תקפו כהן נב

סימן נא ועתה אבוא לבאר דברי ר' ירוחם שכתב בנתיב ו' ח"ה גבי עדות דתרי ותרי דפרק ב' דכתובות וז"ל וכתב רש"י ומה שאמרנו אין נאמנים אף על גב דלא מגבי' ביה לא קרעינן ליה ואי תפס מלוה לא מפקינן מיניה מגו דאי בעי אמר לא תפסתי וכן כתבתי בתפיסת הדיינים ובחזקת המטלטלי' מאחר שנולד הספק קודם התפיסה מהני מספק ולא מפקינן מיניה וגם שטוען ברי לא מהניא תפיסה אלא אם כן התפיסוהו ב"ד או התפיסוהו הלוה קודם שבאו העדים אפילו טוען ברי וה"ר יונה כתב אפילו התפיסוהו בית דין אפילו מטלטלי קודם שנולד הספק כשיבואו העדים האחרונים מוציאין מידו והרא"ש כתב כי מהניא תפ סה בכל ענין מאחר שטוען ברי אפילו קודם שנולד הספק ודוקא במטלטלים עד כאן לשונו ובדקתי בר' ירוחם דפוס קוסטנטינ' ובדפוס וינצ' ונמצא בשני הדפוסים כן (דברי ר' ירוחם נתיב ז' ח"ה תמוהים) ודברים אלו תמוהים ואי אפשר ליישבם אם לא ע"פ ההג"ה שכתב לא מפקינן מיניה מגו דאי בעי אמר לא תפסתי כו' ופשיטא דמאן דס"ל דמהני תפיסה היינו אפי' בתפס בעדים דאי בלא עדים פשיטא דאפי' בלא שטר כלל ואפי' בלא עדות כלל נאמן במגו וגם לא היה ה"ר יונה ולא שום אדם חולק בזה דכל הש"ס מלא בזה בפרק המקבל ובפרק חזקת הבתים ובמסכת שבועות ובשאר הרבה מקומות דתפיסה בלא עדים מהני היכא דאית ליה מגו ועוד דאי הוי רש"י מיירי דוקא דנאמן משום מגו א"כ מאי נ"מ דלא קרעינן ליה הא אפי' קרעינ' ליה יהא נאמן כשיתפוס שלא בעדים אם יהיה לו מגו. ועוד דא"כ מה נתחבטו התוס' פ"ב דכתובות והרא"ש שם ושאר כל הפוסקים ליישב דנא דמי לספק בכור ושוכר ומשכיר הא פשיטא דבלאו הכי לא דמי כיון דאית ליה מגו (דין בספק שבשטר מהני תפיסה אפילו בעדים דלית ליה מגו) אלא פשיטא דלרש"י והרא"ש והפוסקים העומדים בשטתו מהני תפיסה אפילו בעדים וכן הוא להדיא בתשו' הרשב"ם סימן תתקע"ב שהבאתי לקמן סימן ר"ם וכן מבואר להדיא בדברי הרב המגיד סוף ה' מלוה ולוה וז"ל אבל מה שכתב ואם תפס בעליונה אין מוציאין מידו י"ל דדוקא בתפס שלא בעדים אבל מתוך מה שאמרו אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מארי' ואי תפס לא מפקי' מיניה ופירשו דאפילו דבתפיס בעדים משמע דה"ה לכל ספק שטר עכ"ל וכ"כ הנ"י פרק קמא דמציעא להדיא דאין חילוק בזה בין תפס בעדים או שלא בעדים וכן כתב הר"ן פ"ב דכתובות דאפילו תפס בסהדי לא מפקינן מיניה דכל תרי ותרי אמרינן זוזי היכא דקיימי תיקום כו' ואפילו למאי דכתב הר"ן שם מתחלה דאיכא מ"ד דדוקא תפס שלפי בעדים אבל תפס בעדים מוציאין מידו כו' אין הטעם משום מגו וכמ"ש רבינו ירוחם דהא כתב שם וז"ל וכי תימא אי הכי תיפוק ליה משום מגו דאי בעי אמר לא תפיסנ' י"ל דאי קאמר ידענא בהני סהדי דמהימני אה"נ כו' אלא ה"ט דאי תפס בעדים קאי ברשות' דמרא קמא. ומ"מ לענין דינא ודאי קי"ל דאפי' תפס בעדים מהני וכמ"ש וכן יתבאר עוד לקמן סימן ק"ל

סימן נב (נ"ל שיש טעות בדברי רבינו ירוחם) ונראה שיש טעות בדברי ר' ירוחם וכך צ"ל דאי תפס מלוה לא מפקינן מיניה אפילו תפס בעדים בענין דלית ליה מגו דאי בעי אמר לא תפסתי כו' וכן מוכח ממ"ש וכן כתבתי בתפיסת הדיינים ובחזקת המטלטלים כו' ואעתי' לשונו בסמוך מ"ש בתפיסת הדיינים ומ"ש בחזקת המטלטלים (כו' ואעתיק לשונו בסמוך מ"ש בתפיסת הדיינים ומ"ש בחזקת המטלטלים) ושם לא הוזכר דבר דמהני תפיסה משום מגו ואדרבה משמע משם איפכא וכמו שיתבאר וגם ל' ר' ירוחם זה מוכח מיניה וביה שיש טעות בדבריו שכתב וכן כתבתי כו' מאחר שנולד הספק קודם התפיסה כו' ול' זה הוא מוטע' דהא