תקפו כהן מח

דהלכה כרב נחמן בדיני דאמר עבדא כמטלטלי דמי בכל מילי דרבנן לגבות מן היתומים כו' עכ"ל והיינו כמ"ש התוס' שם והרא"ש פרק הגוזל קמא דטעמא דרב נחמן דלא גבי מעבדי דיתמי דהוי מידי דרבנן דשעבודא לאו דאורייתא עד כאן לשונו (מה שהקשה בתשובת מהר"א ן' ששון ס"ס רי"ח דברי הרא"ש אהדדי בענין שעבוד' דאורייתא לק"מ) ושוב מצאתי בתשובת מהר"ר אהרן בן ששון ס"ס רי"ח שהקשה דברי הרא"ש אלו אהדדי והניח בצריך עיון (עיין שם ולפי עניות דעתי נראה ברור כמ"ש) ואף על פי שיש לגמגם על זה ממה שכתב הטור חושן משפט סוף סימן ח' והרא"ש פ"ק דמציע' גבי מתניתין דמצא שטרי חוב כו' וכן ממה שכתב הרא"ש ריש פרק הניזקין ואף על גב דקיימא לן שעבודא דאורייתא כו' והארכתי בזה כספרי (נרא' עיקר בדעת הרא"ש דשעבוד' לאו דאורייתא וכן דעת התוס' ומרדכי ובעה"ת בשם הראב"ד) מכל מקום העליתי שם דהעיקר דהרא"ש סבירא ליה להלכה כדעת התוספו' פרק קמא דקדושין דף י"ג ע"ב ופרק גט פשוט ריש דף קע"ו וכן כתב המרדכי שם דשעבוד' לאו דאורייתא וכן בתוס' רי"ד בקדושין דף י"ג ע"ב הוכיחו דקיימא לן שעבוד' לאו דאורייתא והשיגו על הרי"ף ע"ש שהאריכו בזה וכן כתב הבעל התרומות שער ס"א בשם הראב"ד דשעבודא לאו דאורייתא ומביאו ב"י בח"מ סי' ק"ד סט"ו עיין שם ועוד עיין בפרק קמא דמציעא סימן ט"ז כתב הרא"ש כלשון הרי"ף ופריק רב זביד כו' וכן נמי מתנת בריא אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה דדילמא כתבו להאי מעיקר' כו' ובסוף הפרק שם כתב דקיימא לן כאביי דעדיו בחתומיו זכין לו ואף על פי שהבית חדש בסימן ס"ה דחק בזה (מ"ש הב"ח בח"מ סימן ס"ה לדעת הרא"ש לא נהירא) כל מעיין ישפוט בצדק שדבריו שם לא נהירין כלל וכמו שהארכתי בספרי והעליתי דהעיקר דהרא"ש מתחלה לא העתיק רק לשון הרי"ף וליה לא סבירא ליה ולבי אומר לי שהרא"ש כשעשה חבורו מתחלה עשהו סביב הרי"ף כמו פירוש על דברי הרי"ף וכמו שעשה הר"ן רק אחר כך עשה מן חבור הרי"ף ומן חבורו הכל חבור אחד ונראה כן בהלכות קטנות שמקצתן נדפסים הרי"ף ופירוש הרא"ש סביב הרי"ף ומקצתן נדפסים הכל חבור אחד כשאר מסכתות הרא"ש. הרי נתבאר טעם אחד דאין קושיא ממ"ש הרא"ש פרק השואל כלשון הרי"ף דה"מ במקרקעי אבל במטלטלי מהני תפיסה

סימן מז הטעם השני אפילו סבירא ליה להרא"ש כן מכל מקום אתי שפיר דדומי' דקרק' דלא מהני תפיסה קאמר דבמטלטלים מהני תפיסה דהיינו במקרקעי כיון דבחזקת בעליה קיימא אם כן כל היכא שתפס מיקרי תפס אחר שנולד הספק אבל במטלטלי אי תפס קודם שנולד הספק מהני אף בטענת ספק לדעת הרא"ש וכמו שכתוב לקמן סימן ס"ו וה"ה בהך דהשוכר גופיה (דין השוכר מטלטלים בי"ב דינרי' לשנה דינר זהב לחודש והשנ' מעוברת אף שאינו טוען ברי לא מפקי' מהשוכר אם בא המשכי' בסוף חודש י"ג) אי שכר מטלטלים ובא בסוף החדש הוי כולו לשוכר ולא הוה מפקי' מיניה אע"פ שהיה תפוס בעדים כגון שידוע שעשה בו מלאכה י"ג חדש ולא פרשעו בעד החדש הי"ג לא הוי מפקי' מיניה כיון שהוא תפוס ועומד כבר במעות השכירות אף דאינו טוען ברי דלא שייך במטלטלים לומר בחזקת בעליה עומדת והוה ליה כאלו תפס אחר שנולד הספק אלא כיון שתפס כבר לא מפקי' מיניה הטעם השלישי שהרא"ש היה מפרש דהרי"ף מיירי בתפס ברשות וכן כתב הבעה"ת שער ס"ח בשם הרמב"ן להדיא דמפרש דברי הרי"ף כן וזה לשונו שם אחר שהביא כל דברי הרי"ף דפרק השואל שהבאתי בסמוך סימן מ"ו וכתב הרמב"ן ז"ל מה דכתב הרי"ף בפרק השואל גבי אסתר' דאי תפיס לא מפקי' מיניה פירוש לפירושו אם נתן לו מאה מעי ברשותי