי' ממונא אלא משתבע היסת ומיפטר דתיקו דממונא לקולא דנתבע ומיהו אי תפס לא מפקינן מיניה דדילמא מגו במקום חזקה לא אמרי' עכ"ל) וכן נראה דעת מהר"ר משה אלשיך בתשו' סימן י"ן דף ל"ב ע"ב שכתב וז"ל ומאי דאצטריכינן להכי היינו למאי דלא תפיס משל בעה"ב אבל במאי דתפיס משל בעל גביה מיניה דע"כ לא קאמרינן בלותה ואכלה דלוקח הוי אלא משום ספיקא דלא איפשטא בעי' כדקאמר הרי"ף בפירוש וא"כ כי תפיס לא מפקי' נמי מיניה עכ"ל מיהו מ"ש מהרד"ך שם וז"ל וכן בסמ"ג בעשה סימן ע' כתב שר"ח ורש"י ס"ל כהרמב"ם בכל תיקו שבש"ס כו' והבאתי לשונו לקמן סימן ק"ג נ"ל (מ"ש מהרד"ך בים ב' סימן ט' בשם רש"י ור"ח בתיקו לא כיון יפה) דלא כיון יפה דנא כתב הסמ"ג שם רק דרש"י ור"ח ור' משה שוין בדבר דכל תיקו דממונא לקולא לגמרי ולאפוקי מרב כאי גאון דס"ל דחולקים אבל הא דתפס לא מפקינן מיניה כתב הסמ"ג מעצמו