תקפו כהן סה

מקומות וכ"כ הריב"ש סי' ק"ס שהרמב"ן חולק על הרמב"ם ה"ל לפרושי דברי הרמב"ם בתפס ברשות. וכן הטור כתב בכמה מקומות שהרא"ש חונק על הרמב"ם והבאתי לשונו בסימן י"ד וט"ו וכ"ג מנ"ל הא דילמא הרמב"ם מיירי בתפס ברשות וכן מהרמ"א הגיה בסימן ר"ב וסימן שפ"ח וש"ץ ושצ"א ובהרבה מקומות דיש חולקים על דברי הש"ע מנ"ל הא דילמא הש"ע שכתב כלשון הרמב"ם מיירי בתפס ברשות וכן בב"י גופיה כתוב בהרבה מקומות שהרמב"ן והרא"ש פליגי אהרמב"ם מנ"ל הא דילמא הרמב"ם מיירי בתפס ברשות. וכן בס"ס שצ"א שכתב הטור אין מוציאין מידו שהוצרכו הסמ"ע והב"ח לדחוק וליישב דבריו ומאי קשיא להו דילמא מיירי בתפס ברשות א"ו אינו עולה על הדעת כלל לפרש סתם תפס דהיינו תפס ברשות דדרך הפוסקים לפרש ולא לסתום וא"כ הפוס' שכתבו סתמא דמהני תפיסה היינו אפי' שלא ברשות. וגם לדעת הרא"ש והרי"ף ע"כ ס"ל דמהני תפיסה בתיקו אפי' תפס שלא ברשות וכמ"ש לעיל סי' ס"ג. וא"כ ה"ה לשאר הפוסקים שעומדים בשטת הרי"ף

סי' סה ואין להקשות א"כ היאך פירש הרמב"ן דברי הרי"ף דפ' השואל דהיינו בתפס ברשות והבאתי לשונו לעיל סימן מ"ג הא סתם תפיסה שהוזכר בפוס' היינו אפי' שלא ברשות לק"מ משום דדברי הרי"ף ודאי שפיר יש לפרש כן לדעת הרמב"ן דמדלא כ' הרי"ף בשום דוכתא דאי תפיס לא מפקינן מיניה רק בהך דאסתר' מאה מעי דבפרק בית כור ולא בשום מקום אחר אלמא דכוונת הרי"ף לאתויי הא דאמרינן התם בפ' בית כור גבי הך דכור בל' סאה בסלע והתם טעמא מאי משום דתפיס הכא נמי הא תפיס וכוונת הרי"ף לומר כי היכי דהתם גבי כור בי' סאה בסלע קאמר בש"ס כיון דתפיס תפיס ה"ה באסתר' מאה מעי דהא מדמה לה להדיא התם בש"ס להדדי וא"כ כי היכי דכור בל' סאה בסלע הוי תפיסה ברשות וכדאיתא נמי בכל הפוסקים וכמו שנתבאר לעיל א"כ ה"ה בהך דאסתר' מאה מעי וגם מדסמכו הרי"ף ענין לו הך דאי תפס להך דרב נחמן דשוכר ומשכיר וכתב דה"מ במטלטלי אבל בקרקעי קי"ל כרב נחמן כו' והך דר"נ מיירי בתפס ברשות וכמ"ש לעיל סי' נ"ח. אבל ודאי שאר כל הפוסקים שכתבו סתמא אם תפס אין מוציאין מידו פשיטא דבכל גווני היא וכ"ש שכתבו כן בהרבה מקומות בסתם. ועוד דבלאו הכי כבר השגתי לעיל סוף סימן ט' אדברי הרמב"ן במה שפי' ד' הרי"ף בתפס ברשות ע"ש וכל זה ברור (אין לפ' מ"ש הפו' דמהני תפיסה בתיקו היינו קודם שנולד הס')

ומהאי טעמא ג"כ אין לומר דמ"ש הפוסקים דתפיסה בתיקו מהני היינו בתפס קודם שנולד הספק דכיון דכתבו סתמא משמע בכל גווני. ועוד דהרי אותן הפוסקים שכתבו בתיקו מהני תפיסה כגון הרמב"ם וסייעתו לא חילקו בשום מקום בין תפס קודם שנולד הס' או לא. (וכ"כ מהר"ר שלמה כהן ספר ג' סי' פ"ז להדיא דהרמב"ם ס"ל דתפיסה לאחר שנולד הס' מהני אפי' בטענת שמא ע"ש) וגם הסמ"ע שחולק בכך היינו דוקא בשאר ספיקות ולא בתיקו וכמו שהוכחתי לעיל סימן ז' (דס"ל להרמב"ם והסמ"ג דתפיס' מהני בתיקו אפי' תפס אחר שנולד הספק וגם בס' שארית יוסף דף כ"ו ע"ב מוכח דהרמב"ם ס"ל דתפיסה מהני בתיקו אפי' תפס אחר שנולד הספק שכתב שם על מה שהביא הטור בסי' צ' דברי הרמב"ם בסתם ואם תפס אין מוציאין מידו וז"ל וקשה שבסימן שפ"ח כתב שהרא"ש פליג וסובר דלא מהני תפיסה וקשה למה אינו מביא ג"כ הרא"ש בכאן ונ"ל דהכא מיירי שתפס ר"ל שהיה בידו קודם לכך הניזק ישבע ונוטל ובזה מודה גם הרא"ש הואיל והיה בידו קודם שנולד הס' לב"ד אבל בסי' שפ"ח מיירי שתפס אח"כ לכך לא מהני עכ"ל הגם שדבריו אלו אין מחוורים לפע"ד דהא דברי הרמב"ם שהביא הטור בסי' צ' הן הן דברי הרמב"ם עצמן שהביא בסי'