תקפו כהן סח

לן בהא וטענת ברי דיליה לא מעלה ולא מוריד. אלא נ"ל כמ"ש דבתפס קודם שנולד הספק מהני להרא"ש אף בטענת ספק ואע"ג דמדברי הרמב"ן שהביא הרא"ש ספ"ק דבכורות משמע דלא מהני תפיסה אפי' קודם שנולד הספק מדכתב דהך דנתנו לכהן והך דהאומנים טעמא הוא משום דתפס ברשות והבאתי לשונו לעיל סי' נ' והא התם תפס קודם שנולד הספק ואפ"ה לא מהני אלא מטעמא שתפס ברשות מ"מ נראה דהרא"ש לא ס"ל כהרמב"ן בהא ונראה שלזה כתב הרא"ש ספ"ק דבכורות בסוף דבריו הרמב"ן ז"ל ר"ל שכל זה הוא לשון הרמב"ן ז"ל אבל איהו לא ס"ל כותיה לגמרי ולא הב"א דברי הרמב"ן אלא ללמוד מהן עיקר הדין שכתב הרמב"ן דאפילו היכא דלא מהני תפיסה אם תפס ברשות מהני מכח שאר הראיות שהביא כגון כור בשלשים סאה בסלע ודכותיה ונ"מ להרא"ש בתפס אחר שנולד הספק בטענת שמא דאם תפס ברשות מהני כמו בהך דכור בל' סאה בסלע כן נ"ל

סי' סט שוב ראיתי בס' מעד"מ פ"ק דמציעא כתב בפשיטות לדעת הרא"ש דתפס קודם שנולד הספק מהני וכמ"ש בפ"ב דכתובות ע"ש. שוב מצאתי ת"ל בהדיא כדברי בת' מבי"ט ח"א שאלה ק"ח דף ק"ו שכתב דמ"ש הרא"ש פ"ק דמציעא דלא מהני תפיסה מספק היינו כשתפס בזמן הספק אבל תפס קודם שנולד הספק לא מפקינן מיניה מדכתב הרא"ש אבל מי שהוא מסופק בדבר אם הוא שלו אם לאו לא מהניא תפיסתו משמע משום דתפס בזמן הספק אבל תפס קודם מהני תפיסתו עכ"ל ועוד כתב שם בסוף התשובה וז"ל על מ"ש למעלה כי גם מדברי הרא"ש ז"ל משמע שכשתפס קודם שנולד הספק שאין מוציאין מידו ומהני תפיסתו והוכחתי כן מלשונו כתב לי חכם א' מחשובי המעיינים וז"ל דברים שאמר מר דברים שנאמרו למשה בסיני ומורינו רצה להסכים דברי הרא"ש עם דברי הסמ"ג וכתב כן מסברת דעתו הרחבה ולסתום פיהם של החולקים מצאתי להרא"ש ז"ל שכ"כ בפירוש בפ"ב דכתובות אההיא דאוקי תרי להדי תרי וכו' שכתב וז"ל והא דמהני תפיסה מספק כתבתי בפ"ק דמציעא גבי תקפו כהן מוציאין מידו ומיירי בדתפיס קודם שנולד הספק א"נ שאני הכא שטוען ברי ע"כ כלומר ההיא דתקפו כהן התם תקף אחר הספק דהיינו לשון תקף ולפיכך מוציאין מידו והכא מיירי דתפס קודם שנולד הספק א"נ שאני הכא שטוען ברי א"כ אף לפי תירוץ השני לא בטל התירוץ הראשון ולעולם סבור שכשתפס קודם שנולד הספק מהני' תפיסה אלא שבא ליישב דאפילו תימא דמיירי התם כשתפס אחר הספק שאני הכא כו' עכ"ל החכם יצ"ו דברי פי חכם חן תשואות חן חן לו המבי"ט עכ"ל. ונתתי שמחה (ומצאתי ראיה משלשה גדולי האחרונים לדברי הרא"ש דמהני תפיסה קודם שנולד הספק) בלבי ת"ל שמצאתי דעת שלשה גדולי אחרונים שלא כדעת הת"ה כי אף שלא היה נראין לי דברי הת"ה לא מלאני לבי לחלוק עליו הגם שהשלשה גדולים אלו לא הביאו דברי הת"ה כבר נודע מ"ש מהרי"ק בשורש צ"ד ומהרמ"א בח"מ סימן כ"ה ס"ב בהג"ה דכ"מ שדברי הראשונים כתובים על ספר והם מפורסמי' והפוסקים האחרונים חולקים עליהם הולכים אחר האחרונים דמסתמא ראו דברי הראשונים ואעפ"כ חולקים עליהם כו' ע"ש. וכ"ש כאן שיש מקום לחלוק בראיות ברורות על הת"ה כמ"ש למע'. (שוב ראיתי בתשו' מהר"ר יוסף ן' לב ספר א' כלל י"ז סי' צ"ז דעתו ג"כ דתפיסה קודם שנולד הספק מהני לכ"ע וז"ל ואם לחשך אדם לומר דהוי תפיסה לאחר שנולד הספק ולא מהני ולא מידי כדמוכח פ"ק דמציעא גבי תקפו כהן ובפרק בית כור ובתשובת קולון סימן קס"א ובת"ה סימן שכ"א נתבררו ונתלבנו הדברים האלה והרוצה לעמוד על שרשם יעיין בתשובותיהם הא נמי ליתא דנידון דידן לא מיקרי תפיסה לאחר שנולד הספק אדרבא נולד הספק אחר התפיסה ואחר נתינת המעות מיד שמעון