תקפו כהן סו

שפ"ח והעיקר נראה שהטור לא מיירי בסי' צ' מדיני' אלו וסמך בזה אמ"ש לקמן סי' שפ"ח וכמ"ש הב"ח והשיג על השארית יוסף שבדף כ"ו ע"ד שחלק בין סל לכיס ומלבד זה נראה ד' שארית יוסף כסותרים דבעמוד ב' (בין) תירץ לחלק בין קודם שנולד הספק ובעמוד ד' מחלק בין סל לכיס ונראין הדברים שדברים האחרונים אינם מדברי בעל שארית יוסף ומדברי הב"ח נראה שלא ראה דברי שארית יוסף הראשונים מ"מ מה שנראה להדיא מדברי בעל שארית יוסף הראשונים דלהרמב"ם שהביא הטור בסי' שפ"ח דמהני תפיסה בתיקו היינו אפי' אחר שנולד הס' בזה דבריו נכונים וכמ"ש) ועוד דא"כ לא ה"ל להטור ושאר הרבה פוסקים ואחרונים לעשות מחלוקת בין הרא"ש והרמב"ם ועוד דא"כ הדרא קושית הרא"ש בפרק כיצד הרגל על הרי"ף לדוכתא דה"ל לאתויי הך בעיא דרב אשי דהא נ"מ אם תפס אחר שנולד הס' ועוד דא"כ מאי מקשה הרא"ש על הרי"ף מספק בכור הא התם תפס אחר שנולד הס' ועוד דפשיטא דאינו עולה על הדעת לחלק כלל בתיקו או בעיא בין קודם שנולד הספק או אח"כ דהא מיד בשעת חתימת הש"ס נולד הספק וכמ"ש לעיל סימן ז' ודוקא בעדות דתרי ותרי וכה"ג כ' התוספות והפוס' לחלק בין קודם שנולד הס' או לא משום דהס' נולד בשעת הגדת העדות אבל בספיק' דבעי' הספק נולד מיד בשעת חתימת הש"ס ומה בכך שהמעשה לא אירע לזה עד עתה הרי במעשה אין כאן ס' רק בדין וספק של הדין נולד כבר א"כ כל היכא דתפס מיקרי תפס אחר שנולד הס' ולכך לא מצינו לשום פוסק שיחלק בתיקו כין תפס קודם שנולד הס' או אח"כ רק בהך דפ"ב דכתובות בעדות דתרי ותרי וכה"ג מחלקים בכך ולא בתיקו ואמת שבת"ה סי' שכ"א מחלק גם בספיקא דדינא בין תפס קודם שנולד הס' או אח"כ (דברי הת"ה סי' שכ"א דמחלק בספיקא דדינא בין תפס קודם שנולד הס' או אח"כ צ"ע) אבל דבריו צ"ע ועוד דמכ"ש מוכח מדבריו שם דלהרי"ף וסייעתו מהני תפיסה בספיקא דדינא אפי' אחר שנולד הס' דהא הוצרך שם לפסוק דלא מהני תפיסה מטעם דקי"ל כשינויי דהתוס' דתפיסה לאחר שנולד הס' בספיקא דדינא לא מהני ודלא כהרי"ף כו' יעו"ש אלמא דלהרי"ף וסייעתו בכל גווני מהני

סי' סו נמצא עלה בידינו דדברי הת"ה שהבאתי לעיל סימן נ"ז בענין תפס ברשות נכונים. אך מ"ש בת"ה שם דבאשרי פ"ק דב"מ מוכח דאפי' תפס קודם שנולד הספק לא מהני מדמייתי ראי' מחדש העבור דכולה למשכיר כו' והבאתי לשונו לעיל סימן נ"ו (מ"ש בת"ה דלהרא"ש לא מהני תפיסה קודם שנולד הספק אין נ"ל לפע"ד) אין נלפע"ד דכיון דמוכח להדיא מדברי התוס' דפ"ק דמציעא דף ו' ע"ב ובפרק האשה שנתארמלה דף כ' ע"א ופרק בית כור דף ק"ה ע"א דתפיסה קודם שנולד הספק מהני אפי' בתופס מכח טענת ספק אמאי נימא דפליג עלייהו הרא"ש הא כל כמה דמצינן להשוות דברי הפוסקים אהדדי עבדין ובפרט שהרא"ש על הרוב נמשך לשטת התוס' ואדרבה נ"ל דהרא"ש פ"ק דמציעא לא קאמר דלא מהני תפיסה אלא דומיא דספק בכור שהביא דמיירי שתפס אחר שנולד הספק (הוכח' הת"ה מהרא"ש פ"ק דמציעא אינו כלום) ומה שהוכיח הת"ה דמייתי הרא"ש ראי' מחדש דכולו למשכיר כו' לפע"ד אינו הוכחה כלל דהא כתבו רש"י והרא"ש בס"פ השואל גבי הך דחדש העבור דכולו למשכיר וז"ל ורב נחמן אמר קרקע בחזקת בעליה קיימא ואע"ג דאת' בסוף חודש כולו למשכיר כיון שנולד הספק מתחלת החדש עכ"ל (ולאו דוקא מתחלת החדש אלא ה"ה בתחלת השנה מיד נולד הספק בלשון של י"ב דינרין לשנה דינר זהב לחדש ומ"ש בתחלת החדש היינו משום שאינן מחולקין אלא בשכר החדש) א"כ לא מבעיא דליכא הוכחה מדברי הרא"ש דפ"ק דמציעא דר"ל אפי' תפס קודם שנולד הספק אלא אפי' משמע אדרבא ואדרבה משמע לכאורה מדברי הרא"ש שם להפך לכאורה מדברי הרא"ש להפך נידרוצרך