תקפו כהן ד

והרשב"א יישב לו שם לפי שטתו והוא נראה דוחק ע"ש אבל נראה דהרמב"ם ס"ל כיון דבתר הך שקל' וטרי' דר"ח ורב המנונא אמרינן בש"ס אמר ליה רב אח' מדפתי לרבינא מאי ספיקות אילימא ספק בכורות יהיה קודש אמר רחמנא ולא שכבר קדוש אנא ספק פדיון פטר חמור כו' א"כ משמע ליה להרמב"ם ודאי דכי מוקמינן לה בספק פטר חמור ליכא לאתויי ראיה לספק בכורות דמוציאין מידו ורב חנני' והנך אמוראי דהוי בעי לאתויי ראיה הוה ס"ל דמיירי בס' בכורות ולא הוה ס"ל הך דיהיה קדוש ולא שכב' קדוש לפירכ' וא"ל רב אחא מדפתי לרבינא דליכא לפרושי בס' בכורות אלא בספק פדיון פטר חמור וא"כ לרב אחא ורבינא ליכא לאתויי ראיה א"כ אדרבה מסקנא דש"ס דספק בכורות אין מוציאין מידו כן נ"ל לדעת הרמב"ם

א"כ זכינו דאין מן הש"ס סתירה לדעת הרמב"ם או מטעם שכתב הרשב"א וב"י או מטעמא דידי. (דעת הרמב"ם וש"ע גבי ס' בכור תקפו כהן אין מוציאין מידו וגם הרשב"א נר' דס"ל כן למעש') וכן פסק הב"י בש"ע בי"ד ר"ס שע"ו כהרמב"ם וכן הרשב"א אע"ג דמשמע מדבריו דס"ל תקפו כהן מוציאים מידו וכמו שכתבתי לקמן סי' ע"ג משמו דס"ל בתיקו לא מהני תפיסה וא"כ כ"ש בספק בכור וכמו שיתבאר מ"מ בספרו משמרת הבית דף מ"ו ע"א כתב דאפשר דקי"ל כהרמב"ם דאין מוציאין מידו ע"ש. גם בתשו' סי' שי"א כתב ליישב דברי הרמב"ם משמע אע"ג דס"ל להלכה דמוציאי' מידו מ"מ למעשה אפשר דס"ל כהרמב"ם

מיהו (דעת הרבה פוסקים מאד תקפו כהן מוציאין מידו) דעת כל והפוסקים ראשונים ואחרונים דתקפו כהן מוציאים מידו הלא המה התוס' רפ"ק דמציעא והרא"ש והריטב"א והנ"י והאגודה שם בתוס' דמציעא בפ"ק (כתובות דף ד' ע"א) והרח"ש והמרדכי והאגודה פ"ב דכתובות ותוס' פרק בית כור דף ק"ם ע"א וכ"כ עוד הרא"ש בפ' כיצד הרגל ובספ"ק דבכורות והביא שם דברי הרמב"ן דמשמע שם בפשיטות מדבריו דקי"ל הכי והבאתי לשונו לקמן סי' נ' וכן דעת הרא"ה בס' בדק הבית דף ס"ו ע"א וכן דעת הר"ן פ' הזרוע והבאתי לשונו לקמן סי' ע"ב וכ"כ בפסקי מהרא"י סי' קס"ו ובתשו' מהרי"ל סי' ר"ה דף ס' ע"ב בדפוס (הענאוו') בפשיטות והבאתי דבריהם לקמן סי' ס"ב וכן נראה בפשיטות מדברי מהרי"ק שורש קס"ח והבאתי לשונו לקמן סי' ע' וכ"כ בפשיטות בתשובת מהר"מ מינץ סי' ע"ה דף ק"ח ע"ג ד' וכן בסי' ע"ז פשיט כן להשואל ולמהר"מ מינץ ע"ש וכ"כ מהר"ר דוד בתשובת ן' לב ספר א' דף נ"ג ונ"ב וכ"כ מהר"ר יוסף ן' לב ספר א' סי' ס"ז דף צ"ד ע"ד דלא קי"ל כהרמב"ם בספק בכור והבאתי לשונו לקמן סי' קי"ח וכן מבו' בפשיטות בתשו' מהר"ר יוסף טראני סי' ע"ב דף צ"א ע"ב וכ"כ מהרש"ל פ"ב דב"ק סי' ה' וכ"פ חמי זקני הר"מ איסרלש בי"ד ר"ס שט"ו ואחריו נמשך מהר"מ יפה שם וכ"פ הב"ח שם. (דין הלכתא ספק בכור תקפו כהן מוציאים מידו ולא כמ"ש ב"י בש"ע בי"ד ר"ס שט"ו שהב"י לא ראה כל הפוסקי' שפסקו כן) ולבי אומר לי שהב"י שפסק בש"ע שם כהרמב"ם לא ראה כל הפוסקים האלו שהבאתי שהרי לא הביאם הב"י שם כלל רק הביא דברי הרא"ש לבד ואי הוי חזי לכל הנך רבוותא דרב גוברייהו ונפישי טובי לא הוי פסק הכי ובפרט שפשט הש"ס משמע כדבריהם

סימן ב (גם הסמ"ג פסק בעשין רי"א בספק בכור אין מוציאין מידו) והסמ"ג כתב בה' בכור בהמה עשין רי"א דף רכ"ד ע"ב וז"ל כל בהמה שהיא ספק בכור דינה שתרעה עד שיפול בה מום ותאכל לבעלים ואם תפס אותה הכהן אין מוציאין אותה מידו כרבה דתניא כותיה בפ"ק דב"מ ואוכל אותה במומה אבל