תקפו כהן נא

מהני תפיסה אפילו בטענת ספק לכולי עלמא ואפילו הרמב"ן והריטב"א והנ"י וסייעתם דס"ל דתפיסה לא מהני בתיקו וכה"ג וכמ"ש בשמם בסימן ע"ג מודים דתפיס' ברשות מהני וכמו שיתבאר וכ"כ הנמוקי יוסף פ"ק דמציעא להדיא דבין בספיקא דדינא או בשאר ספק אי תפס ברשות מהני והבאתי לשונו לקמן סימן נ"ג וכן הוא בחדושי הריטב"א פ"ק דמציעא וכן הר"ן דס"ל בבעיא דלא איפשטא לא מהני תפיסה ס"ל דתפס ברשות מהני וכמ"ש הנמוקי יוסף בשמו פ"ק דמציעא גבי בעיא דא"ל משוך בהמה זו וקני כלי' שעליה כיון דבעי' לא איפשטא אי משיך בכה"ג לא מפקי' מיניה דה"ל תופס ברשות וכ"כ הב"י בשם הר"ן בס"ס ר"ב והבאתי לשונו לק' סי' נ"ט וכן נראה מבואר מלשון הרמב"ן שהביא הרא"ש בפרק החולץ וז"ל והשיב הרמב"ן ז"ל כיון דלכאורה נראה לבני הישיב' דר' אבא כרבנן כו' ועוד דלא תהא אלא ספיקא והיבם תפוס ברשות והנכסים ביד בניו ועל הספק להביא ראיה כדין כל ספק ותיקו שבדיני ממונות עכ"ל וא"כ ה"ה בספק שבשטר דאע"ג דהיכא דטוען ספק לא מהני תפיסה מ"מ בתפס ברשות מהני תפיסה אף בטענת ספק ואף ט"ג דכתבתי לעיל סי' ל"ד דספק שבשטר גרע מספיקא דש"ס לדעת הרא"ש וטור היינו בתפס שלא ברשות אבל בתפס ברשות אינו נראה לחלק בכך דהא טעמא דתפס ברשו' מהני כיון דנתנו לו ברשות ה"ל איהו בעלים ואידך המע"ה וכמו שאכתוב בסמוך לשון הרמב"ן והרא"ש ספ"ק דבכורות ואם כן אין חילוק וכ"כ גם כן הבעה"ת שער ס"ח בשם הרמב"ן גבי ספק שבשטר גופיה דתפיסה ברשות מהני והבאתי לשונו לעיל סי' מ"ז וכן הביא הבית יוסף סימן מ"ב מחו' ה' תשובת הרשב"א גבי ספק שבשטר שכתב ומיהו אי מטלטלים נינהו ותפס מדעת הבעלים קנינהו כו' ע"ש. ועוד דהרי כל עיקר ראיית הפוסקים האומרים דתפיסת ספק לא מהני הוא מספק בכור דתקפו כהן מוציאין מידו כדאיתא בהרא"ש ושאר פוסקים פרק קמא דמציעא ופרק בא דכתובות והא בהך דספק בכור גופיה כתב הרא"ש והרמב"ן סוף פרק קמא דבכורות דמהני תפיסה ברשות וז"ל הרא"ש שם אבעי' להו מהו לפדות בנדמה כו' ולא איפשטא הלכך אין פודין בו ואם פדה בו ולא נתנו לכהן עד שמת פטר חמור יהנה הישראל בטלה ופטר חמור יקבר ואם אחר שנתנו לכהן מת פטר חמור יקבר והטלה לכהן דלא אמרינן תקפו כהן מוציאין אותו מידו אלא כשתקפו אבל נתנוהו לו בעלים הדר הוי ליה כהן בעלים והוי ליה בעלים המע"ה כדתנן בפרק יש בכור לנחלה ר' עקיבא אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן והכי אמר גבי כל ספק דממונ' גבי כור בנ' סאה בסלע אני מוכר לך ראשון ראשון קנה דמספקא לן אי תפס לשון ראשון אי תפס לשון אחרון משום דתפיס קנה וכן בפ' השוכר את האומנין השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך ר' נתן אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן משום דספיקא הוא ולא מפקינן ממונא ממאן דתפיס הואיל ותפיס ברשות אבל תקיפה לא מהניא. הרמב"ן ז"ל עד כאן לשון הרא"ש. וכו כתב התוס' פרק יש בכור (דף מ"ח) ריש ע"ב וזה לשונו אבל לקמן קשה גבי מת ביום שלשים דקאמר ר' עקיבא אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן דכיון דאם לא נתן לא יתן השתא נמי כשנתן ליהוי כתקפו כהן דמוציאין מידו כדאמרינן בפרק שנים אוחזין וי"ל כיון דמתחלה נותן לו בתורת מתנות כהונה אע"פ שלאחר כך נתגלה שאם לא נטל לא היה ראוי ליטלו מספק לא אמרינן מוציאין מידו וכן ההוא דבא באמצע חדש בסוף השואל דאף על גב דבתחלת החדש כולו למשכיר לא מדמינן ליה לתקפו כהן עד כאן לשונו וכן מוכח להדיא מדברי הסמ"ע סוף סימן שצ"א שהבאתי לעיל סי' י"ח דבתפס ברשות כולי עלמ' מודו דמהני בתיקו ע"ש:

הנה בארנו דעת הרא"ש וטור בדיני ספק שבשטר וכה"ג: