תקפו כהן מה

דעת החולקים דלא מהני תפיס' בתיקו לא הזכיר שכך דעת הרא"ש רק כתב כן בשם יש אומרים א"כ פשיטא כיון דבשאר הרבה מקומות כתב בסתם דמהני תפיסה אלמא דס"ל כן עיקר להלכה וקרוב אצלי לומר דגם הרא"ש אף על פי שתמה על הרב אלפסי לענין מעשה היה חושש לדברי הרב אלפסי שלא להוציא ממון. עוד נראה לומר והוא העיקר דודאי גבי קנס וכה"ג לא ס"ל להרא"ש כהרב אלפסי כלל אבל בדבר של ממון אע"ג דסברתו נראה דלא מהני תפיסה מכל מקום למעשה לא ס"ל כן לפי שאין ראיה מספק בכור לממון וכמ"ש למעל' ויש פנים לומר כן כי מאחר שמתחלה תמה על הרב אלפסי דס"ל דמהני תפיסה מכח ספק בכור לאיזה צורך לכתוב אח"כ גבי שאר אבעיות ולרבותינו האומרים דמהני תפיסה בתיקו כו' אלא ודאי לא תעה אלא גבי קנס אבל במאי דס"ל לרבותינו הכי בבי ממון אין לתמוה עליהם רק דהרא"ש בעצמו ס"ל מסברתו דהדין בשניהם שוה ומכל מקום לענין מעשה אפשר דלא סמך אסברתו להוציא ממון נגד דעת רבותינו ואולי כך היה מקובל להטור ורבי ירוחם מהרא"ש ולכך כתבו ברוב המקומות דמהני תפיסה וכה"ג כתבתי לקמן סי' ע"ד דאפי' הפוסקים דפליגי אהרי"ף י"ל דלענין מעשה ס"ל כוותיה והבאתי ראיה מדברי הרשב"א ע"ש (נראה עיקר בדעת הטור ורבי ירוחם דמהני תפיסה בתיקו) מ"מ יהיה איך שיהיה העיקר נראה בדעת הטור ורבי ירוחם דמהני תפיסה בתיקו וכמו שכתבתי

סימן מד והנה אחרי אשר בארנו דעת הרא"ש וטור ורבי ירוחם והנמשכים אחריהם בענין ספיקא דש"ס נבאר דעתם בספק שאינו מחמת שנסתפקו בהם חכמי הש"ס אף על פי שאין כאן מקומו עם כל זה יען שאנחנו עסוקים בדברי הרא"ש וטור ורבי ירוחם לא נזוז מדבריהם

והנה כבר הבאתי לעיל סי' ל"ד דברי הרא"ש דפ"ק דמציעא ופ"ב דכתובות דבתקפו כהן מוציאין מידו דלא מהני תפיסה אלא למי שטוען ברי אבל הכהן הזה אפילו אחר שתפס אין לו אלא טענת שמא הלכך מפקינן מיניה דמוקמי' לה בחזקת מאר' קמא והכי אמר רב נחמן בפרק בית כור גבי מרחץ כו

והנה (קושיא על דברי הרא"ש פ"ק דמציעא מאי ראיה מייתי מרב נחמן דלא מהני תפיסה בטענ' ספק) קשה לי על דברי הרא"ש אלו מאי ראיה מייתי מרב נחמן דאמר כולו למשכיר דתמיה לא מהני בטענת ספק הא ע"כ התם לאו מטעמא דה"ל טענת ספק לא מהני תפיסה אלא מטעם קרקע בחזקת בעליה קיימא וכמ"ש הרי"ף בפרק השואל דה"מ במקרקעי אבל במטלטלי מהני תפיסה ומייתי לה הרא"ש גופיה התם בפרק השואל ואפי' אי הוי טועני' השוכר והמשכיר ברי הוי דינא הכי ואף על גב דפשיטא דרב נחמן מיירי נמי בטענת ספק וכמ"ש לקמן מכל מקום ה"ה אי הוי טוענין ברי נמי הוי דינא הכי כדמוכח בפרק המקבל (דף ק"י ע"א) דאמרינן התם ההוא שטרא (כלו' שטר משכנתא שאכל המלוה הפירות) דהוה כתיב ביה שנין סתמא מלוה אמר ג' ולוה אמר ב' קדם מלוה ואכלינהו לפירי מי נאמן רב יודא אמר קרקע בחזקת בעליה קיימא הב כהנא אומר כירות בחזקת אוכליהן קיימא והלכתא כותיה דרב כהנא והא קי"ל הלכתא כותיה דרב נחמן דאמר קרקע בחזקת בעליה עומדת התם מילתא דנא עביד' לאגלויי הכא מילתא דעבידא לאגלויי ואטרוחי בי דינא תרי זימני לא מטרחינן ומייתי לה הרב אלפסי והרא"ש התם אלמא דרב נחמן אמר למלתיה אפילו בטענת ברי דאל"כ לא הוי פריך בש"ס מידי לרב כהנא ועוד מדמשני הכא מילתא דעביד' לגלויי כו' אלמא דאי הוי מילתא דלא עביד' לגלויי הוי מפקי' מהמלוה ואף על גב דטוען ברי וכן כתב הרא"ש גופי' שם וז"ל ויראה כיון דקי"ל קרקע בחזקת בעלים עומדת ואין אנו מניחין הפירות