תקפו כהן סד

שם בין תיקו לפלוגתא דרבוותא ע"ש מ"מ אין נ"ל כן וגם לקמן סימן ק"ט וקי"ב וקי"ג אכתוב באריכות להשיג על דברי מהרש"ל שם. ועוד נראה מטעם אחר דבנדון זה מהני תפיסה דכיון דדעת הן' לב ובעל גדולי תרומה דאפילו בא לידו בתורת שאלה או פקדון יכול לתפסו מכח ספיקא דדינא נהי דבזה לא נ"ל כותייהו אלא כמ"ש הת"ה וכמ"ש בסמוך מ"מ ודאי דבהלואה מצי התופס לומר קים לי כותייהו ובפרט דגם הת"ה לא פליג עלייהו בהדיא. כן נ"ל

סי' סב ומורי חמי זקני מהרמ"א כתב בי"ד ר"ס שט"ו גבי הא דקי"ל ס' בכור מוציאין מידו וז"ל ואפי' אם נתנו לו הישראל בטעות שהיה סבור שצריך ליתנו לו ואח"כ נודע לו צריך הכהן להחזיר לו עכ"ל. והוא מפסקי מהרא"י סי' קס"ו תשו' מהר"י הלוי וכן הוא בתשוב' מהרי"ל סי' ר"ה. (קושיא על פסקי מהרא"י סי' קס"ו ומהרמ"א בי"ד ר"ס שט"ז) ויש להקשות דהא בתפס ברשות לכ"ע אין מוציאין מידו וכ"ש דנתנו לו אדעת' דיהא שלו ודמי למ"ש הרמב"ן והרא"ש ספ"ק דבכור גבי נדמה דאם כבר נתנו לכהן אין מוציא מידו והבאתי לשונו לעיל סי' נ' (תירוץ על דבריהם) וי"ל דלא אמרינן דתפיסה ברשות מהני אלא כשנתנו לו שלא בטעות רק שנתנו לו לגמרי (דין נתינה בטעות אפי' ברשות ה"ל כתופס שלא ברשות) משא"כ הכא דאי הוי ידע שא"צ ליתנו לו לא היה נותנו לו ומה שנתנו לו היה מחמת שהיה סבור שהדין כך שצריך ליתן ס' בכור לכהן א"כ האי נתינה מעיקרא ליתא ולכך צריך להחזירו לו ודו"ק

סי' סג ואין להקשות כיון דתפיסה ברשות מהני לכ"ע א"כ מנ"ל להוכיח מדברי הסמ"ג והטור ור' ירוחם ושאר פוסקים דס"ל דתפיסה מהני בספיקא דדינא דילמא לא היא אלא כולהו מיירי בתפס ברשות (מיהו הרי"ף לדעת הרא"ש ע"כ בלאו הכי מיירי בתפס שלא ברשות דאל"כ מ"מ תיקשי קושית הרא"ש דה"ל להרי"ף לאתויי הך בעיא דהא איכא נ"מ אי תפס שלא ברשות דמשום תיקו לא מהני תפיסה ומשום לא מגבי' בבבל מהני תפיסה ועוד דא"כ מאי פריך הרא"ש על הרי"ף מס' בכור הא התם תפיס שלא ברשות וכמ"ש הרא"ש גופיה ספ"ק דבכורות א"ו בתיקו מהני תפיסה בכל ענין להרי"ף לדעת הרא"ש. ועוד הארכתי בזה לעיל סימן ט' שכן דעת הרי"ף ע"ש) מיהו בסמ"ג בלאו הכי לק"מ דע"כ הסמ"ג אינו מחלק בין תפס ברשות או לא שהרי מחלק בין תפס קודם שנולד הספק או אח"כ ומייתי ראיה מר"ע שחושב מת ביום ל' ספק ואם נתן לכהן לא יחזיר אלמא כיון דתפיס קודם שנולד הספק לא מפקי' מיניה עכ"ל והבאתי לשונו לעיל סימן ב' ואם איתא מאי ראי' מייתי מר"ע הא התם תפס ברשות וכמ"ש הרמב"ן והרא"ש ושאר פוסקים שהבאתי לעיל סימן נ' והוא פשוט אבל שלא ברשות לעולם אימא לך דלא מהני אפי' תפס קודם שנולד הספק א"ו הסמ"ג אינו מחלק דין תפס ברשות ועוד מדס"ל דגבי הך דר"ע טעמא הוא כיון שתפס קודם שנולד הספק אלמא אי הוי תפיס לאחר שנולד הספק לא הוי' מהני תפיסה אע"ג דתפיס ברשות אלמא דלהסמ"ג אין חילוק בין תפס ברשות או לא רק בין תפס קודם שנולד הס' או אח"כ

סי' סד אבל בטור ור' ירוחם ושאר פוס' שהבאתי לעיל ולקמן יש להקשות לכאורה מנ"ל לאוכוחי מדבריהם דתפיסה מהניא בספיקא דדינא דילמא מיירי בתפיס' ברשות. (שאין לפרש דברי הפוסקים שכ' דתפיסה מהני בספיקא דדינא בתפס ברשות אלא מיירי אפי' שלא ברשות) אבל באמת הא לאו קושיא היא דודאי אינו עולה על הדעת לפ' סתם תפיסה בתפס ברשות ומה שכתבו בכמה מקומות דאם תפס אין מוציאין מידו ולא הזכירו בשום מקום דהיינו שתפס ברשות תדע דאל"כ מה חולק הרמב"ן על הרמב"ם וכמ"ש הה"מ ספ"א מה' נזקי ממון וספ"ב מה' גנבה ושאר