תקפו כהן סז

מדהוצרך לטעמא כיון שנולד הספק מתחלת החדש אלמא דאי אי הוי תפיס קודם שנולד הספק לא הוי מפקינן מיניה (וכן לפי מה שתרצתי לעיל סימן מ"ה ומ"ז שלא תיקשי דברי הרא"ש דפ"ק דמציעא מהך דהמקבל ופרק השואל מוכח להדיא דס"ל להרא"ש דמהני תפיסה קודם שנולד הספק ע"ש וכן משמע להדיא בתוס' פ"ק דמציעא ופ"ב דכתובות ופ' בית כור דהך דהמשכיר הוי תופס אחר שנולד הספק ע"ש

סי' סז (עוד ראיה לדברי מהרא"ש פ"ב דכתובות) ועוד מצאתי ראיה לדברי בדברי הרא"ש פ"ב דכתובות שכתב שם וז"ל והא דמהני תפיסה כתבתי בפ"ק דב"מ גבי תקפו כהן מוציאין מידו ומיירי הכא בתפס קודם שנולד הספק א"נ שאני הכא שטוען ברי עכ"ל והבאתי לשונו לעיל סי' ל"ד משמע להדיא כמ"ש ודוחק לומר דמ"ש הרא"ש מתחלה ומיירי הכא בתפס קודם שנולד הספק היינו נמי דוקא כשטוען ברי ועוד דכיון דמעיקרא לא הוי ס"ד לחלק בין טוען ברי או שמא רק הוה ס"ל לחלק בין תפס קודם שנולד הספק או אח"כ א"כ ש"מ דאע"ג דבעלמא לא מהני תפיסה מ"מ בתפס קודם שנולד הספק מהני א"כ אף למאי דכ' הרא"ש א"נ שאני הכא שטוען ברי מ"מ נשמע דבעלמא היכא דלא מהני תפיסה מ"מ בתפס קודם שנולד הספק מהני וא"כ אפי' בטענת שמא מהני דהא הוי בעי למימר דלא דמי לספק בכור מטעמא דמיירי שתפס קודם שנולד הס' וספק בכור לא תפיס אלא בטענת שמא ועוד דכי היכי דבדברי התוס' כתב התרומות הדשן דהנך שנויי לא פליגי ולדינא קושטא הוא דתפס קודם שנולד הספק מהני והבאתי לשונו לעיל סימן נ"ז ה"נ י"ל כן דברי הרא"ש לכך נראה דעת הרא"ש כמ"ש (לפע"ד אישתמיטתי' להת"ה דברי הרא"ש דפ"ב דכתובות ודפ' השואל) שהבאתי לעיל דאל"כ לא הוי שתיק מלהביאם ולפלפל עכ"פ בדבריהם כיון שמשמע שם שלא כדבריו וכמ"ש

סי' סח אמת שראיתי בתשו' מהר' דוד ן' לב סי' ראשון סוף דף נ"ג שכתב וז"ל לתירוצא קמא דתירץ הרא"ש בפ' האשה שנתארמלה דמיירי בתפיס קודם שנולד הספק נראה דהוא ז"ל סובר דתרתי לטיבותא בעינן ולמאי דתירץ א"נ שאני הכא שטוען ברי למדנו מדבריו דבחדא לטיבותא דהיינו בטענת ברי אע"ג דתפיס אחר שנולד הספק סגי אכל היכא דאיכא חדא לטיבותא דתפס קודם שנולד הספק מההיא דכתב הכא לא נדע סברתו ז"ל אם לא שנלמוד מההיא דפ"ק דמציעא דכתב וז"ל כללא דמילתא לטענת ברי מהני תפיסה אבל מי שהוא מסופק לא מהני תפיסתו לאפוקי מחזקת מאר' קמא נראה מדבריו דלא סגי בטענת שמא אף אם תפס קודם שנולד הספק עכ"ל וכה"ג כתב עוד מהר"ד ן' לב בס' שני סי' ס"ז דף פ"ב ע"ב והבאתי לשונו לעיל סי' מ"ז וכ"כ עוד מהר"ד שם וז"ל אבל בנידון דידן דתפס קודם שנולד הספק דילמא לא פליג הרא"ש עליה דרב אלפס הא ודאי ליתא דהרי כתב הרא"ש בפ"ק דמציעא וז"ל כללא דמילתא לטענת ברי מהניא תפיסה אבל מי שהוא מסופק לא מהניא תפיסה לאפוקי מחזקת מאר' קמא ע"כ משמע דבכל תפיסה קאמר דנח מהניא ואפילו בתפיסה דקודם שנולד הספק עכ"ל מהר"ד והבאתי לשונו לקמן סי' פ"ג (גם מהר"ר דוד בתשו' ן' לב כתב כהת"ה אבל אין דבריו נלפע"ד) אבל באמת אין דבריו נ"ל וכמ"ש בסמוך סי' ס"ו וס"ז ובפרט מ"ש דלתירוצא קמא דתירץ הרא"ש נראה דסובר דתרתי לטיבות' בעינן דהא ודאי ליתא דהא הרא"ש כתב כן כי היכי דלא תיקשי מספק בכור והא התם שמא הוא אלא דלתירוצא קמא בתפס קודם שנולד הספק לחוד סגי. ואולי דחקו למהר"ד ן' לב משום דגבי תרי ותרי מסתמא המלוה טוען ברי אבל אי משום הא לא איריא דהא הר"ן. פ" דכתובות כתב די"מ דמיירי שטוען שמא ובא לזכות מכח השטר וא"כ ה"ה לתירו' קמא דהרא"ש י"ל כן. ועוד דאפילו תימא דמסתמא טוען ברי מ"מ לתירוצא קמא לא איכפת